Genesis 41
1 And it comes to pass, at the end of two years of days that Pharaoh is dreaming, and behold, he is standing by the River,
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃ |
2 and behold, from the River coming up are seven cows, of beautiful appearance, and fat [in] flesh, and they feed among the reeds;
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ |
3 and behold, seven other cows are coming up after them out of the River, of bad appearance, and lean [in] flesh, and they stand near the cows on the edge of the River,
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃ |
4 and the cows of bad appearance and lean [in] flesh eat up the seven cows of beautiful appearance, and fat—and Pharaoh awakens.
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ |
5 And he sleeps, and dreams a second time, and behold, seven ears are coming up on one stalk, fat and good,
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ |
6 and behold, seven ears, thin, and blasted with an east wind, are springing up after them;
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ |
7 and the thin ears swallow the seven fat and full ears—and Pharaoh awakens, and behold, a dream.
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ |
8 And it comes to pass in the morning, that his spirit is moved, and he sends and calls all the enchanters of Egypt, and all its wise men, and Pharaoh recounts to them his dream, and there is no interpreter of them to Pharaoh.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃ |
9 And the chief of the butlers speaks with Pharaoh, saying, “I mention my sin this day:
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃ |
10 Pharaoh has been angry against his servants, and puts me in confinement in the house of the chief of the executioners, me and the chief of the bakers;
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ |
11 and we dream a dream in one night, I and he, each according to the interpretation of his dream we have dreamed.
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ |
12 And there [is] with us a youth, a Hebrew, servant to the chief of the executioners, and we recount to him, and he interprets to us our dreams, [to] each according to his dream has he interpreted,
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃ |
13 and it comes to pass, as he has interpreted to us so it has been, me he put back on my station, and him he hanged.”
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃ |
14 And Pharaoh sends and calls Joseph, and they cause him to run out of the pit, and he shaves, and changes his garments, and comes to Pharaoh.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃ |
15 And Pharaoh says to Joseph, “I have dreamed a dream, and there is no interpreter of it, and I have heard concerning you, saying, You understand a dream to interpret it,”
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ |
16 and Joseph answers Pharaoh, saying, “Without me—God answers Pharaoh with peace.”
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃ |
17 And Pharaoh speaks to Joseph: “In my dream, behold, I am standing by the edge of the River,
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃ |
18 and behold, out of the River coming up are seven cows, fat [in] flesh, and of beautiful form, and they feed among the reeds;
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ |
19 and behold, seven other cows are coming up after them, thin, and of very bad form, and lean [in] flesh; I have not seen like these in all the land of Egypt for badness.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃ |
20 And the lean and the bad cows eat up the first seven fat cows,
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ |
21 and they come in to their midst, and it has not been known that they have come in to their midst, and their appearance [is] bad as at the commencement; and I awake.
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ |
22 And I see in my dream, and behold, seven ears are coming up on one stalk, full and good;
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ |
23 and behold, seven ears, withered, thin, blasted with an east wind, are springing up after them;
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ |
24 and the thin ears swallow the seven good ears; and I tell [it] to the enchanters, and there is none declaring [it] to me.”
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃ |
25 And Joseph says to Pharaoh, “The dream of Pharaoh is one: that which God is doing he has declared to Pharaoh;
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ |
26 the seven good cows are seven years, and the seven good ears are seven years, the dream is one;
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ |
27 and the seven thin and bad cows which are coming up after them are seven years, and the seven empty ears, blasted with an east wind, are seven years of famine;
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ |
28 this [is] the thing which I have spoken to Pharaoh: God has shown Pharaoh what He is doing.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃ |
29 Behold, seven years are coming of great abundance in all the land of Egypt,
| הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃ |
30 and seven years of famine have arisen after them, and all the plenty is forgotten in the land of Egypt, and the famine has finished the land,
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃ |
31 and the plenty is not known in the land because of that famine afterward, for it [is] very grievous.
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃ |
32 And because of the repeating of the dream to Pharaoh twice, surely the thing is established by God, and God is hurrying to do it.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ |
33 And now, let Pharaoh provide a man, intelligent and wise, and set him over the land of Egypt;
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃ |
34 let Pharaoh make and appoint overseers over the land, and receive a fifth of the land of Egypt in the seven years of plenty,
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ |
35 and they gather all the food of these good years that are coming, and heap up grain under the hand of Pharaoh—food in the cities; and they have kept [it],
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃ |
36 and the food has been for a store for the land, for the seven years of famine which are in the land of Egypt; and the land is cut off by the famine.”
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃ |
37 And the thing is good in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of all his servants,
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃ |
38 and Pharaoh says to his servants, “Do we find like this, a man in whom the Spirit of God [is]?”
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ |
39 And Pharaoh says to Joseph, “After God’s causing you to know all this, there is none intelligent and wise as you;
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃ |
40 you are over my house, and at your mouth do all my people kiss; only in the throne I am greater than you.”
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃ |
41 And Pharaoh says to Joseph, “See, I have put you over all the land of Egypt.”
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ |
42 And Pharaoh turns aside his seal-ring from off his hand, and puts it on the hand of Joseph, and clothes him [with] garments of fine linen, and places a chain of gold on his neck,
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ |
43 and causes him to ride in the second chariot which he has, and they proclaim before him, “Bow the knee!” And [he] set him over all the land of Egypt.
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ |
44 And Pharaoh says to Joseph, “I [am] Pharaoh, and without you a man does not lift up his hand and his foot in all the land of Egypt”;
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃ |
45 and Pharaoh calls Joseph’s name Zaphnath-Paaneah, and he gives to him Asenath daughter of Poti-Pherah, priest of On, for a wife, and Joseph goes out over the land of Egypt.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ |
46 And Joseph [is] a son of thirty years in his standing before Pharaoh king of Egypt, and Joseph goes out from the presence of Pharaoh, and passes over through all the land of Egypt;
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃ |
47 and the land makes in the seven years of plenty by handfuls.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ |
48 And he gathers all the food of the seven years which have been in the land of Egypt, and puts food in the cities; the food of the field which [is] around [each] city has he put in its midst;
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ |
49 and Joseph gathers grain as sand of the sea, multiplying exceedingly, until he has ceased to number, for there is no number.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃ |
50 And to Joseph were born two sons before the year of famine comes, whom Asenath daughter of Poti-Pherah, priest of On, has borne to him,
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ |
51 and Joseph calls the name of the firstborn Manasseh: “For God has made me to forget all my labor, and all the house of my father”;
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ |
52 and the name of the second he has called Ephraim: “For God has caused me to be fruitful in the land of my affliction.”
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃ |
53 And the seven years of plenty are completed which have been in the land of Egypt,
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ |
54 and the seven years of famine begin to come, as Joseph said, and famine is in all the lands, but in all the land of Egypt has been bread;
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃ |
55 and all the land of Egypt is famished, and the people cry to Pharaoh for bread, and Pharaoh says to all the Egyptians, “Go to Joseph; that which he says to you—do.”
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃ |
56 And the famine has been over all the face of the land, and Joseph opens all [places] which have [grain] in them, and sells to the Egyptians; and the famine is severe in the land of Egypt,
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ |
57 and all the earth has come to Egypt, to buy, to Joseph, for the famine was severe in all the earth.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃ |
