羅馬書 9
1 我在基督內說實話，並不說謊，有我的良心在聖神內與我一同作證：
| אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים: |
2 我的憂愁極，大我心中不斷的痛苦；
| אני עצוב כל־כך ומדוכא. |
3 為救我的弟兄，我血統的同胞，就是被詛咒，與基督隔絕，我也甘心情願。
| הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני־ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות־הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום־יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו. |
4 他們是以色列人：義子的名份、光榮、盟約、法律、禮儀以及恩許，都是他們的；
| היהודים הם זרע האבות – אברהם, יצחק ויעקב, ומהם בא המשיח (בדמותו האנושית) השולט בכל ומעל לכל. יבורך שמו לעולמים. (aiōn g165) |
6 這並不是說天主的話落了空，因為不是凡從以色列生的，都是真以色列人；
| האם לא קיים אלוהים את הבטחותיו ליהודים? ודאי שקיים. עלינו לזכור שלא כל מי שמבני ישראל הוא באמת ישראל. |
7 也不是凡是亞巴郎的後裔，就都是他的真子女，而是『由依撒格所生的，才稱為你的後裔，』
| עובדת היותם צאצאי אברהם אינה אומרת שהם בני אברהם, כי הכתובים אומרים שהבטחת ה׳ מתייחסת רק לצאצאיו של יצחק בנו, אם־כי לאברהם היו עוד בנים. |
8 即是說：不是血統上的子女，算是天主的子女，而是藉恩許所生的子女，才算為真後裔。
| כלומר, לא כל צאצאיו הטבעיים של אברהם הם בני־אלוהים, אלא אלה שנולדו לפי הבטחת אלוהים. |
9 原來恩許是這樣說的：『到明年這時候我要來，撒辣必有一個兒子。』
| מה הייתה ההבטחה?”למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.“ |
10 並且關於黎貝加也有相似的事。她從我們的先祖依撒格一人懷了孕；
| שנים לאחר מכן, כאשר הרתה רבקה לבעלה יצחק וציפתה להולדת יעקב ועשו, |
11 當時雙胎還沒有出生，也沒有行善或作惡；但為使天主預簡的計畫堅定不移，
| אמר אלוהים לרבקה כי עשו, הבן הבכור, ישרת את אחיו הצעיר יעקב. הבטחת אלוהים ניתנה עוד לפני הולדת הילדים, ועוד לפני שהספיקו לעשות טוב או רע. מדוע? על־מנת להראות שאלוהים אינו פועל בהתאם למעשינו והישגינו, אלא בהתאם לבחירתו ולרצונו, |
12 且為顥示這計畫並不憑人的行為，而只憑天主的召選，遂有話給她說：『年長的要服事年幼的。』
13 正如經上記載：『我愛了雅各伯而恨了厄撒烏。』
| ככתוב:”ואוהַב את יעקב ואת עשו שנאתי“. |
14 那麼，我們可說什麼呢？難道天主不公道嗎？絕對不是!
| האם נאמר שאלוהים נוהג באי־צדק? חס וחלילה! |
15 因為祂對梅瑟說過：『我要恩待的，就恩待；我要憐憫的，就憐憫。』
| הרי אלוהים אמר למשה:”חנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם“. כלומר, אלוהים הוא המחליט את מי לחון ועל מי לרחם. |
16 這樣看來，蒙召並不在乎人願意，也不在乎人努力，而是由於天主的仁慈，
| אם כן, בחירת אלוהים אינה תלויה ברצונם של בני־האדם או במעשיהם, אלא באלוהים בלבד הקובע ומחליט על מי לרחם. |
17 因為經上有話對法郎說：『我特興起了你，是為在你身上彰顯我的大能，並為使我的名傳遍全世界。』
| קחו לדוגמה את פרעה מלך מצרים. אלוהים נתן לפרעה את ממלכת מצרים, כדי להפגין באמצעותו את כוחו וגבורתו שלו (של אלוהים), וכדי לפרסם את שמו ותפארתו בין כל העמים. |
18 這樣看來，祂願意恩待誰，就恩待誰；祂願意使誰心硬，就使誰心硬。
| אם כן, אלוהים הוא המחליט על מי לרחם, ואת לבו של מי להקשיח. |
19 或者，你要問我說：既是這樣，為什麼祂要責怪人呢？有誰能抗拒祂的意志呢？
| אם תשאל: מדוע מעניש אלוהים את הסרבנים על שלא שמעו בקולו? האם לא עשו מה שאלוהים רצה שיעשו? |
20 人呀! 你是誰，竟敢向天主抗辯？製造品豈能對製造者說：你為什麼這樣製造了我？
| תשובתי היא זאת: מי אתה, השואל, שתתווכח או שתבקר את ה׳? האם שואל הכלי את יוצרו: מדוע יצרת אותי כך ולא אחרת? |
21 難道陶工不能隨意用一團泥，把這一個作成貴重的器皿，把那一個作成卑賤的器皿嗎？
| כאשר אדם יוצר כד חומר, האין הוא רשאי ליצור מאותו גוש חומר כד אחד מרשים ביופיו, וכד שני ככלי אשפה? |
22 如果天主願意顯示自己的義怒，並彰顯自己的威能，曾以寬宏大量，容忍了那些惹祂發怒而應毀滅的器皿；
| והאם אין לאלוהים הרשות לשפוך את זעמו, ולהראות את סמכותו לכלים המיועדים לכיליון, לאחר שהתייחס אליהם בסבלנות זמן רב מאוד? |
23 祂如此作，是為把祂那豐富的光榮，在那些祂早已準備好，為進入光榮而蒙憐憫的器冊上彰顯出來，又有什麼不可能呢？
| וזאת כדי שיוכל להראות לנו, שנועדנו מלפנים לחנינה, את עושרו וכבודו. |
24 這些器皿就是我們這些不但從猶太人中，而且也從外邦人中被天主所寵召的人。
| אנחנו, המאמינים, הם אלה אשר בחר – מקרב היהודים וגם מבין הגויים. |
25 這正如天主在歐瑟亞書中所說的：『我要叫「非我人民」為「我的人民」，又叫「不蒙愛憐者」為「蒙愛憐者」；
| האם זוכרים אתם את נבואתו של הושע? בנבואה זו אומר אלוהים שימצא לעצמו בנים אחרים, ויאהב אותם למרות שלא אהב אותם לפני־כן. |
26 人在那裡對他們說：你們不是我的人民，在同樣的地方，他們要被稱為永生天主的子女。』
| אלה אשר נאמר עליהם לפנים:”לא עמי“, יהיו עתה בני אלוהים חיים. |
27 論到以色列，依撒意亞卻呼喊說：『以色列子民的數目雖煞多如海沙，唯有殘存者要蒙受救恩，
| ישעיהו הנביא ניבא על ישראל, ואמר שאף כי עם ישראל ימנה אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, רק מעטים יאמינו בה׳ וייוושעו. |
28 因為上主在大地上，要徹底迅速完成祂的判決。』
| כי מנוי וגמור עם אלוהים להוציא לפועל את משפטו על הארץ, אולם בשל רחמיו הוא יקצר את תקופת הסבל. |
29 依撒意亞又預言過：『若非萬軍的上主給我們留下苖裔，我們早已如同索多瑪，相似哈摩辣了。』
| במקום אחר אומר ישעיהו שאלמלא ריחם עלינו אלוהים והותיר לנו שריד, היה גורלנו כגורל סדום ועמורה. |
30 那麼，我們可說什麼呢？外邦人沒有追求正義，卻獲得了正義，即由信仰而得的正義；
| מה המסקנה? אלוהים אפשר לגויים לקבל סליחת חטאים על־ידי אמונה, למרות שלא דרשו אותו, |
31 以色列人追求使人成義的法律，卻沒有得到這種法律，
| ואילו היהודים, שהשתדלו כל־כך להשיג צדקה על־ידי שמירת מצוותיו, לא זכו לכך. |
32 這是為什麼呢？是因為他們不憑信仰，只憑著行為追求。他們正碰在那塊絆腳石上，
| מדוע לא זכו? משום שניסו להשיג זאת תוך עשיית מעשים, במקום מתוך האמונה. הם נתקלו באבן נגף ונכשלו. |
33 正如經上所載：『看，我在熙雍按放了一塊絆腳石，一塊使人絆跌的盤石；相信他的人，不致蒙羞。』
| אלוהים הזהיר את היהודים מפני אבן הנגף הזאת, ואמר שרבים מהם ייכשלו וימעדו, אך אלה שיאמינו (במשיח) לא יבושו לעולם. |
