Mark 12
1 And He began to speak to them in parables. A man planted a vineyard, and placed a hedge round it, and dug a wine-trough; and built a tower, and he gave it out to husbandmen, and went away.
| ישוע סיפר לעם את המשל הבא:”איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. |
2 And he sent a servant to the husbandmen in the season, that he might receive from the husbandmen of the fruit of the vineyard:
| בזמן הבציר שלח בעל־הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, |
3 and they taking him, beat him, and sent him away empty.
| אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל־הכרם בידיים ריקות. |
4 And again he sent to them another servant; and stoning him they wounded him in the head, and sent him away dishonored.
| ”בעל־הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו. |
5 And again he sent another; and they slew him, and many others beating some, killing others.
| השליח הבא נרצח וכל השליחים שבאו לאחר מכן לכרם הוכו או נרצחו. לבסוף נשאר לבעל־הכרם עוד שליח אחד – בנו היחיד. בלית ברירה הוא שלח את בנו, בתקווה שלפחות אליו יתייחסו הכורמים בכבוד. |
6 Then having still one son, his own beloved, he sent him also to them last, saying; That they will reverence my son.
7 And those husbandmen said to one another; This is the heir; come, let us kill him, and the inheritance shall be ours.
| אבל כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, ואז יהיה הכרם שלנו!‘ |
8 And taking him they slew him, and cast him out of the vineyard.
| הם תפסו את הבן, רצחו אותו והשליכו את גופתו מעבר לגדר. |
9 What then shall the lord of the vineyard do? He will come and destroy the husbandmen, and give the vineyard to others.
| ”מה לדעתכם יעשה בעל־הכרם כאשר ישמע את מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. |
10 Have you not read the Scripture; The stone which the builders rejected, the same has come to be the head of the corner:
| האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהלים?’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, |
11 this was with the Lord, and is wonderful in our eyes?
| מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘.“ |
12 And they were seeking to arrest Him; and they feared the multitude; for they knew that He spoke the parable against them. And leaving Him they went away.
| ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. |
13 And they send to Him certain ones of the Pharisees and Herodians, that they may catch Him with speech.
| אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על־מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו. |
14 And they having come, say to Him, Teacher, we know that thou art true, and there is not a care to thee for any one: for thou dost not look into the face of men, but thou dost teach the way of God in truth: is it lawful to give tribute to Caesar, or not? must we give, or must we not give?
| ”רבי, “פתחו המסתננים,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ |
15 And knowing their hypocrisy, He said to them, Why tempt ye me? Bring to me the denarion, that I may see it.
| ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה:”תנו לי מטבע ואומר לכם.“ |
16 And they brought it. And He says to them, Whose is this image and superscription? And they say to Him, Caesar's.
| הם נתנו לו מטבע, והוא שאל:”של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?“”של הקיסר!“ענו כולם. |
17 And Jesus responding said to them, Render unto Caesar the things which are Caesar's, and unto God the things which are God's. And they were astonished at Him.
| ”של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים.“הם נותרו פעורי פה וללא מילים. |
18 And the Sadducees come to Him, who say there is no resurrection; and asked Him, saying;
| אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו: |
19 Teacher, Moses wrote to us, That if the brother of any man may die, and leave a wife and have no children, that his brother must take his wife and raise up seed to his brother.
| ”רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. |
20 There were seven brothers, and the first took a wife, and dying left no seed.
| במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. |
21 And the second received her and died, and he left no seed; and the third likewise.
| האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. |
22 And the seven received her and left no seed. Last of all the woman also died.
| בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה.“ |
23 Then in the resurrection, when they may rise, of which one of them shall she be the wife? for the seven had her a wife.
| ”רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!“ |
24 And Jesus responding, said to them; Therefore do you not err, not knowing the Scriptures nor the power of God?
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים. |
25 For when they may rise from the dead, they neither marry nor are given in marriage; but they are as angels in the heavens.
| כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. |
26 But concerning the dead, that they are raised, have you not read in the book of Moses at the Bush, how God spoke to him saying; I am the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob?
| ”ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה:’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‘. |
27 He is not the God of the dead, but of the living. You do err much.
| ”אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר:’אנוכי האלוהים‘של אנשים מתים!“ |
28 And a certain one of the scribes, hearing them propounding questions, knowing that He answered them beautifully, asked Him, What is the first commandment of all?
| אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו:”מהי המצווה החשובה ביותר?“ |
29 And Jesus responded to him, The first commandment of all; Hear, O Israel; The Lord our God, is one Lord:
| ישוע השיב:”’שמע ישראל, ה׳ אלוהינו, ה׳ אחד! |
30 and thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy mind, and with all thy strength. This is the first commandment.
| ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‘. |
31 And the second is like unto it; Thou shalt love thy neighbor as thyself. There is no other commandment greater than these.
| המצווה השנייה היא:’ואהבת לרעך כמוך!‘מצוות אלה הן החשובות ביותר!“ |
32 And the scribes said to Him, Truly, Teacher; thou hast spoken in truth that He is One; and there is no other besides Him.
| השואל המשיך:”רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. |
33 And love Him with all the heart, and with all the mind, and with all the strength, and to love thy neighbor as thyself is more than all whole burnt offerings and sacrifices.
| אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית־המקדש.“ |
34 And Jesus seeing that he answered intelligently, said to him, Thou art not far from the kingdom of God. And no one dared to ask Him any more,
| ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו:”אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!“לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות. |
35 And Jesus responding spoke, teaching in the temple, How do the scribes say that Christ is the son of David?
| מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית־המקדש, שאל אותם:”מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בן־דוד? |
36 For David himself said in the Holy Spirit, the Lord said unto my Lord; Sit thou on my right hand, until I may make thine enemies the footstool of thy feet!
| הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש:’נאום ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך‘. |
37 Then David himself calls Him Lord; and whence is He his son? And the great multitude were hearing Him delightfully.
| הלא דוד עצמו קרא לו’אדון‘, אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?“הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו. |
38 And He said to them in His teaching, Beware of the scribes, wishing to walk about in robes, and salutations in the forums,
| ישוע המשיך ללמד את העם:”היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. |
39 and the first seats in the synagogues, and the first couches at the suppers.
| הם אוהבים לשבת במושבי הנכבדים בבית־הכנסת ובסעודות וחגיגות. |
40 They are those devouring the houses of widows, and making long prayers through pretext; they shall receive the greater judgment.
| ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר.“ |
41 And He sitting in front of the treasury, was seeing how the multitudes are casting their money into the treasury. And many rich people were casting in much.
| ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. |
42 And one poor widow was casting in two mites, which is a farthing.
| אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי פרוטות בשווי של שתי אגורות. |
43 And calling His disciples to Him, He says to them, Truly I say unto you, That this poor widow has cast in more than all those casting into the treasury.
| ישוע קרא לתלמידיו ואמר:”אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! |
44 For all they of that which abounds unto them cast in; but she of her scarcity cast in all things so many as she had, all her living.
| כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה.“ |
