Salme 41

1 Til Sangmesteren. En Salme af David.

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

2 Salig den Mand, der tager sig af de svage, ham frelser HERREN paa Ulykkens Dag;

יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

3 HERREN vogter ham, holder ham i Live, det gaar ham vel i Landet, han giver ham ikke i Fjendevold.

יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

4 Paa Sottesengen staar HERREN ham bi, hans Smertensleje gør du ham let.

אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

5 Saa siger jeg da: Vær mig naadig, HERRE, helbred min Sjæl, jeg har syndet mod dig!

אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

6 Mine Fjender ønsker mig ondt: »Hvornaar mon han dør og hans Navn udslettes?«

ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

7 Kommer en i Besøg, saa fører han hyklerisk Tale, hans Hjerte samler paa ondt, og saa gaar han bort og taler derom.

יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

8 Mine Avindsmænd hvisker sammen imod mig, alle regner de med, at det gaar mig ilde:

דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

9 »En dødelig Sot har grebet ham; han ligger der — kommer aldrig op!«

גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

10 Endog min Ven, som jeg stolede paa, som spiste mit Brød, har løftet Hælen imod mig.

ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

11 Men du, o HERRE, vær mig naadig og rejs mig, saa jeg kan øve Gengæld imod dem.

בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

12 Deraf kan jeg kende, at du har mig kær, at min Fjende ikke skal juble over mig.

ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

13 Du holder mig oppe i Kraft af min Uskyld, lader mig staa for dit Aasyn til evig Tid. Lovet være HERREN, Israels Gud, fra Evighed og til Evighed, Amen, Amen!

ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃