Yaqobeppe 3
1 Ta ishato intefe daroti astamarista gidopeto, gaasoykka nu astamare gididayti aadhetha pirda ekanaysa inte ereista.
| אחים יקרים, אל תמהרו למתוח ביקורת של מעשיהם של אחרים, שכן כולנו טועים ושוגים לעתים תכופות; וכאשר אנחנו, מוריכם, טועים ואיננו משמשים לכם דוגמה טובה, עונשנו יהיה חמור הרבה יותר מעונשם של אחרים. מי שיכול לשלוט בלשונו מוכיח שיש לו שליטה מלאה על התנהגותו ומעשיו. |
2 Nu wurikka daro miishan dhuphetoos. Hasa7an dhuphetontadey dikko izi ba asateth loo7athi naganaas danda7iza kumetha asakko.
3 Nuni parazota azazanaas bixxala barsidi nu koyda mala istta azazoos.
| באמצעות הרסן שבפי הסוס יכולים אנו לשלוט בכל גופו, |
4 Woykko ane markabista xeelite. Ay gitatanne carikon lagetizayta gidikokka marikabe lagiizadey qeeri laafa laagiza misheyira ba koyizaso efees.
| הגה קטן שולט באנייה גדולה, ועל־אף גלים סוערים ורוח חזקה, יכול ההגה להוביל את האנייה לכל מקום שירצה רב החובל. |
5 Hessathokka asatetha garisan inxxarisi guuthu gida utada giita wollqama oothoro oothoristaysu, qeeri tamay gita wora wostti xuuggi dhaysiizakonne ane yuushi qoppiite.
| גם הלשון היא איבר קטן, אך עלולה לגרום נזק רב, כשם שניצוץ אש מסוגל להצית יער שלם. |
6 Inxxarasikka ba bagara tama malakko. Nu asatetha gidon diza iitta alamekko. Asatetha wursa tuniisaysunne asatetha bolla tama gujawusu, besiika gaaname taman xugistana. (Geenna g1067)
| הלשון היא להבת אש, מלאה זדון ורשע ומרעילה את אופיינו. הלשון בוערת באש גיהינום ועלולה להביא הרס וכליון על חיינו. (Geenna g1067) |
7 Mehey do7ayka kafoti hayssathokka biita bolla gochetizaytinne abba gidon diza medhetethata wursi asi harana danda7esinne istikka haraettida.
| אדם יכול לאלף כל מיני חיות, ציפורים, רמשים ודגים, |
8 Gido attin inxxars haranaas danda7ida uray oonikka dena. Wodhiiza maridzdzey izin kumidaronne iza shemppa ekontta iitta mishshikko.
| אבל איש אינו מסוגל לאלף את הלשון, שמוכנה בכל רגע לשלח חיצי רעל. |
9 Nuni nu inxxarasayra Godanne Aawa anjjoos. Izinkka Xoossa lemison medhetida asa nayta zaaridi qangoos.
| אותה לשון מברכת ומהללת את אלוהים, ואף מקללת אנשים שונים שנבראו בצלם אלוהים, |
10 Anjjoynne qangethi issi duunara keezes. Ta ishato hessi hessaththo hananaas bessena.
| כך שמפה אחד יוצאות ברכות וקללות. אחים יקרים, אתם מסכימים איתי שאין זה יאה למאמינים. |
11 Issi pullto ollafe mal7o haththinne camo haththi pullti erizee?
| האם ממעין אחד יכולים לנבוע מים מתוקים ומים מרים? |
12 Ta ishato Balase geetettiza miiththi woyra ayfe woykko woyine miiththi Balase miiththa ayfe ayfanaas danda7ize? Hesathokka camiza hathefe mall7iza haththi bistana danda7ena.
| כשם שאינכם יכולים לקטוף זיתים מעץ תאנה או תאנים מעץ גפן, כך אינכם יכולים לשאוב מים מתוקים ומים מרים ממעין אחד. |
13 Inte garathafe akekara diza ciincca uray oone? cinccay diza gidiko ane ba ootho ashketethan cinccatethara ba loo7o dussan besso.
| על החכמים והנבונים שביניכם להוכיח את חכמתם במעשים טובים שייעשו בצניעות ובענווה. |
14 Qasse camonne qaanatey intena xalala dosiza hanoy inte wozinan diza giikko ootoroteth intes siyetofo. Tumaka kadopiite.
| אם לבכם מר עליכם, הקנאה אוכלת אתכם ואתם רוצים לריב עם הזולת, אל תנסו לשקר ולהתפאר בחכמתכם ובטוב־לבכם. |
15 Hiini mala eratethiya salloppe gidiku. Hina qasse biittafe; ashopene xala7eppekko.
| שכן קנאה ומריבה אינם”חכמה“שמעניק האלוהים, אלא”חכמת“העולם שניתנת על־ידי השטן בכבודו ובעצמו. |
16 qanateyinne berika bena siqqoy dizason wasoynne iitta oothoy wuri dees.
| בכל מקום שיש קנאה או מריבה, יש גם אי־סדר ומעשי שטן למיניהם. |
17 Sallope gidida eratethiya gidikko koyro geshshikko, guyepekka saroteth dosizaro, danda7izaaro, ero gizaro, marotethinne loo7o ayfey kumidarokko. Qasse worodo madontaronne ulon geney bayndaro.
| לעומת זאת, החכמה שמעניק האלוהים היא טהורה, עדינה, רודפת־שלום, מנומסת, ותרנית, מלאת רוך, כנה, רצינית, וניתנת מכל הלב. |
18 Saroteth dosiza asati sarotethan zeridi xillotetha ayfe maxeettes.
| שוחרי השלום, שזורעים ברוח של שלום, יקצרו יבול של צדק ואמת. |
