约伯记 17
1 我的心灵消耗，我的日子灭尽； 坟墓为我预备好了。
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי |
2 真有戏笑我的在我这里， 我眼常见他们惹动我。
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני |
3 愿主拿凭据给我，自己为我作保。 在你以外谁肯与我击掌呢？
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע |
4 因你使他们心不明理， 所以你必不高举他们。
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם |
5 控告他的朋友、以朋友为可抢夺的， 连他儿女的眼睛也要失明。
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה |
6 神使我作了民中的笑谈； 他们也吐唾沫在我脸上。
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה |
7 我的眼睛因忧愁昏花； 我的百体好像影儿。
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם |
8 正直人因此必惊奇； 无辜的人要兴起攻击不敬虔之辈。
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר |
9 然而，义人要持守所行的道； 手洁的人要力上加力。
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ |
10 至于你们众人，可以再来辩论吧！ 你们中间，我找不着一个智慧人。
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם |
11 我的日子已经过了； 我的谋算、我心所想望的已经断绝。
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי |
12 他们以黑夜为白昼， 说：亮光近乎黑暗。
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך |
14 若对朽坏说：你是我的父； 对虫说：你是我的母亲姊妹；
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה |
15 这样，我的指望在哪里呢？ 我所指望的谁能看见呢？
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה |
