Psalms 42
1 BOOK SECOND: “To the chief musician, a Maskil, for the sons of Korach.” As a hart panteth after brooks of water, so panteth my soul after thee, O God.
| למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃ |
2 My soul thirsteth for God, for the living God: when shall I go [again] and be seen in the presence of God?
| צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים׃ |
3 My tears have been my food day and night; because men say unto me all the day, Where is thy God?
| היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃ |
4 These things will I remember, and pour out my soul in me: how I was wont to pass along amidst the multitude, journeying with them as a pilgrim to the house of God, with the voice of joyful song and thanksgiving, among the festive throng.
| אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃ |
5 Why art thou cast down, O my soul, and disquieted in me? Hope thou in God; for I shall yet thank him, because of the salvation of his countenance.
| מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו׃ |
6 O my God, my soul is cast down within me: therefore will I remember thee from the land of the Jordan, and from the peaks of Chermon, from the low mount.
| אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃ |
7 Deep calleth unto deep at the noise of thy waterfalls: all thy waves and thy billows have passed over me.
| תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃ |
8 In the daytime the Lord will command his kindness, and in the night his song shall be with me, as a prayer unto the God of my life.
| יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי׃ |
9 I will say unto God, my rock, why hast thou forgotten me? why must I walk grieved, under the oppression of the enemy?
| אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃ |
10 It is as death in my bones, when my assailants reproach me; when they say unto me all the day, Where is thy God?
| ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃ |
11 Why art thou cast down, O my soul? and why art thou disquieted within met? Hope thou in God; for I shall yet thank him, the salvation of my countenance, and my God.
| מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃ |
