詩篇 39

1 大衛的詩，交與伶長耶杜頓。 我曾說：我要謹慎我的言行， 免得我舌頭犯罪； 惡人在我面前的時候， 我要用嚼環勒住我的口。

למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי

2 我默然無聲，連好話也不出口； 我的愁苦就發動了，

נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר

3 我的心在我裏面發熱。 我默想的時候，火就燒起， 我便用舌頭說話。

חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני

4 耶和華啊，求你叫我曉得我身之終！ 我的壽數幾何？ 叫我知道我的生命不長！

הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני

5 你使我的年日窄如手掌； 我一生的年數，在你面前如同無有。 各人最穩妥的時候，真是全然虛幻。 (細拉)

הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה

6 世人行動實係幻影。 他們忙亂，真是枉然； 積蓄財寶，不知將來有誰收取。

אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם

7 主啊，如今我等甚麼呢？ 我的指望在乎你！

ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא

8 求你救我脫離一切的過犯， 不要使我受愚頑人的羞辱。

מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני

9 因我所遭遇的是出於你， 我就默然不語。

נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית

10 求你把你的責罰從我身上免去； 因你手的責打，我便消滅。

הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי

11 你因人的罪惡懲罰他的時候， 叫他的笑容消滅，如衣被蟲所咬。 世人真是虛幻！ (細拉)

בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה

12 耶和華啊，求你聽我的禱告， 留心聽我的呼求！ 我流淚，求你不要靜默無聲！ 因為我在你面前是客旅， 是寄居的，像我列祖一般。

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי

13 求你寬容我， 使我在去而不返之先可以力量復原。

השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני