< Proverbs 17 >

1 Better is a dry morsel, and quietness therewith, than a house full of feasting [with] strife.
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃
2 A wise servant shall rule over a son that causeth shame, and shall have part in the inheritance among the brethren.
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃
3 The fining-pot is for silver, and the furnace for gold; but Jehovah trieth the hearts.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃
4 The evil-doer giveth heed to iniquitous lips; the liar giveth ear to a mischievous tongue.
מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃
5 Whoso mocketh a poor [man] reproacheth his Maker; he that is glad at calamity shall not be held innocent.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃
6 Children's children are the crown of old men; and the glory of children are their fathers.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
7 Excellent speech becometh not a vile [man]; how much less do lying lips a noble!
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃
8 A gift is a precious stone in the eyes of the possessor: whithersoever it turneth it prospereth.
אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃
9 He that covereth transgression seeketh love; but he that bringeth a matter up again separateth very friends.
מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃
10 A reproof entereth more deeply into him that hath understanding than a hundred stripes into a fool.
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃
11 An evil [man] seeketh only rebellion; but a cruel messenger shall be sent against him.
אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃
12 Let a bear robbed of her whelps meet a man rather than a fool in his folly.
פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃
13 Whoso rewardeth evil for good, evil shall not depart from his house.
משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃
14 The beginning of contention is [as] when one letteth out water; therefore leave off strife before it become vehement.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃
15 He that justifieth the wicked, and he that condemneth the righteous, even they both are abomination to Jehovah.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃
16 To what purpose is there a price in the hand of a fool to get wisdom, seeing [he] hath no sense?
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃
17 The friend loveth at all times, and a brother is born for adversity.
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃
18 A senseless man striketh hands, becoming surety for his neighbour.
אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃
19 He loveth transgression that loveth a quarrel; he that maketh high his gate seeketh destruction.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃
20 He that hath a perverse heart findeth no good; and he that shifteth about with his tongue falleth into evil.
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃
21 He that begetteth a fool [doeth it] to his sorrow, and the father of a vile [man] hath no joy.
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃
22 A joyful heart promoteth healing; but a broken spirit drieth up the bones.
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃
23 A wicked [man] taketh a gift out of the bosom, to pervert the paths of judgment.
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃
24 Wisdom is before him that hath understanding; but the eyes of a fool are in the ends of the earth.
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃
25 A foolish son is a grief to his father, and bitterness to her that bore him.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃
26 To punish a righteous [man] is not good, nor to strike nobles because of [their] uprightness.
גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃
27 He that hath knowledge spareth his words; and a man of understanding is of a cool spirit.
חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃
28 Even a fool when he holdeth his peace is reckoned wise, [and] he that shutteth his lips, intelligent.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃

< Proverbs 17 >