Luke 16
1 And He also said to His disciples, “A certain man was rich, who had a steward, and he was accused to him as scattering his goods;
| ישוע סיפר לתלמידיו את המשל הבא:”לעשיר אחד היה עובד שניהל את הונו. יום אחד הגיעו שמועות לאוזני העשיר שמנהל עסקיו בוגד בו ומבזבז את רכושו וכספו. |
2 and having called him, he said to him, What [is] this I hear about you? Render the account of your stewardship, for you may not be steward any longer.
| ”קרא אליו העשיר את המנהל ואמר:’שמעתי שאתה מרמה אותי ומועל באמוני. הכן לי דו״ח על מצב העסקים, משום שאני עומד לפטר אותך‘. |
3 And the steward said in himself, What will I do, because my lord takes away the stewardship from me? I am not able to dig, I am ashamed to beg—
| ”מנהל העסקים חשב לעצמו:’מה אעשה לאחר שמעבידי יפטר אותי? אין לי כוח לעבוד עבודה פיזית, ואילו לבקש נדבות זה לא בכבוד שלי. |
4 I have known what I will do, that, when I may be removed from the stewardship, they may receive me to their houses.
| יש לי רעיון! אני יודע מה אעשה כדי שאנשים יאספו אותי אל בתיהם לאחר שיפטרו אותי‘. |
5 And having called near each one of his lord’s debtors, he said to the first, How much do you owe to my lord?
| ”הוא הזמין אליו כל אחד מהאנשים שהיו חייבים כסף לאדוניו.’כמה אתה חייב לאדוני?‘שאל את הראשון. |
6 And he said, One hundred baths of oil; and he said to him, Take your bill, and having sat down write fifty.
| ’מאה חביות שמן‘, ענה בעל החוב.’נכון. קח את שטר־החוב שלך, קרע אותו וכתוב שטר חדש על חמישים חביות בלבד!‘ |
7 Afterward to another he said, And you, how much do you owe? And he said, One hundred cors of wheat; and he says to him, Take your bill, and write eighty.
| ”’וכמה אתה חייב לאדוני?‘שאל מנהל העסקים את בעל החוב הבא.’מאה שקי חיטה‘, השיב האיש. אמר לו מנהל העסקים:’קח את השטר הזה וכתוב במקומו שטר התחייבות על שמונים שקים בלבד‘. |
8 And the lord commended the unrighteous steward that he did prudently, because the sons of this age are more prudent than the sons of the light in respect to their generation. (aiōn g165)
| ”האיש העשיר התפעל מעורמתו של המנהל שלו, שהרי בני העולם הזה יותר פיקחים מבני האור. (aiōn g165) |
9 And I say to you, make to yourselves friends out of the wealth of unrighteousness, that when you may fail, they may receive you into the continuous dwelling places. (aiōnios g166)
| מוסר ההשכל הוא זה: השתמשו במשאבים החומריים שלכם כדי לעזור לאחרים ולהשקיע במערכות יחסים. כי כאשר רכושכם בעולם הזה יאזל לכם, חבריכם יקבלו אתכם בשמחה לביתכם הנצחי. (aiōnios g166) |
10 He who is faithful in the least, [is] also faithful in much; and he who in the least [is] unrighteous, is also unrighteous in much;
| ”מי שמרמה בדבר פעוט ירמה בדבר גדול. מי שמוכיח את יושרו ונאמנותו בדבר פעוט יהיה ישר ונאמן גם בדברים גדולים. |
11 if, then, in the unrighteous wealth you did not become faithful—who will entrust to you the true?
| ואם אי־אפשר לסמוך עליכם ולהפקיד בידיכם עושר הבא מן העולם הזה, מי יפקיד בידיכם את העושר האמיתי הבא מן השמים? |
12 And if in the other’s you did not become faithful—who will give to you your own?
| ואם אי־אפשר לסמוך עליכם במה שנוגע לרכושם של אחרים, מי ייתן לכם רכוש משלכם? |
13 No servant is able to serve two lords, for either he will hate the one, and he will love the other; or one he will hold to, and of the other he will be heedless; you are not able to serve God and wealth.”
| ”אינך יכול לשרת שני אדונים; אתה תשנא את האחד ותאהב את האחר, או להיפך – תהיה נאמן לאחד ותזלזל באחר. אינך יכול לעבוד את האלוהים ואת הכסף!“ |
14 And also the Pharisees, being lovers of money, were hearing all these things, and were deriding Him,
| הפרושים אהבו מאוד את כספם ולכן לעגו לישוע. |
15 and He said to them, “You are those declaring yourselves righteous before men, but God knows your hearts; because that which is high among men [is] abomination before God;
| אולם ישוע אמר להם:”בפני הציבור אתם מעמידים פני צדיקים תמימים, אבל אלוהים יודע היטב מה מתרחש בלבכם. העמדת הפנים שלכם רכשה לכם כבוד בעיני בני־אדם, אולם היא שנואה ומתועבת בעיני אלוהים. |
16 the Law and the Prophets [are] until John; since then the good news of the Kingdom of God is proclaimed, and everyone presses into it;
| ”התורה והנביאים התבשרו עד ימי יוחנן המטביל. מאז, בשורת מלכות האלוהים מוכרזת ואנשים מתאמצים להיכנס אליה. |
17 and it is easier for the heaven and the earth to pass away, than one tittle to fall of the Law.
| אולם נקל יותר שהשמים והארץ ייעלמו מאשר שפרט קטן בתורה יאבד מאמיתותו. |
18 Everyone who is sending his wife away, and marrying another, commits adultery; and everyone who is marrying her sent away from a husband commits adultery.
| ”איש שמגרש את אשתו ומתחתן עם אחרת הוא נואף. גם מי שמתחתן עם גרושה הוא נואף.“ |
19 And—a certain man was rich, and was clothed in purple and fine linen, making merry sumptuously every day,
| ”פעם היה איש עשיר, “סיפר ישוע,”שהתלבש בצורה מפוארת ובילה את ימיו בעונג, בשחצנות ובבזבוז. |
20 and there was a certain poor man, by name Lazarus, who was laid at his porch, full of sores,
| בשער ביתו המפואר שכב קבצן אחד שהיה מכוסה כולו פצעים.’אלעזר‘קראו לו. |
21 and desiring to be filled from the crumbs that are falling from the table of the rich man; indeed, also the dogs, coming, were licking his sores.
| הוא השתוקק להשביע את רעבונו מהפירורים שנפלו משולחנו של העשיר, והכלבים היו באים ומלקקים את פצעיו. |
22 And it came to pass, that the poor man died, and that he was carried away by the messengers into the bosom of Abraham—and the rich man also died, and was buried;
| יום אחד מת אלעזר הקבצן, והמלאכים נשאוהו אל חיק אברהם אבינו. כעבור זמן־מה מת גם העשיר, |
23 and having lifted up his eyes in Hades, being in torments, he sees Abraham far off, and Lazarus in his bosom, (Hadēs g86)
| אולם הוא נלקח אל הגיהינום, שם התענה עינויים גדולים. כשהרים את ראשו בכאב, ראה מרחוק את אלעזר בחיקו של אברהם. (Hadēs g86) |
24 and having cried, he said, Father Abraham, deal kindly with me, and send Lazarus, that he may dip the tip of his finger in water, and may cool my tongue, because I am distressed in this flame.
| ”’אברהם, אבי‘, קרא העשיר,’אנא, רחם עלי. שלח אלי את אלעזר כדי שיטבול את אצבעו במים ויקרר את לשוני, כי אני מתענה באש הנוראה הזאת‘. |
25 And Abraham said, Child, remember that you received your good things in your life, and Lazarus in like manner the evil things, and now he is comforted, and you are distressed;
| ”אולם אברהם ענה לו:’בני, אל תשכח שנהנית בחייך מכל טוב, ואילו אלעזר סבל עוני וחולי. עכשיו התהפך הגלגל – אלעזר מנוחם ואילו אתה מתענה. |
26 and besides all these things, between us and you a great chasm is fixed, so that they who are willing to go over from here to you are not able, nor do they pass through from there to us.
| מלבד זאת, תהום גדולה מפרידה בינינו. איש מאיתנו אינו יכול לעבור אליכם ואיש מכם אינו יכול לעבור אלינו‘. |
27 And he said, I ask, then, father, that you may send him to the house of my father,
| ”’אם כך, אבי‘התחנן העשיר,’עשה לי טובה; שלח בבקשה את אלעזר אל בית אבי, כדי שיזהיר את חמשת אחי מפני המקום הנורא הזה‘. |
28 for I have five brothers, so that he may thoroughly testify to them, that they also may not come to this place of torment.
29 Abraham says to him, They have Moses and the prophets, let them hear them;
| ”אולם אברהם השיב לו:’כתבי־הקודש הזהירו את אחיך פעמים רבות. אחיך יכולים לקרוא את דברי משה והנביאים בכל עת שירצו‘. |
30 and he said, No, father Abraham, but if anyone from the dead may go to them, they will convert.
| ”’אני מכיר אותם היטב‘, אמר לו העשיר.’הם לא יטרחו לקרוא את דברי הנביאים. אבל אם יבוא אליהם מישהו מן המתים הם יחזרו בתשובה‘. |
31 And he said to him, If they do not hear Moses and the prophets, neither will they be persuaded if one may rise out of the dead.”
| ”אך אברהם השיב:’אם הם לא הקשיבו למשה ולנביאים, הם לא יקשיבו גם למי שיקום מן המתים‘. “ |
