Acts 21
1 And when it came to pass to launch us, after being drawn away from them, after going a straight course, we came to Cos, and the next day to Rhodes, and from there to Patara.
| ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃ |
2 And having found a ship crossing over to Phoenicia, having gotten on, we launched.
| שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃ |
3 And having sighted Cyprus, and having left it behind on the left side, we sailed to Syria and came down to Tyre, for there the ship was unloading the merchandise.
| ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃ |
4 And having found disciples we remained there seven days, who said to Paul through the Spirit not to go up to Jerusalem.
| ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃ |
5 And when it came to pass for us to finish the days, having gone forth, we were departing, all accompanying us, with women and children, as far as outside the city. And having knelt on the beach we prayed.
| ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃ |
6 And having bid farewell to each other, we went up in the ship, and those men returned to their own things.
| ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃ |
7 And when we finished the voyage from Tyre, we came to Ptolemais. And having greeted the brothers, we remained with them one day.
| ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃ |
8 And on the morrow, after going forth, those around Paul came to Caesarea. And having entered into the house of Philip the evangelist, being of the seven, we dwelt with him.
| וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃ |
9 Now four virgin daughters who prophesied were with this man.
| ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃ |
10 And as we remained more days, a certain prophet named Agabus came down from Judea.
| ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃ |
11 And having come to us, and having taken Paul's belt, having bound both his feet and hands, he said, The Holy Spirit says these things: Thus the Jews in Jerusalem will bind the man whose belt this is, and will deliver him into the hands of Gentiles.
| ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃ |
12 And when we heard these things, both we and those local men urged him not to go up to Jerusalem.
| ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃ |
13 And Paul answered, What are ye doing, weeping and breaking my heart? For I fare ready not only to be bound, but also to die in Jerusalem for the name of the Lord Jesus.
| ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃ |
14 And since he was not persuaded, we were quiet, having said, May the will of the Lord happen.
| ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃ |
15 And after these days, having made preparation, we went up to Jerusalem.
| ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃ |
16 And also the disciples from Caesarea went together with us, bringing a certain Mnason, a Cypriot, an old disciple with whom we would lodge.
| וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃ |
17 And when we came to Jerusalem, the brothers received us gladly.
| ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃ |
18 And on the following day Paul went in with us to James, and all the elders were present.
| וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃ |
19 And having greeted them, he reported one by one what God did among the Gentiles through his ministry.
| וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃ |
20 And when the men heard, they glorified God, having said to him, Thou see, brother, how many thousands there are of the Jews who have believed, and they are all zealots of the law.
| וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃ |
21 And they were informed about thee, that thou teach all the Jews throughout the nations desertion from Moses, telling them not to circumcise the children nor to walk by the customs.
| והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃ |
22 What is it therefore? Certainly the multitude needs to get together, for they will hear that thou have come.
| ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃ |
23 Therefore do this that we say to thee. Four men are with us who have a vow on themselves.
| לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃ |
24 Having taken these, be purified with them. And pay expenses for them, so that they may shave the head. And all may know, that things of which they have been informed about thee, are nothing, but thou thyself also walk orderly, keeping the law.
| הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃ |
25 And about the Gentiles who have believed, we sent word, having decided for them to keep no such thing, except for them to guard against what is sacrificed to idols, and from blood, and from what is strangled, and from fornication.
| ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃ |
26 Then Paul, having taken the men on the following day, having been purified with them, entered into the temple, declaring the fulfillment of the days of purification, until the offering was offered for each one of them.
| ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃ |
27 And when the seven days were about to be completed, the Jews from Asia, when they saw him in the temple, stirred up all the people and threw hands on him,
| ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃ |
28 crying out, Men, Israelites, help. This is the man who teaches all men everywhere against the people, and the law, and this place. And besides he also brought Greeks into the temple, and has defiled this holy place.
| ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃ |
29 For they were men who saw Trophimus the Ephesian in the city with him, whom they supposed that Paul brought into the temple.
| כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃ |
30 And the whole city was moved, and there developed a running together of the people. And having taken Paul they dragged him out of the temple, and straightaway the doors were shut.
| ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃ |
31 And while seeking to kill him, a report went up to the chief captain of the band, that all Jerusalem has been stirred up.
| והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃ |
32 And immediately after taking soldiers and centurions, he ran down to them. And they, when they saw the chief captain and the soldiers, stopped beating Paul.
| וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃ |
33 And the chief captain having come near, he seized him, and commanded him to be bound with two chains. And he inquired whoever he may be, and what it is he has been doing.
| ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃ |
34 And some among the crowd shouted out one thing, some another. And not being able to know the certainty because of the uproar, he commanded him to be carried into the fort.
| ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃ |
35 And it came to pass when on the steps (it happened for him to be carried by the soldiers because of the violence of the crowd,
| ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃ |
36 for the mass of the people followed, crying out, Away with him),
| כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃ |
37 and as Paul was going to be brought into the fort, he says to the chief captain, Is it permitted for me to speak to thee? And he said, Thou know Greek?
| וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃ |
38 Then thou are not the Egyptian who revolted before these days, and who led out into the wilderness the four thousand men of the Assassins?
| האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃ |
39 But Paul said, I am really a Jewish man of Tarsus of Cilicia, a citizen of no insignificant city. And I beg thee, allow me to speak to the people.
| ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃ |
40 And having permitted him, Paul, having stood on the steps, motioned his hand to the people. And when a great hush developed, he called out in the Hebrew language, saying,
| וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃ |
