Acts 20
1 And after the uproar ceased, Paul having summoned the disciples and having embraced them, he departed to go into Macedonia.
| ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃ |
2 And having passed through those parts, and having exhorted them with many words, he came into Greece.
| ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃ |
3 And having spent three months there, and a conspiracy having developed against him by Jews, intending to go up into Syria, a decision developed to return through Macedonia.
| וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃ |
4 And there accompanied him as far as Asia, Sopater a Berean, and of the Thessalonians, Aristarchus and Secundus, and Gaius a Derbean, and Timothy, and the Asians, Tychicus and Trophimus.
| וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃ |
5 These men, who went ahead, awaited us at Troas.
| ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃ |
6 And we sailed away from Philippi after the days of unleavened bread, and came to them at Troas within five days, where we stayed seven days.
| ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃ |
7 And upon the first day of the week, the disciples having come together to break bread, Paul discoursed with them, intending to depart on the morrow. And he prolonged his speech until midnight.
| ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃ |
8 And there were considerable lights in the upper floor where we were gathered together.
| ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃ |
9 And a certain young man named Eutychus sitting in the window, being carried away by deep sleep (Paul discoursing on more), being carried away by sleep, he fell down below from the third floor, and was taken up dead.
| ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃ |
10 But Paul having come down, he fell on him, and having embraced him he said, Be not troubled, for his life is in him.
| וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃ |
11 And after getting up, and having broken bread and eaten, and having conversed for a considerable time, until dawn, thus he departed.
| ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃ |
12 And they brought the boy alive, and were not a little comforted.
| והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃ |
13 But we, having gone ahead to the ship, went up to Assos, intending from there to take up Paul, for so it was arranged, he himself intending to go on foot.
| ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃ |
14 And when he met with us at Assos, having taken him up, we came to Mitylene.
| ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃ |
15 And having sailed from there on the next day, we arrived opposite Chios, and the next day we came near to Samos. And having remained in Trogyllium, on the following day we came to Miletus.
| ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃ |
16 For Paul determined to sail past Ephesus, so that he might not happen to lose time in Asia. For he was hastening, if it were possible, for him to become at Jerusalem the day of Pentecost.
| כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃ |
17 And from Miletus having sent to Ephesus, he summoned the elders of the congregation.
| וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃ |
18 And when they came to him, he said to them, Ye know, from the first day in which I stepped in Asia, how I became with you all the time,
| ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃ |
19 serving the Lord with all humility, and many tears and trials that befell me by the conspiracies of the Jews.
| אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃ |
20 How I kept back nothing of these things that are beneficial, not to inform you, and to teach you in public, and from house to house,
| איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃ |
21 testifying both to Jews and to Greeks repentance toward God, and faith toward our Lord Jesus.
| ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃ |
22 And now behold, I, bound in the spirit, am going to Jerusalem, not knowing the things that will happen to me in it,
| ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃ |
23 except that the Holy Spirit testifies from city to city, saying that bonds and afflictions await me.
| אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃ |
24 But I make nothing of the matter, nor do I hold my life precious to myself, so as to fully complete my course with joy, and the ministry that I received from the Lord Jesus, to solemnly testify the good news of the grace of God.
| אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃ |
25 And now behold, I have seen that ye will no longer see my face, ye all among whom I passed through preaching the kingdom of God.
| ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃ |
26 Therefore I solemnly declare to you this day, that I am clean from the blood of all men.
| על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃ |
27 For I did not withdraw from declaring to you the whole plan of God.
| כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃ |
28 Take heed therefore to yourselves, and to all the flock, among which the Holy Spirit placed you guardians, to tend the church of the Lord and God, which he purchased by his own blood.
| לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃ |
29 For I know this, that after my departure grievous wolves will enter in among you, not sparing the flock.
| כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃ |
30 And from you yourselves men will rise up, speaking distorted things, to draw away the disciples after them.
| וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃ |
31 Therefore watch ye, remembering that for three years, night and day, I did not cease warning each one with tears.
| על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃ |
32 And now brothers, I commit you to God, and to the word of his grace, which is able to build up, and to give you an inheritance among all those who have been sanctified.
| ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃ |
33 I coveted no man's silver, or gold, or apparel.
| לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃ |
34 Ye yourselves know that these hands served my needs, and to those who were with me.
| ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃ |
35 I gave you a glimpse of all things, that so laboring ye ought to aid the weak, and to remember the words of the Lord Jesus, that he himself said, It is more blessed to give than to receive.
| ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃ |
36 And having spoken these things, having knelt down, he prayed with them all.
| ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃ |
37 And there developed considerable weeping of all. And having fallen on Paul's neck, they kissed him much,
| ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃ |
38 sorrowing especially for the word that he had spoken, that they were going to see his face no more. And they accompanied him to the ship.
| וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃ |
