Luke 11
1 And as he was praying in a certain place, it occurred, that when he ceased, one of his disciples said to him: Our Lord, teach us to pray, as John also taught his disciples.
| יום אחד התפלל ישוע במקום מסוים, וכשסיים ניגש אליו אחד מתלמידיו ואמר:”אדון, למד אותנו להתפלל, כשם שיוחנן לימד את תלמידיו.“ |
2 Jesus said to them: When ye pray, thus speak ye: Our Father who art in heaven, hallow be thy name; thy kingdom come; thy pleasure be done, as in heaven, so on earth;
| ”התפללו כך“, אמר להם ישוע:”אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך. |
3 give us daily the bread we need;
| ספק לנו יום־יום את המזון הדרוש לנו, |
4 and remit to us our sins, for we also remit to all that are indebted to us; and bring us not into trials, but deliver us from evil.
| סלח לנו על חטאינו, כשם שגם אנחנו סולחים לאלה שחטאו לנו, ועזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות.“ |
5 And he said to them: Which of you shall have a friend, that shall come to him at midnight and say to him, My friend, lend me three cakes;
| ישוע הוסיף ואמר:”נניח שאחד מכם הולך לבית חברו באמצע הלילה וקורא בקול:’עשה לי טובה והלווה לי שלוש ככרות לחם. |
6 for a friend hath come to me from a journey, and I have nothing to set before him?
| כי אחד מידידי בא לבקר אותי ואין לי אוכל בשבילו‘. |
7 And his friend within shall answer, and say to him: Do not disturb me, for lo, the door is closed, and my children with me in bed; I cannot rise and give thee.
| ואילו החבר עונה ממיטתו:’אל תטריד אותי באמצע הלילה. הדלת נעולה, ילדי ישנים וגם אני כבר במיטה בעצמי, מצטער שאיני יכול לעזור לך הפעם‘. |
8 I say to you: If he give him not, on account of friendship, yet on account of his importunity, he will arise and give him as much as he asketh.
| ”אני אומר לכם: אמנם הוא לא יפתח את הדלת בזכות ידידותם, אבל הוא יקום ויפתח את הדלת ויביא לו את מה שרצה כדי להימנע מהחרפה שלא נענה לבקשת חברו. |
9 I say also to you: Ask, and it will be given you; seek, and ye will find; knock, and it will be opened to you.
| כך גם בתפילה: אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. |
10 For every one that asketh, receiveth; and he that seeketh, findeth; and to him that knocketh, it is opened.
| משום שכל המבקש מקבל; כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת. |
11 For which of you being a father, if his son shall ask him for bread, will he reach to him a stone? Or, if he ask of him a fish, will he, instead of a fish, reach to him a serpent?
| ”אני פונה אל האבות שביניכם: כשהילד שלכם מבקש מכם פרוסת לחם, האם אתם נותנים לו אבן? או כאשר מבקש דג, האם אתם נותנים לו נחש? |
12 Or, if he ask of him an egg, will he reach to him a scorpion?
| ואם הוא מבקש ביצה, האם אתם נותנים לו עקרב? |
13 And if ye, who are evil, know how to give good gifts to your children, how much more will your Father from heaven give the Holy Spirit to them that ask him?
| ואם גם אנשים חוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מה שטוב להם, האם אינכם מבינים כי אביכם שבשמים יעשה למענכם הרבה יותר, וייתן את רוח הקודש למי שמבקש ממנו?“ |
14 And as he was casting out a demon that was dumb, it occurred, that when the demon had gone out, the dumb man conversed: and the multitudes admired.
| יום אחד גירש ישוע שד מאיש אילם, וכושר הדיבור שב אליו. הקהל התרגש והתלהב מהמאורע, |
15 But some of them said: It is by Beelzebub, the prince of demons, that he casteth out demons.
| אולם היו שאמרו:”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו מבעל־זבוב שר השדים!“ |
16 And others, to tempt him, asked of him a sign from heaven.
| אחרים רצו לנסותו, ולכן ביקשו ממנו לחולל נס מהשמים על־מנת לשכנע אותם. |
17 But Jesus, as he knew their thoughts, said to them: Every kingdom that is divided against itself, will become a desolation: and a house that is divided against itself, will fall.
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן אמר:”ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. משפחה מפולגת בדעותיה תיהרס. |
18 And if Satan be divided against himself, how will his kingdom stand? since ye say, that I by Beelzebub cast out demons.
| לפיכך כיצד יכולים אתם לטעון שאני נלחם נגד השדים בשם שר השדים? אילו הייתה טענתכם נכונה, אזי כיצד יכלה ממלכת השטן להחזיק מעמד? |
19 And if I, by Beelzebub, cast out demons, by whom do your sons cast them out? Therefore will they be to you judges.
| מלבד זאת, אם אני מקבל את כוחי מבעל זבוב שר השדים, מה בנוגע לבניכם? הלא גם הם מגרשים שדים! האם אתם חושבים כי עובדה זאת מוכיחה שהם מקבלים את כוחם מהשטן? שאלו אותם אם אתם צודקים. |
20 But if I, by the finger of God, cast out demons, the kingdom of God hath come near to you.
| אולם אם אני מגרש את השדים בכוח אלוהים, הדבר מוכיח כי הגיעה אליכם מלכות האלוהים. |
21 When a strong man armed keepeth his doorway, his property rests securely.
| ”כשאיש גיבור שומר על ארמונו, חמוש ומצויד בכלי הגנה, הארמון בטוח. |
22 But if a stronger than he come and overpower him, he taketh away all his arms on which he relied, and divideth the spoil of him.
| אולם כשמישהו חזק ממנו מתקיף אותו ומתגבר עליו, הוא פורק מעליו את נשקו ולוקח את השלל מביתו. |
23 He that is not for me, is against me; and he that gathereth not with me, actually scattereth.
| ”מי שאינו בעדי הוא נגדי; ומי שאינו אוסף איתי – מפזר. |
24 An unclean spirit, when he goeth out of a man, goeth wandering in places where no water is, in order to find rest; and, as he cannot find it he saith: I will return to my habitation, from which I came.
| כאשר שד מגורש מאדם, הוא הולך למדבר ומחפש לו מנוחה; מאחר שהשד אינו מוצא מנוחה, הוא חוזר אל האדם שממנו יצא, |
25 And when he cometh, he findeth it swept clean and set in order.
| ומגלה כי מעונו לשעבר מטואטא ומהודר. |
26 Then he goeth and taketh seven other spirits, worse than himself, and they enter in and dwell there; and the last state of that man is worse than the first.
| על כן הולך השד ומביא איתו שבעה שדים רעים ממנו וכולם נכנסים באיש, וכך מצבו של האיש האומלל גרוע משהיה.“ |
27 And while he was saying these things, a certain woman from the crowd, lifted up her voice, and said to him: Blessed is the womb that carried thee, and the breasts that nursed thee.
| בזמן שישוע דיבר קראה אישה אחת בקהל:”יברך אלוהים את אמך – את הבטן שנשאה אותך ואת השדיים שהניקו אותך!“ |
28 He said to her: Blessed are they who hear the word of God, and keep it.
| ”אך האמת היא, “אמר ישוע,”שאלוהים יברך את אלה אשר שומעים את דבר אלוהים ומצייתים!“ |
29 And when multitudes were assembled, he began to say: This evil generation seeketh a sign; and no sign will be given it, but the sign of Jonah the prophet.
| קהל השומעים הלך וגדל וישוע המשיך:”מה רעים אנשי הדור הזה! הם מבקשים אות מהשמים (כדי להשתכנע שאני דובר אמת), אולם האות היחיד שיינתן להם יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה היה לאות לאנשי נינווה, כך יהיה בן האדם לדור הזה. ביום הדין, כשיעמדו אנשי הדור הזה למשפט, תקום מלכת־שבא ותרשיע אותם, מפני שהיא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה. |
30 For as Jonah was a sign to the Ninevites, so also will the Son of man be a sign to this generation.
31 The queen of the south will stand up in the judgment with the men of this generation, and will condemn them; for she came from the other side of the earth, to hear the wisdom of Solomon, and lo, one superior to Solomon is here.
32 The men of Nineveh will stand up in the judgment with this generation, and will condemn it; for they repented at the preaching of Jonah, and lo, one superior to Jonah is here.
33 No one lighteth a lamp, and putteth it in a secret place, or under a bushel, but upon a light-stand; that they who come in, may see its light.
| ”איש אינו מדליק נר על־מנת להסתירו. אדם שמדליק נר שם אותו במרכז החדר, שיאיר לכל המבקרים. |
34 The lamp of thy body is thy eye. Therefore, when thy eye is sound, thy whole body will be enlightened; but if it be bad, thy body also will be dark.
| ”עין האדם היא אור גופו; כשעינך בריאה, כל גופך מלא אור, אולם כשעינך חולה, כל גופך שרוי בחשכה. |
35 See to it, therefore, lest the light that is in thee, be darkness.
| לכן היזהר שאורך הפנימי לא יחשך. |
36 For if thy whole body be enlightened, and no part in it be dark, the whole will be luminous, as if a lamp enlightened thee by its radiance.
| אם גופך מלא אור ואין בו פינות חשוכות יזרחו גם פניך, כאילו הן מוצפות אור חזק.“ |
37 And while he was speaking, a certain Pharisee requested him to dine with him: and he went in, and reclined.
| כשסיים ישוע לדבר, פרוש אחד הזמין אותו לאכול בביתו. בבואו אל הבית התיישב ישוע ליד השולחן מבלי ליטול ידיים לפני הארוחה כמקובל. התנהגותו הפליאה מאוד את הפרוש. |
38 And the Pharisee noticing him, wondered that he did not previously baptize before dinner.
39 And Jesus said to him: Now ye Pharisees make clean the exterior of the cup and the dish; but your interior is full of extortion and wickedness.
| לכן אמר לו ישוע:”אתם, הפרושים, מטהרים רק מה שבחוץ בעוד שבתוככם אתם מסריחים מרוב מעשים רעים ורדיפת־בצע. |
40 Ye deficient in understanding! did not he who made the exterior, make also the interior?
| כסילים שכמותכם! האם האלוהים אשר ברא את הצד החיצוני לא ברא גם את הצד הפנימי? |
41 But, give ye alms from what ye possess; and lo, every thing will be clean to you.
| אם תתנו צדקה לנזקקים מהלב, אז תטהרו את לבכם. |
42 But woe to you, Pharisees! for ye tithe mint and rue, and every pot-herb; but pass over justice and the love of God. Now ye ought to do these things, and not to omit those.
| ”אוי לכם הפרושים! אתם אומנם מקפידים לשלם מעשר מכל הכנסה, ולו גם הקטנה ביותר, אבל אתם מזניחים לחלוטין את הצדק ואת אהבת האלוהים. ודאי שעליכם לשלם מעשר, אבל לא על חשבון חובותיכם האחרים! |
43 Woe to you, Pharisees! who love the chief seats in the synagogues, and a salutation in the streets.
| ”אוי לכם הפרושים, כי אתם מחפשים כבוד אצל בני־אדם. אתם אוהבים לשבת במקומות הנכבדים בבית־הכנסת, ואתם גם אוהבים שישאלו לשלומכם בשווקים ויחלקו לכם כבוד. |
44 Woe to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! for ye are like graves that are unknown, and men walk over them and do not know it.
| ”אוי לכם הפרושים, כי אתם דומים לקברים נסתרים בשדה – אנשים רבים דורכים על השחיתות שלכם בלי שידעו על קיומה!“ |
45 And one of the Scribes replied, and said to him: Teacher, while saying these things, thou reproachest us also.
| אחד מחכמי־התורה הגיב על דברי ישוע:”רבי, בדבריך אלו אתה מעליב גם אותנו.“ |
46 And he said: Woe to you also! ye Scribes, who lade men with heavy burdens; yet ye yourselves will not touch those burdens with one of your fingers
| ”נכון, “השיב ישוע,”אוי ואבוי גם לכם, חכמי־התורה, כי אתם כופים על בני־האדם דרישות ומצוות שאין הם יכולים לשאת, בעוד שאתם בעצמכם אינכם נוגעים במשאות ולא מרימים אצבע. |
47 Woe to you! who build the sepulchres of the prophets, whom your fathers slew.
| אוי ואבוי לכם! אתם בונים מצבות לנביאים. אתם מתנהגים ממש כמו אבותיכם שהרגו את הנביאים. |
48 Thus ye testify, that ye acquiesce in the deeds of your fathers; for they slew them, and ye build their sepulchres.
| הם הרגו אותם ואתם בונים את קברותיהם, וכך שותפים למעשיהם. |
49 Therefore hath wisdom said: Lo, I will send to them prophets and legates; and some of them they will persecute and slay;
| ”אתם יודעים מהי חוכמת אלוהים לגביכם?’אשלח אליכם נביאים ושליחים, אבל את חלקם תהרגו ואת האחרים תבריחו‘. |
50 that from this generation may be required, the blood of all the prophets, which hath been shed since the world was created;
| משום כך אתם, אנשי הדור הזה, תהיו חייבים לתת את הדין על שפיכת דמם של כל עבדי האלוהים מבריאת־העולם – |
51 from the blood of Abel, to the blood of Zachariah who was slain between the temple and the altar. Yea, say I to you: It will be required of this generation.
| מרצח הבל ועד רצח זכריה שנהרג בחצר בית־המקדש. אני אומר לכם שאלוהים יטיל עליכם את האחריות למותם. |
52 Woe to you, Scribes; for ye have taken away the keys of knowledge: ye yourselves enter not, and them that are entering ye hinder.
| ”אוי ואבוי לכם, חכמי התורה, כי אתם לוקחים את מפתח הדעת מן האנשים. לא די שבעצמכם אינכם מאמינים באמת, אתם גם מונעים מאחרים את האפשרות להאמין בה.“ |
53 And when he had said these things to them, the Scribes and Pharisees began to be offended, and became angry, and carped at his discourses,
| הפרושים והסופרים רתחו מכעס ומאותו יום ואילך הפנו עליו שאלות קשות ומכשילות, בתקווה שייכשל בלשונו ויוכלו לאסור אותו. |
54 and practised many wiles upon him, seeking to catch some thing from his lips, that they might accuse him.
