Job 39
1 Weißt du die Zeit, da die Felsgemsen werfen? Beobachtest du der Hirschkühe Kreißen?
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ |
2 Zählst du die Monde, die sie trächtig gehen, und weißt du die Zeit, wann sie gebären?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ |
3 Sie kauern nieder, lassen ihre Jungen durchbrechen, werden rasch ihrer Wehen ledig.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ |
4 Ihre Jungen erstarken, wachsen auf im Freien, laufen fort und kehren nicht wieder zurück.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ |
5 Wer hat den Wildesel frei gelassen und wer des Wildfangs Bande gelöst,
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ |
6 dem ich die Wüste zur Behausung gab und die Salzsteppe zur Wohnung?
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ |
7 Er lacht des Getöses der Stadt; das Lärmen des Treibers hört er nicht.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ |
8 Was er auf den Bergen erspäht, ist seine Weide, und allem Grünen spürt er nach.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ |
9 Wird dir der Wildochs willig dienen oder wird er an deiner Krippe übernachten?
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ |
10 Vermagst du den Wildochsen mit dem Leitseil an die Furche zu fesseln oder wird er dir folgend die Thalgründe ackern?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ |
11 Verlässest du dich auf ihn, weil seine Kraft so groß, und überlässest du ihm deinen Ernteertrag?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ |
12 Traust du ihm zu, daß er deine Saat einbringe und auf deine Tenne sammle?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ |
13 Der Straußenhenne Fittich schlägt lustig; ist's fromme Schwinge und Feder?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ |
14 Nein! sie überläßt der Erde ihre Eier und brütet sie am Boden aus
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ |
15 und vergißt, daß ein Fuß sie zerdrücken und das Wild der Steppe sie zertreten kann.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ |
16 Sie ist hart gegen ihre Jungen, als gehörten sie ihr nicht; ob umsonst ihre Mühe, das ängstigt sie nicht.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ |
17 Denn Gott hat ihr Klugheit versagt und keinen Anteil an Verstand gegeben.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ |
18 Zur Zeit, da sie sich emporpeitscht, verlacht sie das Roß und seinen Reiter.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ |
19 Giebst du dem Rosse Heldenkraft? Bekleidest du seinen Hals mit flatternder Mähne?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ |
20 Machst du es springen wie die Heuschrecke? Sein prächtiges Schnauben, wie furchtbar!
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ |
21 Es scharrt im Thalgrund und freut sich der Kraft, zieht aus entgegen dem Harnisch.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ |
22 Es lacht der Furcht und erschrickt nicht und macht nicht kehrt vor dem Schwert.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ |
23 Auf ihm klirrt der Köcher, der blitzende Speer und die Lanze,
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ |
24 Mit Toben und Ungestüm schlürft es den Boden und hält nicht Stand, wenn die Trompete tönt.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ |
25 So oft die Trompete tönt, ruft es: Hui! und wittert den Streit von ferne, der Anführer donnernden Ruf und das Schlachtgeschrei.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ |
26 Hebt der Habicht kraft deiner Einsicht die Schwingen, breitet seine Fittiche aus nach Süden hin?
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ |
27 Oder fliegt auf dein Geheiß der Adler so hoch und baut sein Nest in der Höhe?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ |
28 Auf dem Felsen wohnt und horstet er, auf des Felsen Zacke und Hochwacht.
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ |
29 Von dort erspäht er den Fraß; in weite Ferne blicken seine Augen.
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ |
30 Und seine Jungen schlürfen Blut, und wo Erschlagene sind, da ist er.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ |
