Job 9
1 Alors Job répondit,
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 « Je sais en vérité qu'il en est ainsi, mais comment l'homme peut-il être juste avec Dieu?
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ |
3 S'il lui plaît de contester avec lui, il ne peut pas lui répondre une fois sur mille.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ |
4 Dieu est sage de cœur et puissant de force. Qui s'est endurci contre lui et a prospéré?
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ |
5 Il enlève les montagnes, et ils ne le savent pas, quand il les renverse dans sa colère.
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ |
6 Il secoue la terre de sa place. Ses piliers tremblent.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ |
7 Il commande au soleil et il ne se lève pas, et scelle les étoiles.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ |
8 Lui seul étend les cieux, et marche sur les vagues de la mer.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ |
9 Il crée l'Ours, Orion et les Pléiades, et les chambres du sud.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ |
10 Il fait de grandes choses qu'on ne peut pas savoir; oui, des choses merveilleuses sans nombre.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ |
11 Voici qu'il passe à côté de moi, et je ne le vois pas. Il passe aussi, mais je ne le perçois pas.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ |
12 Voici qu'il arrache. Qui peut l'en empêcher? Qui lui demandera: « Que fais-tu?
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ |
13 « Dieu ne retire pas sa colère. Les aides de Rahab s'abaissent sous lui.
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ |
14 A plus forte raison lui répondrai-je, et choisir mes mots pour argumenter avec lui?
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ |
15 Même si j'étais juste, je n'ai pas voulu lui répondre. Je ferais des supplications à mon juge.
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ |
16 Si j'avais appelé, et qu'il m'ait répondu, pourtant je ne croirais pas qu'il ait écouté ma voix.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ |
17 Car il me brise par une tempête, et multiplie mes blessures sans raison.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ |
18 Il ne me permettra pas de reprendre mon souffle, mais me remplit d'amertume.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ |
19 Si c'est une question de force, voici qu'il est puissant! S'il s'agit de justice, « Qui, dit-il, me convoquera?
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ |
20 Bien que je sois juste, ma propre bouche me condamne. Bien que je sois irréprochable, cela prouvera ma perversité.
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ |
21 Je suis irréprochable. Je ne me respecte pas. Je méprise ma vie.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ |
22 « C'est la même chose. C'est pourquoi je dis qu'il détruit les irréprochables et les méchants.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ |
23 Si le fléau tue soudainement, il se moquera du procès des innocents.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ |
24 La terre est livrée entre les mains des méchants. Il couvre les visages de ses juges. Si ce n'est pas lui, alors qui est-ce?
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ |
25 « Maintenant mes jours sont plus rapides qu'un coureur. Ils s'enfuient. Ils ne voient pas le bien.
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ |
26 Ils ont disparu comme les navires rapides, comme l'aigle qui se jette sur sa proie.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ |
27 Si je dis: « J'oublierai ma plainte », J'enlèverai mon visage triste, et je me réjouirai,
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ |
28 J'ai peur de tous mes chagrins. Je sais que vous ne me tiendrez pas pour innocent.
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ |
29 Je serai condamné. Alors pourquoi je travaille en vain?
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ |
30 Si je me lave avec de la neige, et je nettoie mes mains avec de la soude,
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ |
31 pourtant tu me plongeras dans le fossé. Mes propres vêtements me feront horreur.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ |
32 Car il n'est pas un homme, comme moi, pour que je lui réponde, que nous devrions nous réunir pour juger.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ |
33 Il n'y a pas d'arbitre entre nous, qui pourrait poser sa main sur nous deux.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ |
34 Qu'il éloigne de moi son bâton. Que sa terreur ne me fasse pas peur;
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ |
35 alors je parlerais, et je ne le craindrais pas, car je ne le suis pas en moi-même.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ |
