Psalms 139
1 To the Overseer. — A Psalm by David. Jehovah, Thou hast searched me, and knowest.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Thou — Thou hast known my sitting down, And my rising up, Thou hast attended to my thoughts from afar.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 My path and my couch Thou hast fanned, And [with] all my ways hast been acquainted.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 For there is not a word in my tongue, Lo, O Jehovah, Thou hast known it all!
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Behind and before Thou hast besieged me, And Thou dost place on me Thy hand.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 Knowledge too wonderful for me, It hath been set on high, I am not able for it.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Whither do I go from Thy Spirit? And whither from Thy face do I flee?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
8 If I ascend the heavens — there Thou [art], And spread out a couch in Sheol, lo, Thee! (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 I take the wings of morning, I dwell in the uttermost part of the sea,
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 Also there Thy hand doth lead me, And Thy right hand doth hold me.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 And I say, 'Surely darkness bruiseth me, Then night [is] light to me.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 Also darkness hideth not from Thee, And night as day shineth, as [is] darkness so [is] light.
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 For Thou — Thou hast possessed my reins, Thou dost cover me in my mother's belly.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 I confess Thee, because that [with] wonders I have been distinguished. Wonderful [are] Thy works, And my soul is knowing [it] well.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 My substance was not hid from Thee, When I was made in secret, Curiously wrought in the lower part of earth.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Mine unformed substance Thine eyes saw, And on Thy book all of them are written, The days they were formed — And not one among them.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 And to me how precious have been Thy thoughts, O God, how great hath been their sum!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 I recount them! than the sand they are more, I have waked, and I am still with Thee.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 Dost Thou slay, O God, the wicked? Then, men of blood, turn aside from me!
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 Who exchange Thee for wickedness, Lifted up to vanity [are] Thine enemies.
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Do not I hate, Jehovah, those hating Thee? And with Thy withstanders grieve myself?
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 [With] perfect hatred I have hated them, Enemies they have become to me.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Search me, O God, and know my heart, Try me, and know my thoughts,
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 And see if a grievous way be in me, And lead me in a way age-during!
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
