Proverbs 1
1 Proverbs of Solomon, son of David, king of Israel:
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל |
2 For knowing wisdom and instruction, For understanding sayings of intelligence,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה |
3 For receiving the instruction of wisdom, Righteousness, judgment, and uprightness,
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים |
4 For giving to simple ones—prudence, To a youth—knowledge and discretion.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה |
5 (The wise hear and increase learning, And the intelligent obtain counsels.)
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה |
6 For understanding a proverb and its sweetness, Words of the wise and their acute sayings.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם |
7 Fear of YHWH [is the] beginning of knowledge, Fools have despised wisdom and instruction!
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו |
8 Hear, my son, the instruction of your father, And do not leave the law of your mother,
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך |
9 For they [are] a graceful wreath to your head, And chains to your neck.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך |
10 My son, if sinners entice you, do not be willing.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא |
11 If they say, “Come with us, we lay wait for blood, We watch secretly for the innocent without cause,
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם |
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) |
13 We find every precious substance, We fill our houses [with] spoil,
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל |
14 You cast your lot among us, One purse is—to all of us.”
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו |
15 My son! Do not go in the way with them, Withhold your foot from their path,
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם |
16 For their feet run to evil, And they hurry to shed blood.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם |
17 Surely in vain is the net spread out before the eyes of any bird.
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף |
18 And they lay wait for their own blood, They watch secretly for their own lives.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם |
19 So [are] the paths of every gainer of dishonest gain, It takes the life of its owners.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח |
20 Wisdom cries aloud in an out-place, She gives forth her voice in broad places,
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה |
21 She calls at the head of the multitudes, In the openings of the gates, In the city she says her sayings:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר |
22 “Until when, you simple, do you love simplicity? And have scorners desired their scorning? And do fools hate knowledge?
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת |
23 Turn back at my reproof, behold, I pour forth my spirit to you, I make known my words with you.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם |
24 Because I have called, and you refuse, I stretched out my hand, and none is attending,
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב |
25 And you slight all my counsel, And you have not desired my reproof.
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם |
26 I also laugh in your calamity, I deride when your fear comes,
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם |
27 When your fear comes as destruction, And your calamity comes as a windstorm, When adversity and distress come on you.
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה |
28 Then they call me, and I do not answer, They seek me earnestly, and do not find me.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני |
29 Because that they have hated knowledge, And have not chosen the fear of YHWH.
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו |
30 They have not consented to my counsel, They have despised all my reproof,
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי |
31 And they eat of the fruit of their way, And they are filled from their own counsels.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו |
32 For the turning of the simple slays them, And the security of the foolish destroys them.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם |
33 And whoever is listening to me dwells confidently, And [is] quiet from fear of evil!”
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה |
