Proverbs 17
1 Betere is a drie mussel with ioye, than an hous ful of sacrifices with chidyng.
| טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב |
2 A wijs seruaunt schal be lord of fonned sones; and he schal departe eritage among britheren.
| עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה |
3 As siluer is preued bi fier, and gold is preued bi a chymnei, so the Lord preueth hertis.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה |
4 An yuel man obeieth to a wickid tunge; and a fals man obeieth to false lippis.
| מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות |
5 He that dispisith a pore man, repreueth his maker; and he that is glad in the fallyng of another man, schal not be vnpunyschid.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה |
6 The coroun of elde men is the sones of sones; and the glorie of sones is the fadris of hem.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם |
7 Wordis wel set togidere bisemen not a fool; and a liynge lippe bicometh not a prince.
| לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר |
8 A preciouse stoon moost acceptable is the abiding of hym that sekith; whidur euere he turneth hym silf, he vndurstondith prudentli.
| אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל |
9 He that helith trespas, sekith frenschipis; he that rehersith bi an hiy word, departith hem, that ben knyt togidere in pees.
| מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף |
10 A blamyng profitith more at a prudent man, than an hundryd woundis at a fool.
| תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה |
11 Euere an yuel man sekith stryues; forsothe a cruel aungel schal be sent ayens hym.
| אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו |
12 It spedith more to meete a femal bere, whanne the whelpis ben rauyschid, than a fool tristynge to hym silf in his foli.
| פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו |
13 Yuel schal not go a wei fro the hous of hym, that yeldith yuels for goodis.
| משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו |
14 He that leeueth watir, is heed of stryues; and bifor that he suffrith wrong, he forsakith dom.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש |
15 Bothe he that iustifieth a wickid man, and he that condempneth a iust man, euer ethir is abhomynable at God.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם |
16 What profitith it to a fool to haue richessis, sithen he mai not bie wisdom? He that makith his hous hiy, sekith falling; and he that eschewith to lerne, schal falle in to yuels.
| למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין |
17 He that is a frend, loueth in al tyme; and a brother is preuyd in angwischis.
| בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד |
18 A fonned man schal make ioie with hondis, whanne he hath bihiyt for his frend.
| אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו |
19 He that bithenkith discordis, loueth chidingis; and he that enhaunsith his mouth, sekith fallyng.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר |
20 He that is of weiward herte, schal not fynde good; and he that turneth the tunge, schal falle in to yuel.
| עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה |
21 A fool is borun in his schenschipe; but nether the fadir schal be glad in a fool.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל |
22 A ioiful soule makith likinge age; a sorewful spirit makith drie boonys.
| לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם |
23 A wickid man takith yiftis fro the bosum, to mys turne the pathis of doom.
| שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט |
24 Wisdom schyneth in the face of a prudent man; the iyen of foolis ben in the endis of erthe.
| את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ |
25 A fonned sone is the ire of the fadir, and the sorewe of the modir that gendride hym.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו |
26 It is not good to brynge in harm to a iust man; nether to smyte the prince that demeth riytfuli.
| גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר |
27 He that mesurith his wordis, is wijs and prudent; and a lerud man is of preciouse spirit.
| חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה |
28 Also a foole, if he is stille, schal be gessid a wijs man; and, if he pressith togidre hise lippis, he `schal be gessid an vndurstondynge man.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון |
