Psalms 137

1 By rivers of Babylon — There we did sit, Yea, we wept when we remembered Zion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

2 On willows in its midst we hung our harps.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

3 For there our captors asked us the words of a song, And our spoilers — joy: 'Sing ye to us of a song of Zion.'

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

4 How do we sing the song of Jehovah, On the land of a stranger?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

5 If I forget thee, O Jerusalem, my right hand forgetteth!

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

6 My tongue doth cleave to my palate, If I do not remember thee, If I do not exalt Jerusalem above my chief joy.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

7 Remember, Jehovah, for the sons of Edom, The day of Jerusalem, Those saying, 'Rase, rase to its foundation!'

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

8 O daughter of Babylon, O destroyed one, O the happiness of him who repayeth to thee thy deed, That thou hast done to us.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

9 O the happiness of him who doth seize, And hath dashed thy sucklings on the rock!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃