Luke 12
1 And when great multitudes were assembled by myriads, so that they trod one upon another, Jesus began to say to his disciples: First of all, beware for yourselves of that leaven of the Pharisees, which is hypocrisy.
| בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר:”היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי־אפשר להסתיר לנצח, |
2 For there is nothing hidden, which will not be revealed; nor concealed, that will not be known.
| כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. |
3 For whatever ye speak in the dark, will be heard in the light; and what in secret chambers, ye whisper in the ear, will be proclaimed on the house-tops.
| לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים! |
4 And to you, my friends, I say: Be not afraid of them that kill the body, and afterwards have nothing more they can do.
| ”ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. |
5 But I will show you, of whom to be afraid: of him who, after he hath killed, hath authority to cast into hell. Yea, say I to you: be afraid of him. (Geenna g1067)
| היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום! (Geenna g1067) |
6 Are not five sparrows sold for two assarii? and not one of them is forgotten before God.
| ”מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים־שלושה שקלים? אף־על־פי־כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. |
7 And as for you, the very hairs of your head are all numbered. Fear not, therefore; for ye are superior to many sparrows.
| אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. |
8 And I say to you, that every one that shall confess me before men, the Son of man will also confess him before the angels of God.
| ”אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני־האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. |
9 But he that shall deny me before men, shall himself be denied before the angels of God.
| אולם מי שמתכחש לי לפני בני־אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. |
10 And every one that shall speak a word against the Son of man, it shall be forgiven him: but he that shall reproach the Holy Spirit, it will not be forgiven him.
| ובכל זאת, מי שידבר נגד בן־האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם. |
11 And when they shall bring you into the synagogues, before chiefs and men in authority, be not anxious how ye shall make defence, or what ye shall say;
| ”כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי־הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, |
12 for the Holy Spirit will, in that hour, instruct you what to say.
| כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים.“ |
13 And one of the assembly said to him: Teacher, tell my brother, to divide the inheritance with me.
| איש אחד מהקהל קרא אל ישוע:”רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו.“ |
14 But Jesus said to him: Man, who established me a judge and distributor over you?
| אולם ישוע השיב:”מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? |
15 And he said to his disciples: Beware of all avarice, for life consisteth not in abundance of riches.
| היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו.“ |
16 And he spoke to them a similitude: The land of a certain rich man brought forth produce in abundance.
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. |
17 And he considered with himself, and said: What shall I do; for I have not where I can store up my produce?
| אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. |
18 And he said: This will I do; I will pull down my storehouses, and build them larger; and there will I store up all my corn and my good things:
| ’אני יודע מה עלי לעשות!‘קרא האיש.’אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. |
19 and I will say to my soul: My soul, thou hast good things in abundance, which are stored up for many years; take thy ease; eat, drink, and live in pleasure.
| אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה‘. |
20 But God said to him: Thou void of reason! This night, thy soul will be required of thee; and to whom will belong these things provided by thee?
| אבל אלוהים אמר לו:’שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?‘ |
21 Such is he that layeth up treasures for himself, and is not rich in God.
| כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על־פני האדמה ולא בשמים.“ |
22 And he said to his disciples: Therefore I tell you, Be not anxious for your life, what ye shall eat; nor for your body, what ye shall put on.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, |
23 For the life is more important than food, and the body than raiment.
| כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. |
24 Consider the ravens, which sow not, nor reap, nor have cellars and storehouses; yet God provideth them food. How much more important now are ye, than the birds!
| קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף־על־פי־כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! |
25 And which of you, by taking pains, can add one cubit to his stature?
| מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד סנטימטר לקומתכם? |
26 And if ye are impotent for that which is least, why are ye anxious about the rest?
| אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר? |
27 Consider the lilies, how they grow: they toil not, nor do they spin. Yet I say to you, that not even Solomon in all his glory, was clothed like one of these.
| ”הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף־על־פי־כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהן! |
28 And if God so clothe the herb, which to-day exists in the field, and to-morrow falls into the oven, how much more you, ye little in faith?
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? |
29 And inquire not, what ye shall eat, or what ye shall drink; nor let your mind wander upon these things.
| אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. |
30 For all these things the people of the world seek after; and your father knoweth that, for you also, these things are needful.
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. |
31 But seek ye the kingdom of God, and all these things will be added to you.
| דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום־יום את כל צרכיכם. |
32 Fear not, little flock; for your Father is disposed to give you the kingdom
| ”אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. |
33 Sell your property, and give alms: make for yourselves bags that do not become old, and a treasure that is not transient, in the heavens; where no thief approacheth, and no moth eateth.
| מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. |
34 For where your treasure is, there also will your heart be.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. |
35 Let your loins be girded, and your lamps burning.
| ”היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – |
36 And be ye like persons who are waiting for their lord, when he shall return from the house of feasting, that, when he shall come and knock, they may open to him immediately.
| כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. |
37 Happy are those servants, whom their lord, when he cometh, shall find so doing. Verily I say to you: He will gird his loins, and make them recline, and will pass around and serve them.
| שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. |
38 And if in the second watch, or in the third, he shall come and so find them, happy are those servants.
| אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו. |
39 And this know ye, that if the lord of the house had known at what watch the thief would come, he would have been awake and would not have suffered his house to be broken into.
| ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. |
40 Therefore be ye also ready; for at an hour that ye think not, the Son of man cometh.
| גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.“ |
41 Simon Cephas saith to him: Our Lord, speakest thou this similitude to us, or also to all men?
| ”אדון, “פתח פטרוס בשאלה,”האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?“ |
42 Jesus said to him: Who then is that faithful and wise steward, whom his lord will place over all his domestics, to give them their portion in due time?
| ”משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם“, השיב האדון. |
43 Happy is that servant whom his lord, when he cometh, shall find so doing.
| ”ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. |
44 Verily I say to you: He will place him over all his possessions.
| אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. |
45 But if that servant shall say in his heart, My lord delayeth his coming; and shall begin to smite the servants and the maidens of his lord; and shall begin to eat and to drink and be drunk;
| ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – |
46 the lord of that servant will come in a day he thinketh not, and in an hour he knoweth not, and will cut him in two; and will assign him his portion with them that are unfaithful.
| אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הבלתי־נאמנים. |
47 And the servant that knew his lord's pleasure, and did not prepare for him according to his pleasure, shall be beaten with many stripes.
| הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה. |
48 But he that knew not, yet did that which deserved stripes, shall be beaten with few stripes. For to whomsoever much is given, from him will much be required; and to whom much is committed, the more will be required at his hand.
| ”לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים. |
49 I have come to cast fire on the earth; and I would, that it already burned.
| ”באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. |
50 And I have a baptism to be baptized with; and I am much pressed until it be accomplished.
| טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. |
51 Suppose ye, that I have come to produce tranquillity on the earth? I tell you, No: but division.
| אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, |
52 For from this time, there will be five persons in one house, who will be divided, three against two, and two against three.
| מעתה ואילך תתפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. |
53 For a father will be divided against his son, and a son against his father; a mother against her daughter, and a daughter against her mother; a mother-in-law against her daughter-in-law, and a daughter-in-law against her mother-in-law.
| אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה.“ |
54 And he said to the multitudes: When you see a cloud rising out of the west, ye at once say: Rain is coming; and it is so.
| ישוע פנה אל ההמון ואמר:”כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים:’עומד לרדת גשם‘. ואתם צודקים. |
55 And when a south wind bloweth, ye say: It will be hot: and it is so.
| כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים:’יהיה חמסין‘. ואתם צודקים. |
56 Ye hypocrites, ye know how to distinguish the aspect of the heavens and the earth; and why can ye not distinguish the present time?
| צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. |
57 And why do ye not, of yourselves, judge correctly?
| מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? |
58 And when thou goest with thy adversary to the ruler, while on the way, make effort to be released by him; lest he bring thee to the judge and the judge deliver thee to the exactor, and the exactor cast thee into prison.
| כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית־המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. |
59 For verily I say to thee: Thou wilt not come out thence, until thou pay the last mite.
| ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!“ |
