Acts 28
1 And we afterwards learned, that the island was called Melita.
| עד מהרה גילינו שאנו על האי מלטה. |
2 And the barbarians who inhabited it, showed us many kindnesses. And they kindled a fire, and called us all to warm ourselves, because of the great rain and cold at that time.
| תושבי המקום נהגו בנו בטוב־לב ראוי לציון, והבעירו מדורה כדי לחמם אותנו בקור העז ובגשם הסוחף. |
3 And Paul took up a bundle of fagots and laid them on the fire: and a viper, driven by the heat, came out of them, and bit his hand.
| פולוס קושש ענפים וזרדים יבשים, והשליך אותם אל תוך המדורה. לפתע זינק על זרועו נחש ארסי שביקש מפלט מהחום. |
4 And when the barbarians saw it hanging on his hand, they said: Doubtless, this man is a murderer; whom, though delivered from the sea, justice will not suffer to live.
| כשראו אנשי האי את הנחש התלוי על זרועו, אמרו זה לזה:”הוא בטח רוצח! הוא אמנם ניצל מן הים, אולם הצדק לא יניח לו לחיות!“ |
5 But Paul shook his hand, and threw the viper into the fire: and he received no harm.
| אך פולוס ניער את הנחש אל תוך האש, והוא עצמו כלל לא נפגע. |
6 And the barbarians expected, that he would suddenly swell, and fall dead on the ground. And when they had looked a long time, and saw that he received no harm; they changed their language, and said, that he was a god.
| האנשים הביטו בו בדריכות וציפו לראות את גופו מתנפח או נופל מת. אולם לאחר שחיכו זמן רב ולא קרה דבר, שינו את דעתם והחליטו שפולוס הוא ודאי אל! |
7 And there were lands in that quarter, belonging to a man named Publius, who was the chief man of the island: and he cheerfully received us at his house three days.
| אחוזתו של פובליוס, מושל האי, הייתה בקרבת החוף. הוא הזמין אותנו לביתו ואירח אותנו שלושה ימים. |
8 And the father of Publius was sick with a fever and dysentery. And Paul went in to him, and prayed, and laid his hand on him, and healed him.
| באותה עת היה אביו של פובליוס חולה מאוד – הייתה לו דיזנטריה והוא קדח מחום. פולוס הלך לחדרו של החולה, התפלל בעדו, סמך את ידיו עליו, והאיש נרפא. |
9 And after this event, others also in the island who were sick, came to him and were healed.
| לאחר מכן באו שאר חולי האי אל פולוס, וגם הם נרפאו. |
10 And they honored us with great honors: and when we left the place, they supplied us with necessaries.
| התושבים היו אסירי תודה והציפו אותנו במתנות הוקרה. כאשר הגיע מועד הפלגתנו, הם מילאו את האונייה באוכל ובציוד. |
11 And after three months we departed, sailing in a ship of Alexandria, which had wintered in the island, and which bore the signal of the Twins.
| שלושה חודשים לאחר שעלתה ספינתנו על שירטון עלינו על אונייה אחרת והמשכנו בדרכנו. הפעם הפלגנו באונייה”התאומים“, שבאה מאלכסנדריה ועגנה באי מלטה במשך החורף. |
12 And we came to the city of Syracuse; and remained there three days.
| תחנתנו הראשונה הייתה סירקוז, שם נשארנו שלושה ימים. |
13 And from there we made a circuit, and arrived at the city Rhegium. And, after one day, the south wind blew favorably for us, and in two days we came to Puteoli, a city of Italy.
| מסירקוז הפלגנו לרגיום. כעבור יום החלה לנשוב רוח דרומית, וביום השני הגענו לפוטיולי. |
14 And there we found brethren; and they invited us, and we remained with them seven days: and then we proceeded towards Rome.
| בפוטיולי פגשנו לבסוף מאמינים. הם הפצירו בנו להישאר איתם שבוע ימים, ומשם הפלגנו לרומא. |
15 And the brethren there, hearing of our approach, came out to meet us as far as the village called Appii Forum, and as far as the Three Taverns. And when Paul saw them, he gave thanks to God, and was encouraged.
| כאשר שמעו האחים ברומא על דבר בואנו, נסעו מרחק רב מחוץ לעירם כדי לקבל את פנינו. חלקם חיכו לנו בכיכר אפיוס (כשישים ושמונה ק״מ מרומא), וחלקם הצטרפו אלינו ב”שלושת הפונדקים“(כ־חמישים וחמישה ק״מ מרומא). כשפולוס ראה אותם הוא התעודד מאוד והודה לה׳. |
16 And we went on to Rome. And the centurion allowed Paul to reside where he pleased, with a soldier who guarded him.
| בהגיעם לרומא הורשה פולוס לגור בכל מקום שרצה, אם כי תמיד נלווה אליו חייל. |
17 And after three days, Paul sent and called for the principal Jews. And when they were assembled, he said to them: Men, my brethren, although I had in nothing risen up against the people or the law of my fathers, I was at Jerusalem delivered over in bonds to the Romans:
| כעבור שלושה ימים כינס פולוס את מנהיגי היהודים המקומיים, ואמר להם:”היהודים בירושלים אסרו אותי ומסרו אותי לידי הממשל הרומאי, למרות שלא פגעתי באיש ולא עברתי על חוקי אבותינו. |
18 and they, when they had examined me, were disposed to release me, because they found in me no offence deserving death.
| הרומאים ערכו לי משפט ורצו לשחרר אותי, מכיוון שלא מצאו כל סיבה לדון אותי למוות, כפי שדרשו היהודים. |
19 And, as the Jews withstood me, I was compelled to utter an appeal to Caesar; but not because I had any thing of which to accuse the people of my nation.
| אולם מאחר שהיהודים מחו נגד ההחלטה, מצאתי לנחוץ לערער לפני הקיסר, למרות שלא רציתי לתבוע את עמי. |
20 For this reason I sent for you to come, that I might see you, and might state these things to you: for it is on account of the hope of Israel, that I am bound with this chain.
| ביקשתי מכם לבוא הנה היום כדי שנכיר זה את זה, וכדי שאוכל לומר לכם שאני אסור באזיקים אלה רק משום שאני מאמין שהמשיח כבר בא!“ |
21 They said to him: We have received no epistle from Judaea against thee; and none of the brethren who have come from Jerusalem, have told us any evil thing of thee.
| ”לא שמענו עליך שום דבר רע.“ענו מנהיגי היהודים.”לא קיבלנו מכתבים מיהודה, ולא שמענו דיווחים מפי הבאים לכאן מירושלים. |
22 But we are desirous to hear from thee what thou thinkest; for this doctrine, we know, is not received by any one.
| אולם אנחנו רוצים לשמוע במה אתה מאמין, כי הדבר היחיד שאנו יודעים על המשיחיים האלה הוא שבכל מקום מתנגדים לכת הזאת.“ |
23 And they appointed him a day; and many assembled, and came to him at his lodgings. And he explained to them respecting the kingdom of God, testifying and persuading them concerning Jesus, out of the law of Moses, and out of the prophets, from morning till evening.
| הם קבעו מועד לפגישתם הבאה, ובאותו יום התאסף קהל רב ליד ביתו של פולוס. הוא סיפר להם על מלכות האלוהים, ולימד אותם על אודות ישוע מתוך כתבי־הקודש – מהתורה ומהנביאים. הוא החל ללמד אותם בבוקר, ולא הפסיק עד הערב. |
24 And some of them assented to his discourses, and others did not assent.
| אחדים האמינו לדבריו, ואחרים לא האמינו. |
25 And they went out from him, disagreeing among themselves. And Paul addressed to them this speech: Well did the Holy Spirit, by the mouth of Isaiah the prophet, speak concerning your fathers,
| לאחר שהתווכחו בינם לבין עצמם, הם עזבו את המקום כשדבריו של פולוס מהדהדים באוזניהם:”רוח הקודש צדק כששם דברים אלה בפי ישעיהו הנביא: |
26 saying: Go unto this people, and say to them, Hearing ye will hear, and will not understand; and ye will see, and will not comprehend.
| ’לך ואמרת לעם הזה: שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו; |
27 For the heart of this people is stupefied, and their hearing they have made heavy, and their eyes they have closed; lest they should see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their hearts, and be converted unto me, and I should forgive them.
| השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘. |
28 Therefore, be this known to you, that to the Gentiles is this redemption of God sent: and, moreover, they will hear it.
| משום כך אני רוצה שתדעו כי ישועה זאת מוצעת גם לגויים, והם ישמעו.“ |
29 And when he had thus said, the Jews retired; and there were great disputations among them.
30 And Paul hired a house, at his own cost, and resided in it two years; and there he received all that came to him.
| במשך השנתיים הבאות התגורר פולוס בבית ששכר לעצמו, וקיבל בברכה את כל מי שבא לבקרו. |
31 And he preached concerning the kingdom of God, and taught boldly concerning our Lord Jesus Messiah, without hinderance. Completion of the Acts of the blessed Legates; that is, their Histories.
| הוא בישר באומץ את דבר מלכות האלוהים, לימד על אודות האדון ישוע המשיח, ואיש לא ניסה להפריע לו. |
