Psalms 62

1 To the excelletn musician Ieduthun. A Psalme of David. Yet my soule keepeth silence vnto God: of him commeth my saluation.

למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃

2 Yet he is my strength and my saluation, and my defence: therefore I shall not much be mooued.

אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

3 How long wil ye imagine mischiefe against a man? ye shalbe all slaine: ye shalbe as a bowed wall, or as a wall shaken.

עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃

4 Yet they consult to cast him downe from his dignitie: their delight is in lies, they blesse with their mouthes, but curse with their hearts. (Selah)

אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃

5 Yet my soule keepe thou silence vnto God: for mine hope is in him.

אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃

6 Yet is hee my strength, and my saluation, and my defence: therefore I shall not be mooued.

אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃

7 In God is my saluation and my glory, the rocke of my strength: in God is my trust.

על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃

8 Trust in him alway, ye people: powre out your hearts before him, for God is our hope. (Selah)

בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃

9 Yet the children of men are vanitie, the chiefe men are lies: to lay them vpon a balance they are altogether lighter then vanitie.

אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

10 Trust not in oppression nor in robberie: be not vaine: if riches increase, set not your heart thereon.

אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃

11 God spake once or twise, I haue heard it, that power belongeth vnto God,

אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃

12 And to thee, O Lord, mercie: for thou rewardest euery one according to his worke.

ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃