Ordsprogene 14
1 Kvinders Visdom har bygget sit Hus; men Daarskaben bryder det ned med sine Hænder.
| חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ |
2 Den, som vandrer i sin Oprigtighed, frygter Herren; men den, som gaar paa Krogveje, foragter ham.
| הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ |
3 I Daarens Mund er Hovmods Ris; men de vises Læber skulle bevare dem selv.
| בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ |
4 Hvor ingen Øksne ere, der er Krybben ren; men megen Indtægt kommer ved Oksens Kraft.
| באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ |
5 Et trofast Vidne lyver ikke; men et falsk Vidne udblæser Løgne.
| עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ |
6 Spotteren søger Visdom, og han finder den ikke; men for den forstandige er Kundskab let.
| בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ |
7 Gak bort fra en Mand, som er en Daare; thi du vil ikke have fundet Kundskab paa hans Læber.
| לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ |
8 Den kloges Visdom er, at han forstaar sig paa sin Vej; men Daarers Taabelighed er, at de blive bedragne.
| חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ |
9 Daarerne spottes af deres eget Skyldoffer; men med de oprigtige er Velbehageligheden.
| אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ |
10 Hjertet kender sin Sjæls Bitterhed, og en fremmed skal ikke blande sig i dets Glæde.
| לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ |
11 De ugudeliges Hus skal ødelægges; men de retsindiges Telt skal blomstre.
| בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ |
12 Der er en Vej, som kan synes en Mand ret; men til sidst bliver den Vej til Døden.
| יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ |
13 Selv under Latteren føler Hjertet Smerte, og til sidst bliver Glæden Bedrøvelse.
| גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ |
14 Den, hvis Hjerte er afveget, skal mættes ved sine Veje, men den gode Mand ved det, han har i Eje.
| מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ |
15 Den uerfarne tror alting, men den kloge agter paa sin Gang.
| פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ |
16 Den vise frygter og viger fra ondt; men en Daare er overmodig, og tryg.
| חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ |
17 Den, som er hastig til Vrede, gør Daarlighed, og den underfundige Mand hades.
| קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ |
18 De uvidende arve Daarlighed; men de kloge favne Kundskab.
| נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ |
19 De onde maa bøje sig for de godes Ansigt og de ugudelige for den retfærdiges Porte.
| שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ |
20 Selv for sin Ven er den fattige forhadt; men mange ere de, som elske den rige.
| גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ |
21 Hvo som foragter sin Næste, synder; men den, som forbarmer sig over de elendige, er lyksalig.
| בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ |
22 Fare ikke de vild, som optænke ondt? men de, som optænke godt, finde Miskundhed og Troskab.
| הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ |
23 I alt besværligt Arbejde er der Fordel; men hvor det bliver ved Læbers Ord, fører det kun til Mangel.
| בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ |
24 De vises Rigdom er deres Krone; men Daarers Taabelighed bliver Taabelighed.
| עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ |
25 Et sanddru Vidne redder Sjæle, men den, som udblæser Løgn, er svigefuld.
| מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ |
26 I Herrens Frygt har en et stærkt Værn, og for hans Børn skal der være en Tilflugt.
| ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ |
27 Herrens Frygt er Livets Kilde, saa at man viger fra Dødens Snarer.
| יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ |
28 At have meget Folk er en Konges Ære; men hvor Folket er borte, er det en Fyrstes Fordærvelse.
| ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ |
29 Den langmodige har megen Forstand; men den, som er hastig i Sindet, forraader Daarskab.
| ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ |
30 Et blidt Hjerte er Liv for Legemet; men Hidsighed er Raaddenhed for Benene,
| חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ |
31 Hvo som fortrykker den ringe, forhaaner hans Skaber; men hvo som forbarmer sig over den fattige, ærer ham.
| עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ |
32 Den ugudelige styrtes for sin Ondskab; men den retfærdige har Fortrøstning i sin Død.
| ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ |
33 I den forstandiges Hjerte hviler Visdommen; men i Daarers Indre giver den sig til Kende.
| בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ |
34 Retfærdighed ophøjer et Folk; men Synden er Folkenes Skændsel
| צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ |
35 Kongens Velbehag er til en klog Tjener, men hans Vrede er over den, som gør Skam.
| רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ |
