Proverbes 12
1 Qui aime la correction, aime la science; qui hait la réprimande, reste stupide.
| אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ |
2 L'homme de bien obtient la faveur de l'Éternel; mais Il châtie l'homme d'intrigue.
| טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ |
3 Point de stabilité pour l'homme dans l'impiété; mais la racine des justes n'est point vacillante.
| לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ |
4 La femme forte est la couronne de son mari; mais celle qui est sa honte, est comme une carie dans ses os.
| אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ |
5 Dans leurs plans les justes n'ont en vue que le droit; les moyens des impies, c'est la fraude.
| מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ |
6 Ce dont parlent les impies, c'est de guetter des victimes; mais la bouche du juste les délivre.
| דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ |
7 Une fois renversés les méchants cessent d'être; mais la maison des justes demeure.
| הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ |
8 L'homme est estimé à proportion de son sens; et qui n'a pas le sens droit, tombe dans le mépris.
| לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ |
9 Mieux vaut celui dont l'état est humble, et qui a un serviteur, que le glorieux qui manque de pain.
| טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ |
10 Le juste connaît les besoins de son bétail; les entrailles des impies sont impitoyables.
| יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ |
11 Celui qui cultive son champ, a du pain en abondance; mais celui qui recherche les fainéants, manque de sens.
| עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ |
12 L'impie désire l'appui des méchants; la racine qu'ont les justes, leur donne [un appui].
| חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ |
13 Les péchés de la langue couvrent un piège funeste; mais le juste échappe à l'angoisse.
| בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ |
14 Par les fruits de sa bouche l'homme est rassasié de biens; et ce que fait sa main, est rendu à l'homme.
| מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ |
15 La voie de l'insensé est droite à ses yeux; mais celui qui écoute un conseil, est sage.
| דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ |
16 Le chagrin du méchant se montre au moment même; mais celui qui dissimule un affront, est prudent.
| אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ |
17 Celui qu'anime la vérité, exprime ce qui est juste; et le témoin menteur, ce qui trompe.
| יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ |
18 Il en est dont le babil est comme des coups d'épée; mais le parler du sage restaure.
| יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ |
19 La parole vraie subsiste éternellement; il n'y a qu'un instant pour le langage du mensonge.
| שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ |
20 La fraude est dans le cœur de ceux qui machinent le mal; mais la joie est à ceux qui conseillent la paix.
| מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ |
21 Les peines n'atteignent jamais le juste; mais les impies ont plénitude de maux.
| לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ |
22 L'Éternel abhorre les lèvres qui mentent; mais ceux qui pratiquent la vérité, sont ses délices.
| תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ |
23 L'homme prudent cache ce qu'il sait; mais le cœur des insensés proclame sa folie.
| אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ |
24 La main des diligents commandera; mais la main lâche sera corvéable.
| יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ |
25 Le chagrin qui est dans le cœur, l'abat; mais une bonne parole le réjouit.
| דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ |
26 Le juste indique la voie à son prochain; mais la voie des impies les fourvoie.
| יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ |
27 L'indolent ne chasse pas son gibier; le précieux trésor de l'homme, c'est la diligence.
| לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ |
28 Sur le sentier de la justice il y a vie, et sur la bonne voie, immortalité.
| בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ |
