Ecclesiastes 7
1 A good name is better then a good oyntment, and the day of death, then the day that one is borne.
| טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃ |
2 It is better to goe to the house of mourning, then to goe to the house of feasting, because this is the ende of all men: and the liuing shall lay it to his heart.
| טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃ |
3 Anger is better then laughter: for by a sad looke the heart is made better.
| טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃ |
4 The heart of the wise is in the house of mourning: but the heart of fooles is in the house of mirth.
| לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃ |
5 Better it is to heare ye rebuke of a wise man, then that a man should heare the song of fooles.
| טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃ |
6 For like ye noyse of the thornes vnder the pot, so is the laughter of the foole: this also is vanitie.
| כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל׃ |
7 Surely oppression maketh a wise man mad: and the rewarde destroyeth the heart.
| כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃ |
8 The ende of a thing is better then the beginning thereof, and the pacient in spirit is better then the proude in spirit.
| טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃ |
9 Be not thou of an hastie spirit to be angry: for anger resteth in the bosome of fooles.
| אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃ |
10 Say not thou, Why is it that the former dayes were better then these? for thou doest not enquire wisely of this thing.
| אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃ |
11 Wisedome is good with an inheritance, and excellent to them that see the sunne.
| טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃ |
12 For man shall rest in the shadowe of wisedome, and in the shadowe of siluer: but the excellencie of the knowledge of wisedome giueth life to the possessers thereof.
| כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃ |
13 Beholde the worke of God: for who can make straight that which he hath made crooked?
| ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃ |
14 In the day of wealth be of good comfort, and in the day of affliction consider: God also hath made this contrary to that, to the intent that man shoulde finde nothing after him.
| ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃ |
15 I haue seene all things in the dayes of my vanitie: there is a iust man that perisheth in his iustice, and there is a wicked man that continueth long in his malice.
| את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃ |
16 Be not thou iust ouermuch, neither make thy selfe ouerwise: wherefore shouldest thou be desolate?
| אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃ |
17 Be not thou wicked ouermuch, neither be thou foolish: wherefore shouldest thou perish not in thy time?
| אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃ |
18 It is good that thou lay hold on this: but yet withdrawe not thine hand from that: for he that feareth God, shall come forth of them all.
| טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם׃ |
19 Wisedome shall strengthen the wise man more then ten mightie princes that are in ye citie.
| החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃ |
20 Surely there is no man iust in the earth, that doeth good and sinneth not.
| כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃ |
21 Giue not thine heart also to all ye wordes that men speake, lest thou doe heare thy seruant cursing thee.
| גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃ |
22 For often times also thine heart knoweth that thou likewise hast cursed others.
| כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃ |
23 All this haue I prooued by wisedome: I thought I will be wise, but it went farre from me.
| כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃ |
24 It is farre off, what may it be? and it is a profound deepenesse, who can finde it?
| רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃ |
25 I haue compassed about, both I and mine heart to knowe and to enquire and to search wisedome, and reason, and to knowe the wickednesse of follie, and the foolishnesse of madnesse,
| סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃ |
26 And I finde more bitter then death the woman whose heart is as nettes and snares, and her handes, as bands: he that is good before God, shalbe deliuered from her, but the sinner shall be taken by her.
| ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃ |
27 Beholde, sayth the Preacher, this haue I found, seeking one by one to finde the count:
| ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃ |
28 And yet my soule seeketh, but I finde it not: I haue found one man of a thousand: but a woman among them all haue I not founde.
| אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי׃ |
29 Onely loe, this haue I founde, that God hath made man righteous: but they haue sought many inuentions.
| לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃ |
