Acts 7
1 And the high priests said; Are these things so?
| ”האם נכונות ההאשמות האלה?“שאל הכהן הגדול את סטפנוס. |
2 And he said, Men, brothers and fathers, hear ye; The God of glory appeared to our father Abraham, while he was in Mesopotamia, before he migrated into Haran, and He said to him;
| ”הקשיבו אלי, אנשים, אחים וזקנים נכבדים!“השיב סטפנוס.”אלוהי הכבוד נגלה אל אברהם אבינו בארם נהריים, לפני שיצא לחרן, |
3 Come out from thy country and from thy kindred, and come hither into the land which I will show unto thee.
| ואמר לו לעזוב את ארץ מולדתו, להיפרד מבני משפחתו וללכת אל הארץ שה׳ ינחה אותו אליה. |
4 And after his father died he migrated himself thence into this country in which you now dwell,
| אברהם עזב את אור כשדים וגר בחרן עד מות אביו. לאחר מכן הביא אותו ה׳ לכאן, לארץ הזאת אשר אתם גרים בה עכשיו. |
5 and God gave him no inheritance in it, not the step of his foot; and he promised to give it to him, and his seed after him, for an inheritance, there being no child to him.
| אלוהים לא נתן לאברהם רכוש משלו – אפילו לא חלקת־אדמה קטנה; הוא רק הבטיח לו שבמרוצת הזמן תשתייך כל הארץ לאברהם ולצאצאיו, אך כי באותה עת לא היה לו עדיין ילד. |
6 And thus God spoke, that his seed shall sojourn in a strange land, and they will enslave it and oppress it four hundred years.
| כמו־כן אמר לו אלוהים שצאצאיו אלה יעזבו את ארצם ויגורו בארץ זרה, ושם יהיו עבדים במשך ארבע מאות שנה. |
7 And the nation whom they shall serve I will judge, says God, and after these things they shall come out and serve me in this place.
| אולם אלוהים הבטיח לאברהם שיעניש את הארץ אשר תשעבד אותם, ושלאחר מכן יצאו ויעבדו אותו כאן. |
8 And He gave him the covenant of circumcision; and so he begat Isaac, and circumcised him on the eighth day; and Isaac, Jacob; and Jacob, the twelve patriarchs.
| ”באותה עת נתן ה׳ לאברהם את מצוות המילה, כהוכחה לברית שכרת עם אברהם, וכאשר נולד בנו יצחק מל אותו אברהם ביום השמיני לחייו. כעבור זמן יצחק מל את יעקב, ויעקב את שנים־עשר האבות. |
9 And the patriarchs, envying Joseph, sold him into Egypt:
| ”אותם אנשים שהיו לאבות האומה הישראלית קנאו ביוסף אחיהם, ומכרו אותו כעבד לישמעאלים שהיו בדרכם למצרים. אולם אלוהים היה עם יוסף |
10 and God was with him, and delivered him out of all his troubles, and gave him grace and wisdom before Pharaoh the king of Egypt; and he placed him governor over Egypt and all his house.
| והציל אותו מכל צרותיו. אלוהים העניק ליוסף חן רב וחכמה בלתי־רגילה, אשר מצאו־חן בעיני פרעה מלך מצרים, ומשום כך מינה אותו פרעה למושל על כל ארץ מצרים ולאחראי על כל ענייני הארמון. |
11 And the famine came into all the land and Canaan, and great distress: and our fathers found no sustenance.
| ”כעבור זמן־מה שרר רעב כבד אשר גרם סבל רב במצרים ובכנען, ולאבותינו לא היה מה לאכול. |
12 And Jacob hearing that there is food in Egypt, sent away our fathers first.
| כאשר שמע יעקב שיש עדיין אוכל במצרים, שלח לשם את בניו בפעם הראשונה כדי לקנות מה שיוכלו להשיג. |
13 And the second time Joseph was made known to his brethren, and his race became manifest to Pharaoh.
| בביקורם השני במצרים גילה להם יוסף את זהותו ואף הציג אותם לפני פרעה. |
14 And Joseph sending, called to him Jacob his father, and all the family, seventy-five souls.
| יוסף שלח להביא מארץ כנען את יעקב אביו ואת כל בני־משפחתו, כולם יחד מנו שבעים וחמש איש, והזמין אותם לגור איתו במצרים. |
15 And Jacob went down into Egypt, and he and our fathers died there.
| וכך ירד יעקב למצרים. לאחר שמתו יעקב ובניו, |
16 And they were carried over into Shechem, and buried in a tomb which Abraham purchased from the sons of Emmor in Shechem with a sum of money.
| נלקחו גופותיהם לשכם ונקברו בקבר שקנה אברהם מיד בני־חמור. |
17 When the time of the promise which God made with Abraham drew nigh, the people increased and multiplied in Egypt,
| ”כשקרב המועד שקבע אלוהים לשחרור בני־ישראל מעבדותם, כפי שהבטיח לאברהם אבינו, התרבה עם ישראל במצרים במהירות גדולה. |
18 until another king arose over Egypt, who knew not Joseph.
| ואז עלה לשלטון מלך אשר לא כיבד את זכרו של יוסף. |
19 He dealing fraudulently with our race, afflicted our fathers, that they should expose their infants, so that they should not live.
| מלך זה נהג בעמנו ברשעות ובאכזריות, וציווה על אבותינו להפקיר את ילדיהם למוות. |
20 During which time Moses was born, and was beautiful to God; who was kept three months in the house of his father.
| באותה תקופה נולד משה, שהיה טוב בעיני אלוהים, והוריו הסתירוהו בביתם במשך שלושה חודשים. |
21 And he being exposed, the daughter of Pharaoh took him, and adopted him for a son to herself.
| כשלא יכלו הוריו להסתיר אותו יותר נאלצו להוציאו מן הבית, מצאה אותו בת פרעה ואימצה אותו לה לבן. |
22 And Moses was educated in all the wisdom of the Egyptians; and was mighty in his words and works.
| משה לומד בכל חכמת מצרים, גדל והיה לנואם מחונן ולאיש־מעשים דגול. |
23 And when the time of the fortieth year was fulfilled to him, it came into his heart to visit his brethren, the children of Israel.
| ”יום אחד עלה בדעתו של משה לבקר את אחיו בני־ישראל, והוא בן ארבעים. |
24 And seeing a certain one suffering affliction, he interposed, and executed vengeance in behalf of the oppressed one, slaying the Egyptian.
| בעת ביקורו ראה איש מצרי מתאכזר אל ישראלי. משה ניגש אל המצרי והרג אותו. |
25 And he supposed that his brethren would understand that God through his hand is giving them salvation: but they did not recognize it.
| הוא קיווה שאחיו יבינו שאלוהים שלח אותו לעזור להם, אך הם לא הבינו זאת. |
26 On the following day, he appeared to them fighting, and undertook to reduce them to peace, saying, Men, you are brethren; therefore do not injure one another.
| ”למחרת שוב ביקר משה את בני־עמו, והפעם ראה שני ישראלים רבים ביניהם. הוא ניסה להפריד ביניהם ואמר:’הרי אחים אתם; מדוע אתם מתקוטטים?‘ |
27 And the one injuring his neighbor thrust him away, saying, Who appointeth you a leader and a judge over us?
| ”אולם האיש שהחל בקטטה דרש ממשה להסתלק ולא להתערב.’מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?‘שאל. |
28 whether do you wish to kill me, in the manner in which you slew the Egyptian yesterday?
| ’האם אתה עומד להרוג אותי כשם שהרגת אתמול את המצרי?‘“ |
29 And at this word Moses fled, and became a sojourner in the land of Midia, where he begat two sons.
| לשמע דברים אלה ברח משה למדיין, ושם נולדו שני בניו. |
30 And forty years having passed away, an angel appeared to him in the desert of Mount Sinai in the flame of fire of the bramble bush.
| ”כעבור ארבעים שנה נגלה אליו מלאך ה׳ במדבר הר־סיני מתוך הסנה הבוער. |
31 And Moses, seeing the sight, was astonished: and he coming nigh to investigate, the voice of the Lord came:
| המראה הבלתי־רגיל הפליא את משה; הוא רץ אל הסנה כדי להביט בו מקרוב, ואז שמע את קול ה׳: |
32 I am the God of thy fathers, the God of Abraham, and of Isaac, and of Jacob. And Moses trembling, did not dare to investigate.
| ’אנוכי אלוהי אבותיך – אלוהי אברהם, יצחק ויעקב!‘משה רעד מפחד ולא העז להרים את עיניו. |
33 And the Lord said to him, Loose the sandal of thy feet: for the place on which thou standest is holy ground.
| ”לפני כן אמר אלוהים למשה:’של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קודש הוא‘. |
34 Seeing, I have seen the affliction of my people who are in Egypt, and heard their groaning, and have come down to deliver them. And come now, I will send thee into Egypt.
| ואלוהים המשיך:’ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי… וארד להצילו… ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני־ישראל ממצרים‘. |
35 And this Moses whom they denied, saying, Who hath established thee a ruler and a judge? him hath God sent a ruler and deliverer, with the hand of an angel having appeared unto him in a bush.
| ”המדובר באותו משה אשר בני־ישראל דחוהו זמן־מה קודם לכן כאשר מחו:’מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?‘אותו משה נשלח אליהם עתה להיות להם למנהיג ולמושיע! |
36 He led them out, doing wonders and miracles in the land of Egypt, and in the Red Sea, and in the wilderness forty years.
| בעזרת ניסים גדולים וכבירים הוציא משה את עמו מארץ מצרים, העבירם דרך ים סוף, ולאחר מכן נדד איתם במדבר ארבעים שנה. |
37 This Moses is the one having said to the sons of Israel, A prophet will God raise up to you of your brethren, like unto me.
| זהו אותו משה אשר אמר לבני־ישראל:’נביא מקרבכם – מאחיכם – כמוני, יקים לכם אלוהים, אליו תשמעון‘. |
38 And this is the one being in the church in the wilderness with the angel speaking to him in Mount Sinai, and with our fathers: who received the living oracles to give unto us;
| כשהתקהלו בני־ישראל במדבר, משה היה האיש שתיווך בינם לבין המלאך שנתן להם את תורת ה׳ – את דבר האלוהים החי – בהר סיני. |
39 to whom our fathers were not willing to be obedient, but thrust him away, and turned back in their hearts towards Egypt,
| ”אולם אבותינו דחו את משה ורצו לשוב למצרים. |
40 saying to Aaron, Make us gods who shall go before us: for this Moses, who led us out from the land of Egypt, we know not what happened to him.
| ’עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפננו‘, ביקשו מאהרון,’כי איננו יודעים מה קרה למשה אשר הוציא אותנו מארץ מצרים‘. |
41 And they made a calf in those days, and offered sacrifice to the idol, and rejoiced in the works of their own hands.
| וכך עשו להם בני ישראל עגל־זהב, הקריבו לו קורבנות, ושמחו באליל שיצרו במו ידיהם. |
42 And God turned away, and gave them up to serve the host of the heaven; as has been written in the book of the prophets: Slain victims and sacrifices you have not brought unto me forty years in the wilderness, O house of Israel.
| ”משום כך פנה להם ה׳ עורף והניח להם לסגוד לשמש, לירח ולכוכבים כמו לאלים! בספר עמוס שואל ה׳ את עם ישראל:’הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה, בית ישראל? |
43 And ye took up the shrine of Moloch, and the star of the god Remphan, images which you made to worship them; and I will transport you beyond Babylon.
| לא! התעניינותכם האמיתית הייתה באלילים שלכם: בסוכתו של מולך, בכוכבו של ריפן, ובכל הצלמים שעשיתם לכם. משום כך אגרש אתכם מכאן לארץ רחוקה – עד מעבר לבבל אגלה אתכם!‘. |
44 And the tabernacle of testimony was with our fathers in the wilderness, as the one speaking to Moses commanded him to make it according to the example he had seen;
| ”במשך נדודיהם במדבר נשאו אותם אבותינו את משכן העדות, ובתוכו שמרו את לוחות־הברית. משכן זה נבנה בדיוק לפי הדגם שהראה אלוהים למשה. |
45 which our fathers receiving, brought in along with Joshua in the dispossession of the nations, whom God drove out, from the face of our fathers, until the days of David,
| שנים רבות לאחר מכן, כשפקד יהושע על הקרבות נגד הגויים שישבו בכנען, הביאו האבות את המשכן הזה אל ארצם החדשה, ושם הוא נשאר עד ימי דוד המלך. |
46 who found favor before God, and asked that he should build a tabernacle for the house of Jacob.
| ”דוד, שמצא־חן בעיני אלוהים, ביקש את הזכות לבנות מקדש קבע לאלוהי יעקב. |
47 But Solomon built a house for him.
| אולם רק בנו של דוד, שלמה, זכה לבנות את המקדש הזה. |
48 But the Most High dwelleth not in houses built with hands, as the prophet says,
| ובכל זאת, אלוהים אינו שוכן במקדש מעשה ידי־אדם.’השמים כסאי‘, אמר ה׳ בפי ישעיהו הנביא,’והארץ – הדום רגלי. אי־זה בית אשר תבנו לי? ואי־זה מקום מנוחתי? |
49 Heaven is my throne, and earth the footstool of my feet: What house will you build for me? says the Lord; Or what shall be the place of my rest?
50 Hath not my hand made all of these things?
| (הלא) את כל אלה ידי עשתה!‘. |
51 Ye stiffnecked and uncircumcised in heart and ears, you do always resist the Holy Ghost; as your fathers did, so do ye.
| הו עם קשה עורף ועובד אלילים! עד מתי תמשיכו להתנגד לרוח הקודש? אתם נוהגים בדיוק כמו אבותיכם – גם הם התנגדו לרוח הקודש. |
52 Which one of the prophets did your fathers not persecute? and they slew those proclaiming concerning the coming of the Righteous One, whose betrayers and murderers you became:
| האם יכולים אתם לנקוב בשמו של נביא אחד שאבותיכם לא רדפו אותו? הם אפילו הרגו את אלה שניבאו את בואו של המשיח הצדיק – זה שבגדתם בו ורצחתם אותו! |
53 who received the law in the administrations of angels, and did not keep it.
| אכן, בכוונה תחילה הפרתם את תורת ה׳, אשר נמסרה לכם באמצעות המלאכים.“ |
54 And hearing these words, they were cut through their hearts and gnashed their teeth at him.
| כששמעו חברי הסנהדרין את האשמותיו של סטפנוס, נמלאו זעם וחרקו בשיניהם. |
55 But he, being full of the Holy Ghost, and looking up to heaven, saw the glory of God, and Jesus standing on the right hand of God,
| אך סטפנוס, שהיה מלא רוח הקודש, נעץ מבטו בשמים, וראה את כבוד האלוהים ואת ישוע עומד לימין האלוהים. |
56 and said, Behold, I see the heavens opened, and the Son of man standing on the right hand of God.
| ”הנני רואה את השמים נפתחים, ואת ישוע המשיח עומד לימין האלוהים!“אמר להם סטפנוס. |
57 And crying out with a loud voice, they stopped their ears, and unanimously rushed on him,
| לשמע דברים אלה אטמו את אוזניהם, צרחו בכל כוחם והתנפלו עליו. |
58 and casting him out from the city, they began to stone him. And the witnesses laid down their garments at the feet of a young man, called Saul:
| הם גררו אותו אל מחוץ לעיר ורגמו אותו באבנים. מבצעי גזר־הדין פשטו את מעיליהם, והניחו אותם למשמרת לרגלי בחור אחד בשם שאול. |
59 and continued to stone Stephen, calling upon the Lord, and saying, Lord Jesus, receive my spirit.
| בשעה שפגעו בו האבנים זו אחר זו התפלל סטפנוס:”אדוני, ישוע, קבל נא את רוחי!“ |
60 And putting down his knees, he cried with a loud voice, Lord, do not impute this sin to them. And saying this, he fell asleep.
| ואז נפל על ברכיו וזעק:”אדוני, סלח להם על החטא הזה!“ובאותו רגע נפח את נשמתו. |
