Job 10
1 Mon âme est dégoûtée de ma vie; je laisserai libre cours à ma plainte, je parlerai dans l’amertume de mon âme,
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ |
2 Je dirai à Dieu: Ne me condamne pas; fais-moi savoir pourquoi tu contestes avec moi.
| אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ |
3 Prends-tu plaisir à opprimer, que tu méprises le travail de tes mains, et que tu fasses briller ta lumière sur le conseil des méchants?
| הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ |
4 As-tu des yeux de chair? Vois-tu comme voit l’homme mortel?
| העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ |
5 Tes jours sont-ils comme les jours d’un mortel, ou tes années, comme les jours de l’homme,
| הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ |
6 Que tu recherches mon iniquité et que tu scrutes mon péché;
| כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ |
7 Puisque tu sais que je ne suis pas un méchant, et que nul ne délivre de ta main?
| על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ |
8 Tes mains m’ont formé et m’ont façonné tout à l’entour en un tout, et tu m’engloutis!
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ |
9 Souviens-toi, je te prie, que tu m’as façonné comme de l’argile, et que tu me feras retourner à la poussière.
| זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ |
10 Ne m’as-tu pas coulé comme du lait, et fait cailler comme du fromage?
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ |
11 Tu m’as revêtu de peau et de chair, tu m’as tissé d’os et de nerfs;
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ |
12 Tu m’as donné la vie, et tu as usé de bonté envers moi, et tes soins ont gardé mon esprit;
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ |
13 Et tu cachais ces choses dans ton cœur: je sais que cela était par-devers toi.
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ |
14 Si j’ai péché, tu m’as aussi observé, et tu ne me tiendras pas pour innocent de mon iniquité.
| אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ |
15 Si j’ai agi méchamment, malheur à moi! Si j’ai marché justement, je ne lèverai pas ma tête, rassasié que je suis de mépris et voyant ma misère.
| אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ |
16 Et elle augmente: tu me fais la chasse comme un lion, et en moi tu répètes tes merveilles;
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ |
17 Tu renouvelles tes témoins contre moi, et tu multiplies ton indignation contre moi. Une succession [de maux] et un temps de misère sont avec moi.
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ |
18 Et pourquoi m’as-tu fait sortir du sein [de ma mère]? J’aurais expiré, et aucun œil ne m’aurait vu!
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ |
19 J’aurais été comme si je n’avais pas été; de la matrice on m’aurait porté au sépulcre!
| כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ |
20 Mes jours ne sont-ils pas en petit nombre? Qu’il cesse [donc], qu’il se retire de moi, et je me remonterai un peu,
| הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ |
21 Avant que je m’en aille, pour ne plus revenir, dans le pays de l’obscurité et de l’ombre de la mort,
| בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ |
22 Terre sombre comme les ténèbres de l’ombre de la mort, et où il n’y a que confusion, et où la clarté est comme des ténèbres profondes.
| ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ |
