Psaumes 69
1 Psaume de David, [donné] au maître chantre, [pour le chanter] sur Sosannim. Délivre-moi, ô Dieu, car les eaux me sont entrées jusque dans l'âme.
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ |
2 Je suis enfoncé dans un bourbier profond, dans lequel il n'y a point où prendre pied; je suis entré au plus profond des eaux, et le fil des eaux se débordant, m'emporte.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ |
3 Je suis las de crier, mon gosier en est asséché; mes yeux sont consumés pendant que j'attends après mon Dieu.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ |
4 Ceux qui me haïssent sans cause, passent en nombre les cheveux de ma tête; ceux qui tâchent à me ruiner, et qui me sont ennemis à tort, se sont renforcés: j'ai alors rendu ce que je n'avais point ravi.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ |
5 Ô Dieu! Tu connais ma folie, et mes fautes ne te sont point cachées.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ |
6 Ô Seigneur Eternel des armées! que ceux qui se confient en toi, ne soient point rendus honteux à cause de moi; [et] que ceux qui te cherchent ne soient point confus à cause de moi, ô Dieu d'Israël!
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ |
7 Car pour l'amour de toi j'ai souffert l'opprobre, la honte a couvert mon visage.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ |
8 Je suis devenu étranger à mes frères, et un homme de dehors aux enfants de ma mère.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ |
9 Car le zèle de ta maison m'a rongé, et les outrages de ceux qui t'outrageaient sont tombés sur moi.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ |
10 Et j'ai pleuré en jeûnant: mais cela m'a été tourné en opprobre.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ |
11 J'ai aussi pris un sac pour vêtement, mais je leur ai été un sujet de raillerie.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ |
12 Ceux qui sont assis à la porte discourent de moi, et je sers de chanson aux ivrognes.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ |
13 Mais, pour moi, ma requête s'adresse à toi, ô Eternel! Il y a un temps de [ton] bon plaisir, ô Dieu! selon la grandeur de ta gratuité. Réponds-moi selon la vérité de ta délivrance.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ |
14 Délivre-moi du bourbier, fais que je n'y enfonce point, et que je sois délivré de ceux qui me haïssent, et des eaux profondes.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ |
15 Que le fil des eaux se débordant ne m'emporte point, et que le gouffre ne m'engloutisse point, et que le puits ne ferme point sa gueule sur moi.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ |
16 Eternel! Exauce-moi, car ta gratuité est bonne; tourne la face vers moi selon la grandeur de tes compassions;
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ |
17 Et ne cache point ta face arrière de ton serviteur, car je suis en détresse: hâte-toi, exauce-moi.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ |
18 Approche-toi de mon âme, rachète-la; délivre-moi à cause de mes ennemis.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ |
19 Tu connais toi-même mon opprobre, et ma honte, et mon ignominie; tous mes ennemis sont devant toi.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ |
20 L'opprobre m'a déchiré le cœur, et je suis languissant; j'ai attendu que quelqu'un eût compassion de moi, mais il n'y en a point eu: et j'ai attendu des consolateurs, mais je n'en ai point trouvé.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ |
21 Ils m'ont au contraire donné du fiel pour mon repas; et dans ma soif ils m'ont abreuvé de vinaigre.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ |
22 Que leur table soit un filet tendu devant eux; et [que ce qui tend] à la prospérité [leur soit] en piège.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ |
23 Que leurs yeux soient tellement obscurcis, qu'ils ne puissent point voir; et fais continuellement chanceler leurs reins.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ |
24 Répands ton indignation sur eux, et que l'ardeur de ta colère les saisisse.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ |
25 Que leur palais soit désolé, et qu'il n'y ait personne qui habite dans leurs tentes.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ |
26 Car ils persécutent celui que tu avais frappé, et font leurs contes de la douleur de ceux que tu avais blessés.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ |
27 Mets iniquité sur leur iniquité; et qu'ils n'entrent point en ta justice.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ |
28 Qu'ils soient effacés du Livre de vie, et qu'ils ne soient point écrits avec les justes.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ |
29 Mais pour moi, qui suis affligé, et dans la douleur, ta délivrance, ô Dieu! m'élèvera en une haute retraite.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ |
30 Je louerai le Nom de Dieu par des Cantiques, et je le magnifierai par une louange solennelle.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ |
31 Et cela plaira plus à l'Eternel qu'un taureau, plus qu'un veau qui a des cornes, et l'ongle divisé.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ |
32 Les débonnaires le verront, [et] ils s'en réjouiront, et votre cœur vivra, [le cœur, dis-je, de vous tous] qui cherchez Dieu.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ |
33 Car l'Eternel exauce les misérables, et ne méprise point ses prisonniers.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ |
34 Que les cieux et la terre le louent; que la mer et tout ce qui se meut en elle le louent aussi.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ |
35 Car Dieu délivrera Sion, et bâtira les villes de Juda; on y habitera, et on la possèdera.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ |
36 Et la postérité de ses serviteurs l'héritera, et ceux qui aiment son Nom demeureront en elle.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ |
