Psaumes 50
1 Psaume d'Asaph. Le Dieu des dieux, le Seigneur a parlé, et il a appelé la terre depuis l'Orient jusqu'à l'Occident
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ |
2 De Sion vient la splendeur de sa beauté.
| מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ |
3 Dieu, notre Dieu viendra manifestement, et ne gardera pas le silence; un feu sera allume en sa présence, et tout alentour un vent impétueux soufflera.
| יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ |
4 Il convoquera le ciel et la terre, pour juger son peuple.
| יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ |
5 Amenez-lui ses saints, ceux qui ont fait alliance avec lui, pour les sacrifices.
| אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ |
6 Et les cieux annonceront sa justice; car Dieu est le juge.
| ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ |
7 Écoute, mon peuple, et je parlerai; Israël, je te l'atteste: je suis Dieu, je suis ton Dieu.
| שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ |
8 Je ne te réprimanderai point sur tes sacrifices; car tes holocaustes sont toujours devant mes yeux.
| לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ |
9 Je ne prendrai pas de bœufs de ta maison, ni de boucs de tes menus troupeaux.
| לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ |
10 Car toutes les bêtes de la forêt m'appartiennent, et le bétail des montagnes et les taureaux.
| כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ |
11 Je connais tous les oiseaux du ciel, et la beauté des champs est à moi.
| ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ |
12 Si j'ai faim, je ne te le dis pas; car toute la terre habitée m'appartient et sa plénitude.
| אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ |
13 Est-ce que je mange la chair des taureaux? est-ce que je bois le sang des boucs?
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ |
14 Immole à Dieu une victime de louanges; rends au Tout-Puissant tes vœux.
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ |
15 Invoque-moi au jour de l'affliction, et je te sauverai, et tu me rendras grâces.
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ |
16 Mais Dieu a dit au pécheur: Pourquoi publies-tu mes justices et as-tu mon alliance à la bouche,
| ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ |
17 Quand tu n'aimes point ma discipline, et que tu as rejeté loin de toi ma parole?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ |
18 Si tu voyais un larron, tu courais avec lui; tu avais ta part avec les adultères;
| אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ |
19 Ta bouche abondait en méchanceté, et ta langue tramait la fraude.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ |
20 Assis, tu médisais de ton frère; tu scandalisais le fils de ta mère.
| תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ |
21 Voilà ce que tu faisais, et j'ai gardé le silence; mais tu t'imaginais faussement que je serais semblable à toi. Je te convaincrai, et je mettrai tes offenses devant ta face.
| אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ |
22 Comprenez donc ces choses, vous qui oubliez Dieu; de peur qu'un jour il ne vous ravisse, et que nul ne vous délivre.
| בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ |
23 C'est un sacrifice de louange qui m'honore, et la voie où je montrerai le salut de Dieu.
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ |
