< Acts 9 >

1 Meanwhile Saul, still breathing out threats and murder against the disciples of the Lord, went to the high priest
ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃
2 and asked for letters from him to the synagogues in Damascus, so that if he found any who belonged to the Way, whether men or women, he might bring them to Jerusalem as prisoners.
וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃
3 As he was going along, he drew near to Damascus, and suddenly a light from heaven flashed around him.
ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃
4 Falling to the ground, he heard a voice saying to him, “Saul, Saul, why are yoʋ persecuting me?”
ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃
5 Saul said, “Who are yoʋ, Lord?” The Lord said, “I am Jesus, whom yoʋ are persecuting.
ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃
6 But rise and enter the city, and yoʋ will be told what yoʋ must do.”
והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃
7 The men who were traveling with Saul stood speechless, hearing the voice but seeing no one.
והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃
8 Saul rose from the ground, and although his eyes were open, he saw no one. So they led him by the hand and brought him to Damascus.
ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃
9 He went three days without seeing, and neither ate nor drank.
ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃
10 Now there was a disciple in Damascus named Ananias. The Lord said to him in a vision, “Ananias.” He said, “Behold, here I am, Lord.”
ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃
11 Then the Lord said to him, “Get up and go to the street called Straight, and at the house of Judas look for a man of Tarsus named Saul. For behold, he is praying,
ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃
12 and in a vision he has seen a man named Ananias coming in and laying his hand on him so that he might receive his sight.”
וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃
13 But Ananias answered, “Lord, I have heard from many about how much evil this man has done to yoʋr saints in Jerusalem.
ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃
14 And here he has authority from the chief priests to arrest all who call upon yoʋr name.”
וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃
15 But the Lord said to him, “Go, for he is a vessel chosen by me to bring my name before Gentiles, kings, and the sons of Israel.
ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃
16 I will show him how much he must suffer for my name's sake.”
כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃
17 So Ananias went and entered the house. Laying his hands on Saul, he said, “Brother Saul, the Lord, who appeared to yoʋ on the road by which yoʋ came, has sent me so that yoʋ may receive yoʋr sight and be filled with the Holy Spirit.”
וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃
18 Immediately something like scales fell from Saul's eyes, and he received his sight. Then he rose and was baptized,
וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃
19 and after taking some food, he was strengthened. For several days Saul was with the disciples in Damascus.
ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃
20 Immediately he began preaching in the synagogues that the Christ is the Son of God.
וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃
21 All who heard it were amazed and said, “Is this not the man who in Jerusalem tried to destroy those who call upon this name, and has he not come here for the purpose of bringing them as prisoners to the chief priests?”
וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃
22 But Saul grew stronger and kept confounding the Jews who dwelt in Damascus, proving that this man Jesus is the Christ.
ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃
23 When many days had past, the Jews took counsel together to kill him,
ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃
24 but their plot became known to Saul. They started watching the gates both day and night so that they might kill him.
ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃
25 But the disciples took him by night and let him down through a window in the city wall, lowering him in a basket.
ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃
26 When Saul arrived in Jerusalem, he tried to join the disciples, but they were all afraid of him because they did not believe that he was a disciple.
ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃
27 Barnabas, however, took him and brought him to the apostles. He related to them how Saul had seen the Lord on the road and that the Lord had spoken to him, and how he had been preaching boldly in Damascus in the name of Jesus.
ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃
28 So Saul stayed with them and would go into Jerusalem and speak boldly in the name of the Lord Jesus.
ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃
29 He would also speak and debate with the Hellenists, but they were trying to kill him.
ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃
30 When the brothers found out about it, they brought him down to Caesarea and sent him off to Tarsus.
וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃
31 So the churches throughout all Judea, Galilee, and Samaria had peace and were being strengthened. Continuing in the fear of the Lord and in the encouragement of the Holy Spirit, they were being multiplied.
ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃
32 Now as Peter was traveling from place to place, he went down to the saints who dwelt in Lydda.
ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃
33 There he found a man named Aeneas, who was paralyzed and had been confined to a mat for eight years.
וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃
34 Peter said to him, “Aeneas, Jesus Christ has now healed yoʋ; rise and roll up yoʋr mat.” Immediately he rose,
ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃
35 and all who dwelt in Lydda and Sharon saw him and turned to the Lord.
ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃
36 Now in Joppa there was a disciple named Tabitha (which means “Dorcas”). She was always doing good works and charitable acts.
ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃
37 In those days she became sick and died, so they washed her body and laid it in an upper room.
ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃
38 Lydda was near Joppa, so when the disciples heard that Peter was there, they sent for him, urging him not to delay in coming to them.
ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃
39 So Peter rose and went with them. When he arrived, they brought him to the upper room, and all the widows stood before him, weeping and showing him all the tunics and cloaks that Dorcas had made while she was still with them.
ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃
40 But Peter sent them all outside, knelt down, and prayed. Turning toward the body, he said, “Tabitha, arise.” Then she opened her eyes, and seeing Peter, she sat up.
ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃
41 He gave her his hand and raised her up. Then he called in the saints and the widows and presented her alive.
וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃
42 This became known throughout all Joppa, and many believed in the Lord.
ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃
43 And Peter remained in Joppa for many days with a tanner named Simon.
ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃

< Acts 9 >