Philippians 2
1 If [there is] therefore any consolation in Christ, if any comfort of love, if any fellowship of the Spirit, if any bowels and mercies,
| לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃ |
2 Fulfill ye my joy, that ye be like-minded, having the same love, [being] of one accord, of one mind.
| השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃ |
3 [Let] nothing [be done] through strife or vain glory; but in lowliness of mind let each esteem other better than themselves.
| ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃ |
4 Look not every man on his own things, but every man also on the things of others.
| כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃ |
5 Let this mind be in you, which was also in Christ Jesus:
| כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃ |
6 Who, being in the form of God, thought it not robbery to be equal with God:
| אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃ |
7 But made himself of no reputation, and took upon him the form of a servant, and was made in the likeness of men:
| כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃ |
8 And being found in fashion as a man, he humbled himself, and became obedient to death, even the death of the cross.
| וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃ |
9 Wherefore God also hath highly exalted him, and given him a name which is above every name:
| על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃ |
10 That at the name of Jesus every knee should bow, of [things] in heaven, and [things] on earth, and [things] under the earth;
| למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ |
11 And [that] every tongue should confess that Jesus Christ [is] Lord, to the glory of God the Father.
| וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃ |
12 Wherefore, my beloved, as ye have always obeyed, not as in my presence only, but now much more in my absence, work out your own salvation with fear and trembling.
| לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃ |
13 For it is God who worketh in you both to will and to do of [his] good pleasure.
| כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃ |
14 Do all things without murmurings and disputings:
| עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃ |
15 That ye may be blameless and harmless, the sons of God, without rebuke, in the midst of a crooked and perverse nation, among whom ye shine as lights in the world;
| למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃ |
16 Holding forth the word of life; that I may rejoice in the day of Christ, that I have not run in vain, neither labored in vain.
| מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃ |
17 And if I am even offered upon the sacrifice and service of your faith, I joy, and rejoice with you all.
| אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃ |
18 For the same cause also do ye joy, and rejoice with me.
| וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃ |
19 But I trust in the Lord Jesus to send Timothy shortly to you, that I also may be of good comfort, when I know your state.
| וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃ |
20 For I have no man like-minded, who will naturally care for your state.
| כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃ |
21 For all seek their own, not the things of Jesus Christ.
| כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃ |
22 But ye know the proof of him, that as a son with the father, he hath served with me in the gospel.
| ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃ |
23 Him therefore I hope to send presently, so soon as I shall see how it will go with me.
| ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃ |
24 But I trust in the Lord that I also myself shall come shortly.
| ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃ |
25 Yet I supposed it necessary to send to you Epaphroditus, my brother, and companion in labor, and fellow-soldier, but your messenger, and he that ministered to my wants.
| ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃ |
26 For he longed after you all, and was full of heaviness, because ye had heard that he was sick.
| יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃ |
27 For indeed he was sick nigh to death: but God had mercy on him; and not on him only, but on me also, lest I should have sorrow upon sorrow.
| אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃ |
28 I sent him therefore the more speedily, that, when ye see him again, ye may rejoice, and that I may be the less sorrowful.
| לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃ |
29 Receive him therefore in the Lord with all gladness; and hold such in reputation:
| על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃ |
30 Because for the work of Christ he was nigh to death, not regarding his life, to supply the want of your service towards me.
| כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃ |
