Job 11
1 Et Tsophar, le Naamathite, répondit et dit:
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ |
2 La multitude des paroles ne recevrait-elle pas de réponse, et un grand parleur serait-il justifié?
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ |
3 Tes mensonges doivent-ils faire taire les gens? Te moqueras-tu, sans que personne te fasse honte?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ |
4 Car tu as dit: Ma doctrine est pure, et je suis sans tache à tes yeux!
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ |
5 Oh! qu’il plût à Dieu de parler et d’ouvrir ses lèvres contre toi,
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ |
6 Et de te raconter les secrets de la sagesse, comment ils sont le double de ce qu’on réalise! Et sache que Dieu laisse dans l’oubli [beaucoup] de ton iniquité.
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ |
7 Peux-tu, en sondant, découvrir ce qui est en Dieu, ou découvriras-tu parfaitement le Tout-puissant?
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ |
8 Ce sont les hauteurs des cieux, – que feras-tu? C’est plus profond que le shéol, qu’en sauras-tu? (Sheol h7585)
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) |
9 Plus longue que la terre est sa mesure, plus large que la mer.
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ |
10 S’il passe et enferme et fait comparaître, qui donc le détournera?
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ |
11 Car il connaît, lui, les hommes vains, et il voit l’iniquité sans que [l’homme] s’en aperçoive;
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ |
12 Et l’homme stupide s’enhardit, quoique l’homme naisse comme le poulain de l’âne sauvage.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ |
13 Si tu prépares ton cœur et que tu étendes tes mains vers lui,
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ |
14 Si tu éloignes l’iniquité qui est dans ta main, et que tu ne laisses pas l’injustice demeurer dans tes tentes,
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ |
15 Alors tu lèveras ta face sans tache, tu seras ferme et tu ne craindras pas;
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ |
16 Car tu oublieras ta misère, tu t’en souviendras comme des eaux écoulées;
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ |
17 [Ta] vie se lèvera plus claire que le plein midi; si tu étais couvert de ténèbres, tu seras comme le matin;
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ |
18 Et tu auras de la confiance, parce qu’il y aura de l’espoir; tu examineras [tout], et tu dormiras en sûreté;
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ |
19 Tu te coucheras, et il n’y aura personne pour te faire peur, et beaucoup rechercheront ta faveur.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ |
20 Mais les yeux des méchants seront consumés, et [tout] refuge périra pour eux, et leur espoir sera d’expirer.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ |
