Psalms 137

1 By rivers of Babylon—There we sat, Indeed, we wept when we remembered Zion.

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 We hung our harps on willows in its midst.

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 For there our captors asked us the words of a song, And our spoilers—joy: “Sing to us of a song of Zion.”

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 How do we sing the song of YHWH, On the land of a stranger?

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 If I forget you, O Jerusalem, my right hand forgets!

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 My tongue cleaves to my palate, If I do not remember you, If I do not exalt Jerusalem above my chief joy.

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 Remember, YHWH, for the sons of Edom, The day of Jerusalem, Those saying, “Raze, raze to its foundation!”

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 O daughter of Babylon, O destroyed one, O the blessedness of him who repays to you your deed, That you have done to us.

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 O the blessedness of him who seizes, and has dashed your sucklings on the rock!

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע