Romans 1
1 PAUL, a servant of Jesus the Messiah, called and sent; and separated unto the gospel of God,
| מאת פולוס, עבדו של ישוע המשיח, אשר נקרא להיות שליח והוקדש להפצת בשורת אלוהים. |
2 (which he had before promised, by his prophets, in the holy scriptures,
| אלוהים הבטיח לנו בשורה זאת לפני זמן רב באמצעות נביאיו בכתבי־הקודש. |
3 concerning his Son, (who was born in the flesh, of seed of the house of David,
| היא מספרת לנו על אודות בנו, ישוע המשיח אדוננו, אשר בא לעולם בדמות אדם משושלת דוד המלך, |
4 and was made known as the Son of God, by power, and by the Holy Spirit, ) who arose from the dead, Jesus Messiah, our Lord,
| ואשר קם מן המתים על ידי רוח הקודש והוכח להיות בן האלוהים. הוא ישוע המשיח האדון. |
5 by whom we have received grace, and a mission among all the Gentiles, to the end that they may obey the faith in his name;
| באמצעות המשיח העניק לנו אלוהים, חוטאים שכמונו, את טובו וחסדו, ועתה הוא שולח אותנו לספר לכל האנשים בעולם את המעשים הנפלאים שעשה ה׳ למענם, כדי שגם הם יאמינו בו ויצייתו לו. |
6 among whom, ye also are called by Jesus Messiah; )
| ידידים יקרים ברומא, גם אתם נמנים עם אלה שאלוהים אוהב; ישוע המשיח קרא גם לכם להשתייך לאלוהים ולהקדיש לו את חייכם. יברך אתכם האלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו בחסד ובשלום. |
7 to all those who are at Rome, beloved of God, called and sanctified: Peace and grace be with you, from God our Father, and from our Lord Jesus Messiah.
8 In the first place, I give thanks to God by Jesus Messiah, on account of you all; because your faith is heard of in all the world.
| ראשית כל ברצוני לומר לכם כי השמועה על אמונתכם הנפלאה באלוהים מתפשטת בכל העולם, ועל־ידי ישוע המשיח אני מודה לאלוהים על כולכם. |
9 And God, whom in spirit I serve in the gospel of his Son, is my witness, that I unceasingly make mention of you, at all times, in my prayers.
| אלוהים יודע שיומם ולילה אני מתפלל בעדכם ומזכיר אתכם לפני האלוהים, אשר אותו אני עובד בכל כוחי בזמן שאני מבשר את הבשורה על אודות בנו. |
10 And I likewise supplicate, that hereafter a door may be opened to me, by the good pleasure of God, to come unto you.
| בתפילותיי אני מתחנן לאלוהים שיאפשר לי לבוא אליכם סוף־סוף, |
11 For I long much to see you; and to impart to you the gift of the Spirit, whereby ye may be established;
| כי אני משתוקק מאוד לראותכם ולהעניק לכם מתנה רוחנית כדי לחזק אתכם. |
12 and that we may have comfort together, in the faith of both yourselves and me.
| כלומר, אני משתוקק להיות בחברתכם, כדי שאמונתכם תעודד אותי ואמונתי תעודד אתכם. |
13 And I wish you to know, my brethren, that I have many times desired to come to you, (though prevented hitherto, ) that I might have some fruit among you also; even as among other Gentiles,
| אחים יקרים, דעו לכם כי פעמים רבות תכננתי לבוא אליכם, כדי שגם בקרבכם אוכל לעשות פרי, כשם שעשיתי בקרב עמים אחרים, אולם עד כה תוכנית זאת לא יצאה לפועל. |
14 Greeks and barbarians, the wise and the unwise: for to every man am I a debtor, to preach to him.
| אני חש מעין חובה לבשר את דבר האלוהים לכל העולם – לאנשי תרבות ולחסרי תרבות; למשכילים ולחסרי השכלה – ללא הפליה. |
15 And so I am eager to preach to you also who are at Rome.
| משום כך, אנשי רומא, אני רוצה לספר את הבשורה גם לכם. |
16 For I am not ashamed of the gospel; for it is the power of God unto life, to all who believe in it; whether first they are of the Jews, or whether they are of the Gentiles.
| איני מתבייש בבשורת האלוהים! בכוחה להושיע את כל המאמינים בה – קודם כל את היהודי, ואחר כך גם את מי שאינו יהודי. |
17 For in it is revealed the righteousness of God, from faith to faith; as it is written, The righteous by faith, shall live.
| כי הבשורה מגלה כיצד מצדיק אלוהים את בני־האדם: על־ידי אמונה בלבד, כפי שכתוב:”צדיק באמונתו יחיה“. כלומר, הצדיק ייוושע ויחיה על־ידי אמונתו באלוהים. |
18 For the wrath of God from heaven is revealed against all the iniquity and wickedness of men, who hold the truth in iniquity.
| מאידך, אלוהים שפך את זעמו וכעסו על כל הרשעים העוצרים ומסתירים את האמת במעשי הרשע שלהם. |
19 Because a knowledge of God is manifest in them; for God hath manifested it in them.
| מדוע שפך עליהם אלוהים את זעמו? מפני שהם יודעים היטב את האמת! אלוהים עצמו גילה להם את כל מה שעליהם לדעת. |
20 For, from the foundations of the world, the occult things of God are seen, by the intellect, in the things he created, even his eternal power and divinity; so that they might be without excuse; (aïdios g126)
| מבריאת העולם חזו בני־האדם בשמים, בארץ ובכל בריאת ה׳; הם ידעו על קיומו ועל גבורתו הנצחית. משום כך, (כשיעמדו לפני אלוהים ביום הדין), לא יוכלו לתרץ את התנהגותם. (aïdios g126) |
21 because they knew God, and did not glorify him and give thanks to him as God, but became vain in their imaginings, and their unwise heart was darkened.
| כי למרות שידעו והכירו את האלוהים, לא כיבדוהו בכבוד המגיע לו, וגם לא הודו לו על כל מה שעשה למענם. לעומת זאת הם העסיקו את מוחם בדברי שטות והבל, עד כי מוחם שקע בבלבול ובטמטום. |
22 And, while they thought within themselves that they were wise, they became fools.
| מאחורי חכמתם המדומה מסתתרת טיפשות! |
23 And they changed the glory of the incorruptible God into a likeness to the image of a corruptible man, and into the likeness of birds and quadrupeds and reptiles on the earth.
| במקום שיכבדו וישרתו את האלוהים החי והקיים, הם עשו לעצמם אלילים מעץ ומאבן, בדמות בני־אדם, עופות, חיות ורמשים. |
24 For this cause, God gave them up to the filthy lusts of their heart, to dishonor their bodies with them.
| על כן מסר אותם אלוהים למעשי הטומאה שלהם; הוא הניח להם להמשיך במעשי התועבה והזנות ולחלל איש את גוף חברו. |
25 And they changed the truth of God into a lie; and worshipped and served the created things, much more than the Creator of them, to whom belong glory and blessing, for ever and ever: Amen. (aiōn g165)
| בכוונה תחילה הם העדיפו להאמין בשקרים במקום באמת אלוהים; הם התפללו לבריאה, אך לא צייתו לאלוהים המבורך אשר ברא את הכול. (aiōn g165) |
26 For this cause, God gave them up to vile passions: for their females changed the use of their natures, and employed that which is unnatural.
| משום כך מסר אותם אלוהים לתאוותיהם, עד כי אף נשותיהם סטו מיחסי־מין נורמאליים וקיימו יחסים בלתי־נורמאליים עם בנות מינן. |
27 And so also their males forsook the use of females, which is natural, and burned with lust toward one another; and, male with male, they did what is shameful, and received in themselves the just recompense of their error.
| גם הגברים סטו מהיחסים הנורמאליים והטבעיים וקיימו יחסים בלתי טבעיים עם גברים אחרים. כתוצאה מכך הם נענשו בתוך עצמם בעונש המגיע להם. |
28 And as they did not determine with themselves to know God, God gave them over to a vain mind; that they might do what they ought not,
| כאשר לא מצאו לנכון להכיר באלוהים, הוא הניח להם להשתעבד לכל מעשי התועבה שהעלו בדעתם. |
29 being full of all iniquity, and lewdness, and bitterness, and malice, and covetousness, and envy, and slaughter, and strife, and guile, and evil machinations,
| חייהם מלאו בכל מיני מעשי זנות, רשע, בצע, שנאה, קנאה, רצח, מריבה, מרמה ומרירות. הם נהיו רכלנים |
30 and backbiting, and slander; and being haters of God, scoffers, proud, vain-glorious, devisers of evil things, destitute of reason, disregardful of parents,
| ומלשינים, שונאי אלוהים, חוצפנים וגאוותנים, יוזמי רשע ומורדים בהוריהם. |
31 and to whom a covenant is nothing, neither affection, nor peace, and in whom is no compassion.
| הם מתנהגים בטיפשות, בחוסר אמונה, ברשעות ובאכזריות, ומלאי שנאה וטינה. |
32 These, while they know the judgment of God, that he condemneth those to death who perpetrate such things, are not only doers of them, but the companions of such as do them.
| הרשעים האלה ידעו היטב כי אלוהים יעניש עונש מוות את כל הנוהגים כך, אולם לא זו בלבד שלא היטיבו את דרכם, הם גם מעודדים את כל מי שעושה כמוהם! |
