Job 37
1 Ja, darüber erzittert mein Herz und fährt stürmisch empor von seiner Stelle.
| אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו |
2 Hört, o hört auf das Donnern seiner Stimme und auf das Tosen, das seinem Munde entfährt!
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא |
3 Er entfesselt es unter dem ganzen Himmel hin und sein Blitzesleuchten bis an die Säume der Erde.
| תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ |
4 Hinter (dem Blitz) her brüllt der Donner; er dröhnt mit seiner hehren Stimme und hält (die Blitze) nicht zurück, sobald sein Donner sich vernehmen läßt.
| אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו |
5 Gott donnert mit seiner Stimme wunderbar, er, der große Dinge tut, die wir nicht begreifen.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע |
6 Denn dem Schnee gebietet er: ›Falle auf die Erde nieder!‹ und ebenso dem Regenguß: ›Falle als Dauerregen nieder!‹
| כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו |
7 Dann zwingt er die Hände aller Menschen zur Untätigkeit, damit alle Menschen zur Erkenntnis seines Wirkens kommen.
| ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו |
8 Da zieht sich das Wild in sein Versteck zurück und hält sich ruhig in seinen Schlupfwinkeln.
| ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן |
9 Aus der Kammer bricht der Sturm hervor und von den Nordwinden die Kälte:
| מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה |
10 durch den Hauch Gottes entsteht das Eis, und die weite Wasserfläche liegt in enger Haft.
| מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק |
11 Auch belastet er mit Wasserfülle das Gewölk, läßt seine Blitzwolken überströmen;
| אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו |
12 die wenden sich dann unter seiner Leitung hierhin und dorthin, um alles, was er ihnen gebietet, auszurichten auf dem ganzen weiten Erdkreise:
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה |
13 bald als Rute, wenn sie seinem Lande not tut, bald als Huldbeweis läßt er sie sich entladen.«
| אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו |
14 »Vernimm dies, Hiob! Stehe still und erwäge die Wunderwerke Gottes!
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל |
15 Begreifst du es, wie Gott ihnen Befehl erteilt und das Licht seines Gewölks aufleuchten läßt?
| התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו |
16 Verstehst du dich auf das Schweben der Wolken, auf die Wundertaten des an Weisheit Vollkommenen,
| התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים |
17 du, dem die Kleider zu heiß werden, wenn das Land beim Südwind in schwüler Hitze daliegt?
| אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום |
18 Kannst du gleich ihm das Himmelsgewölbe ausbreiten, das fest ist wie ein gegossener Spiegel?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק |
19 Laß uns wissen, was wir ihm sagen sollen! Wir können vor Finsternis nichts vorbringen.
| הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך |
20 Soll ihm gemeldet werden, daß ich reden wolle? Hat wohl je ein Mensch gefordert, er wolle vernichtet sein?
| היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע |
21 Und nun: in das Sonnenlicht kann man nicht blicken, wenn es am Himmelsgewölbe strahlt, nachdem der Wind darüber hingefahren ist und (den Himmel) geklärt hat.
| ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם |
22 Von Norden her kommt das Nordlicht: um Gott her liegt furchtbare Pracht.
| מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד |
23 Den Allmächtigen, wir erreichen ihn nicht, ihn, der an Kraft gewaltig ist; aber das Recht und die volle Gerechtigkeit beugt er nicht.
| שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה |
24 Darum sollen die Menschen ihn fürchten: er sieht keinen an, der sich selbst weise dünkt!«
| לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב |
