< Yaqobeppe 2 >

1 Ta ishato inte bonchettida Goda Yesussa Kiristosa ammanizayta gidida mala asse besontta ogera maadofiite.
אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לָאָדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים?
2 Worqqa yiich biradhen aaththdi loo7o mayo mayida asi inte shiqqizaso yiikko hessathokka qiita mayo mayidadey he shiqqizaso yiko qaseka hara qiita mayo mayda manqqo uray gelliko loo7o maydaysa duma boncho bonchidi “nees besiiza loo7o utizaso hessa beya” giidi hayinko manqqoza qasse “Ne hen hessan eqa, woykko haa ya ta garisan hugen uta” inte gikko;
אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית־הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים,
3
אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול:”עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא־חן בעיניך אתה יכול ללכת!“
4 Inte inte garsan besontta maado oothista gideketi? Qasseka inte iitta qofan ooykittida iitta pirda piirdizayta gideketi?
אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על־פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה׳.
5 Ta siiqo ishato ane siyte; isti ammanon durista gidana mala Xoossi bena dosizaytas ufayssan isttas immida kawotetha istti laattana mala hayssa ha alamezan diza manqota dooribeynee?
הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו.
6 Inte qase manqota kawusheista. Intena waysiza durista gidetene? Intena piirdeso gochizay istta gidetenee?
ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית־המשפט.
7 Intenan xeygetida boncho Xoossa sunththa zigirizayti ista gidetenee?
בדרך־כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו.
8 Maxaafan “Ne lagge ne hu7e mala siiqa” geeteti xaafettida kawo woga inte polikko loo7o oothista.
ודאי שעליכם לשמור את המצווה:”ואהבת לרעך כמוך.“
9 Inte besonta maado madikko nagara oothista. woga sinthanka inte woga yedhidade gidi qodistana.
אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת.
10 Gaasoykka woga wursi pollizadey qasekka wogape issineyin dhuphetiza uray wursikka moridade mala qoodettees.
הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות.
11 “Laymatopa” gidadey izikka zaaridi “wodhopa” gides. Ne laymatontta agikokka ne asa wodhikko wogape adhiidade gidaassa.
כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה׳ ואתה עומד אשם לפניו.
12 Inte hasa7a hasa7ishe woykko issi miishshi oothishe intena xiillisiza asa mala gidite.
שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש.
13 Gaasoykka marontay wurikka maroy baynda pirdistana. Maroy pirda Xoonees.
אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם.
14 Ta ishato issi uray taas ammanoy dees gikko qasse oothon besontade gidikko iza ay maadanee? Hesamala amanoy iza ashane?
אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו?
15 Ane qoppite, issi ishay woykko issi michiya mayoy woykko mizayssi baynda aggiko intefe isadey “Inte saron biite, intena megopo, kallite” giiko istta ashos koshizayssa immontta aggikko ay maadanee?
אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים,
ואתם אומרים לו:”לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים.“אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם?
17 Hesathokka oothoy baynda ammanoykka bees hayidayssa.
מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על־ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על־ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה.
18 Gido attin isadey “Taas oothoy dees nees ammanoy dees. Neni ne ammano oothope shaakada tana bessa, ta qasse ta ammano oothon nena bessana gikko;
מישהו יכול לומר:”אתה טוען שהדרך אל אלוהים היא באמצעות אמונה בלבד, ואילו אני אומר שמעשים טובים הם חלק בלתי־נפרד מהאמונה. הרי אינך יכול להוכיח את אמונתך ללא מעשים, בעוד שכל הרואה את מעשי יודע מיד על אמונתי.“
19 Ne “issi Xoossi dizaysa ammanayss” loo7oko; daydanthatikka hessa mala ammanettesinne kehi kokoreetes.
האם יש ביניכם כאלה שחושבים עדיין שמספיק רק להאמין שיש אלוהים והוא אחד? אל תשכחו שגם השדים מאמינים בקיומו של אל אחד, והם פוחדים ממנו פחד מוות.
20 Neno eeyazo! oothoy baynda ammanos go7ay bayndayssa eranas marikka koyazii?
שוטים! מתי תלמדו שאין כל ערך לאמונתכם אם אינכם שומעים בקול אלוהים? אמונה שאינה באה לידי ביטוי במעשים טובים אינה שווה פרוטה.
21 Nu Aawa Abramey ba na Yisaqa yarshizasoza bolla shiishshida wode oothon xilli beynee?
האם אינכם זוכרים שאפילו אברהם אבינו נצדק במעשיו? אברהם שמע בקול אלוהים גם כשביקש ממנו להקריב למוות את בנו היחיד יצחק.
22 Hessan ammanoy iza oothora isife dizaysanne amanoy ooothon poletidayssa beyazii?
אברהם בטח באלוהים בכל לבו, והיה מוכן לעשות כל מה שאמר לו – מעשיו השלימו את אמונתו.
23 “Abramey Xoossu ammanides; He amanoy izas xiillotethan qoodetides” giza maxaafa qaalay poletides; izikka Xoossi dosidade geetettides.
הכתובים מספרים לנו כי אברהם האמין בה׳ וכי אמונתו נחשבה לו לצדקה. אברהם אף נקרא”אוהב אלוהים“.
24 Hessa gish asi ammanon xalala gidontta oothonkka xiillizaysa inte beyeista.
אתם רואים, אם כן, שאדם נושע בזכות אמונתו המתבטאת במעשים.
25 Hesathokka laymman diza Era7aba kiiteti bida asata mokka ekada hara ogera moyza yedida gish ba oothon xiillabeykee?
גם רחב הזונה ניצלה בזכות מעשיה, כאשר הסתירה את שני המרגלים ושלחה אותם בדרך אחרת, הרחק מרודפיהם.
26 Shemppofe shaakettida ashoy hayqeeth gidida mala oothopekka shaakettida ammanoy hayqethikko.
כשם שגוף בלי נשמה מת הוא, כך גם אמונה שאינה מתבטאת במעשים טובים מתה היא.

< Yaqobeppe 2 >