דברי הימים ב 30

1 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם--לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל

And he sent Hezekiah to all Israel and Judah and also letters he wrote to Ephraim and Manasseh to come to [the] house of Yahweh in Jerusalem to observe a passover to Yahweh [the] God of Israel.

2 ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני

And he had taken counsel the king and officials his and all the assembly in Jerusalem to observe the passover in the month second.

3 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם

For not they had been able to observe it at the time that for the priests not they had consecrated themselves to [what] [was] sufficiency and the people not they had gathered to Jerusalem.

4 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל

And it was pleasing the thing in [the] eyes of the king and in [the] eyes of all the assembly.

5 ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב

And they appointed a word to cause to pass a proclamation in all Israel from Beer Sheba and to Dan to come to observe a passover to Yahweh [the] God of Israel in Jerusalem for not to multitude they had done according to [what] is written.

6 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור

And they went the runners with letters from [the] hand of the king and officials his in all Israel and Judah and according to [the] command of the king saying O people of Israel return to Yahweh [the] God of Abraham Isaac and Israel so he may return to the escaped remnant which remains to you from [the] hand of [the] kings of Assyria.

7 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים

And may not you be like fathers your and like brothers your who they acted unfaithfully against Yahweh [the] God of ancestors their and he made them into a horror just as you [are] seeing.

8 עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו

Now may not you harden neck your like fathers your give a hand to Yahweh and come to sanctuary his which he has consecrated for ever and serve Yahweh God your so may it turn back from you [the] burning of anger his.

9 כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו

For when return you to Yahweh relatives your and children your to compassion before captors their and to return to the land this for [is] gracious and compassionate Yahweh God your and not he will turn aside face from you if you will turn back to him.

10 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה--ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם

And they were the runners passing from city - to [the] city in [the] land of Ephraim and Manasseh and to Zebulun and people were laughing on them and mocking them.

11 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון--נכנעו ויבאו לירושלם

Nevertheless men from Asher and Manasseh and from Zebulun they humbled themselves and they came to Jerusalem.

12 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים--בדבר יהוה

Also on Judah it was [the] hand of God to give to them a heart one to do [the] command of the king and the officials by [the] word of Yahweh.

13 ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני--קהל לרב מאד

And they gathered Jerusalem a people numerous to observe [the] festival of the unleavened bread in the month second an assembly for multitude exceedingly.

14 ויקמו--ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון

And they arose and they removed the altars which [were] in Jerusalem and all the incense altars they removed and they threw [them] to [the] wadi of Kidron.

15 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה

And they slaughtered the passover on [day] four-teen of the month second and the priests and the Levites they were ashamed and they consecrated themselves and they brought burnt offerings [the] house of Yahweh.

16 ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים

And they stood at place their according to custom their according to [the] law of Moses [the] man of God the priests [were] sprinkling the blood from [the] hand of the Levites.

17 כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור--להקדיש ליהוה

For many among the assembly who not they had consecrated themselves and the Levites [were] over [the] slaughter of the passovers for every not clean to consecrate [them] to Yahweh.

18 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו--כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד

For [the] greater part of the people many from Ephraim and Manasseh Issachar and Zebulun not they had purified themselves for they ate the passover with not according to [what] is written for he had prayed Hezekiah on them saying Yahweh good may he make atonement for.

19 כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש

Every [one who] heart his he has directed to seek God - Yahweh [the] God of ancestors his and not according to [the] purification of the holy place.

20 וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם

And he listened Yahweh to Hezekiah and he healed the people.

21 ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים--בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז--ליהוה

And they observed [the] people of Israel who were found (in Jerusalem *L(abh)*) [the] festival of the unleavened bread seven days with joy great and [were] praising Yahweh a day - in a day the Levites and the priests with instruments of strength to Yahweh.

22 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים--המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם

And he spoke Hezekiah to [the] heart of all the Levites who were understanding understanding good to Yahweh and they ate the appointed feast [the] seven the days sacrificing sacrifices of peace offerings and giving thanks to Yahweh [the] God of ancestors their.

23 ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה

And they took counsel all the assembly to observe seven days another and they observed seven days joy.

24 כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב

For Hezekiah [the] king of Judah he contributed for the assembly one thousand young bulls and seven thousand sheep. And the officials they contributed for the assembly young bulls one thousand and sheep ten thousand and they consecrated themselves priests to multitude.

25 וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה

And they rejoiced - all [the] assembly of Judah and the priests and the Levites and all the assembly which were coming from Israel and the sojourners who were coming from [the] land of Israel and who were dwelling in Judah.

26 ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם

And it was joy great in Jerusalem for since [the] days of Solomon [the] son of David [the] king of Israel not like this in Jerusalem.

27 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים

And they arose the priests the Levites and they blessed the people and it was listened to voice their and it came prayer their to [the] dwelling of holiness his to the heavens.