John 5
1 Momo bu mavioka, kuyiza ba nyengo wu bayuda, Yesu wuyenda ku Yelusalemi.
| כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים. |
2 Va ndambu muelo phaka yi mamemi, vaba buindi kimosi ki nlangu kiba mintanda mintanu mi makunzi. Dizina di buindi beni mu ki Ebelewo Betezata.
| ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית”בית־חסדא“, וסביבה חמישה רציפים. |
3 Mu makunzi beni muleka bambevo bawombo: baphofo, batu babantiudikanga ayi batu baba binama bibela. [Baba vingilanga nlangu wunikuka.
| על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו, |
4 Bila zithangu zinkaka mbasi yi Pfumu yiba kulukanga mu buindiayi nikunanga nlangu. Woso wuba mutu wutheti mu kukiloza mu buindi, nlangubu wunikunu, niandi wumbeluka boso buididi kimbevo kiandi.]
| כי מדי פעם ירד מלאך ה׳ אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא). |
5 Vaba mbevo yimosi yibedila mu makumatatu ayi nana di mimvu.
| בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים. |
6 Yesu bu kammona buna kalambididi vana, ayi bu kazaba ti mutu beni wubedila kimbevo kiandi tona thama; buna wunyuvula: —Tidi beluka e?
| ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו.”אתה רוצה להירפא?“שאל ישוע. |
7 Mbevo yimvutuddila: —Tata, ndisi ko mutu wukutsadisa mu vika kuthibula mu buindi nlangu bu wunikunu. Bila mu thangu minu ndinkuiza buna wunkaka wuntibukanga tuamina minu.
| ”איני יכול!“השיב האיש בייאוש.”אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני.“ |
8 Buna Yesu wunkamba: —Telama, bonga khualꞌaku ayi diata.
| ”קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!“פקד ישוע. |
9 Vana vawu, mutu wubeluka. Wubonga khualꞌandi, wutona diata. Vayi lumbu beni kiba ki saba.
| האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת, |
10 Bayuda bakamba mutu wowo wubeluka ti: —Buabu kidi lumbu ki saba, mina mieti kandika mu nata khuala!
| לא מצא הדבר חן בעיני היהודים.”אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!“קראו לעבר הנרפא. |
11 Vayi mutu beni wuba vutudila: —Mutu wowo wumbelusidi, niandi wukhembingi ti “bonga khualꞌaku ayi diata!”
| ”האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת“, ענה האיש. |
12 Banyuvula: —Nani mutu wowo wukembingi ti: “bonga khualꞌaku ayi diata e?”
| ”מיהו האיש הזה?“שאלו. |
13 Vayi mutu wowo wubeluka kasia zaba ko mutu wowo wumbelusa. Bila Yesu wukifielumukinina mu nkangu wu batu wuba vana.
| אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא כי בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום. |
14 Mambu momo bu mavioka, Yesu wudengana mutu beni mu Nzo Nzambi, wunkamba: —Tala, buabu belukidi. Vayi, kadi buela vola masumu tala wedi builu malutidi biva.
| מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית־המקדש ואמר לו:”עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע.“ |
15 Buna mutu beni wuyenda ayi wukamba Bayuda ti Yesu niandi wumbelusidingi.
| האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו. |
16 Mu diambu diodi Bayuda bayamisa Yesu bila wuvanga mambu momo mu lumbu ki saba.
| ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת. |
17 Vayi yesu wuba vutudila: —Dise diama dilembo sadi nate buabu, diawu minu mamvama ndilembo sadi!
| אבל ישוע אמר להם:”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“ |
18 Mu diambu di mambu momo, Bayuda baluta buela tomba kumvonda; bika sia ti mu diambu kambundulanga lumbu ki saba vayi mu diambu kankambanga diaka ti Nzambi niandi Dise diandi ayi weta kukidedikisanga banga Nzambi.
| דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים. |
19 Vayi Yesu wuba vutudila: —Bukiedika ndikulukamba ti Muana kalendi vanga diambu mu niandi veka ko. Wumvanganga kaka moso mambu kamona kuidi dise diandi. Moso mambu mamvanganga Tata mawu Muana keti vanga.
| ”הבן אינו יכול לעשות דבר בעצמו, “אמר ישוע,”הוא עושה רק מה שראה את אביו עושה, ובאותה דרך. |
20 Bila Tata wunzolanga Muana, wunkumonisanga mambu mosomomo keti vanganga niandi veka; wela kummonisa mavanga malutiditola ayi mama muingi lulembo kasiminanga.
| כי האב אוהב את בנו ומלמד אותו את כל מעשיו, ואפילו מלמדו לעשות מעשים גדולים יותר מריפוי האיש הזה. אתם יודעים מדוע? כדי שתתפלאו ותשתוממו! |
21 Bila banga Tata bu keti fulukisanga bafua ayi keti kuba vananga luzingu, buawu bobo muana keti vanina luzingu kuidi woso wukatidi.
| הבן אף יקים מהמתים את מי שירצה, ממש כפי שעושה האב. |
22 Niandi veka Tata kasambisanga mutu ko vayi wuyekula tsambusulu yoso mu mioko mi Muana
| האב לא ישפוט איש – הוא נתן לבנו את סמכות המשפט, כדי שכולם יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב. |
23 mu diambu batu boso bakinzika Muana banga bobo beta kinzikila Tata. Woso mutu wunkambu kinzikanga Muana, buna kakinzikanga ko Dise diodi dintuma.
| מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד גם את האב אשר שלח אותו. |
24 Bukiedika ndikulukamba ti woso mutu wu wa mambu mama ayiwunwilukila mutu wowo wuthuma buna niandi beki luzingu lukalumaniayi kalendi sambusu ko, bila wukatukidi mu lufua ayi wuyizidi ku luzingu. (aiōnios g166)
| ”אני מבטיח לכם שכל השומע את דברי ומאמין באלוהים אשר שלח אותי, יחיה חיי נצח ולא יישפט על חטאיו לעולם, משום שהוא כבר עבר מהמוות לחיים. (aiōnios g166) |
25 Bukiedika, bukiedika ndikulukamba ti thangu yeka kuiza, ayi yifueni, yoyi bafua bela wila mbembo yi Muana Nzambi ayi bobo bela kuyiwa bawu bela zinga.
| אני מבטיח לכם, יגיע הזמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שהמתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים – וכל השומעים יחיו. |
26 Bila banga Tata bu kabakidi luzingu mu niandi veka, buawu bobo kavanina Muana mu baka luzingu mu niandi veka.
| כשם שלאב עצמו יש כוח המעניק חיים, כך גם לבן יש אותו כוח, שהוא מתנת האב. |
27 Sumbu kadi ti Muana Mutu, buna wumvana lulendo lu sambisila.
| כבן־האדם יש לו זכות וסמכות לשפוט את חטאיהם של כל בני־האדם. |
28 Bikanu kueno simina mu diambu diodi; bila thangu yeka kuiza, yoyi babo bobo badi mu biziami bela wila mbembo andi;
| אל תתפלאו על כך, כי יבוא הזמן שכל המתים ישמעו בקבריהם את קולו של בן האלוהים, |
29 bela totuka. Babo bavanga mamboti bela fuluka mu diambu di tambulaluzingu vayi bobo bavanga mambu mambimbi bela fuluka mu diambu di tambula thumbudulu.
| והם יקומו מקבריהם – עושי הטוב לחיי נצח, ועושי הרע למשפט. |
30 Minu ndilendi vanga kadi diambu dimosi ko mu minu veka. Ndieti sambisa boso buididi mambu momo ndieti wa ayi tsambusuluꞌama yidi yisonga. Bila nditombanga ko luzolo luama vayi ndintombanga luzolo lu mutu wowo wuthuma.
| ”איני שופט איש לפני התייעצות עם אבי; אני שופט רק לפי מה שהוא אומר לי. משפטי ישר וצודק, כי איני מבקש את טובת עצמי, אלא את רצון אבי שבשמים אשר שלחני. |
31 —Enati minu veka ndikukiteliminanga kimbangi buna kimbangi kiamakisi ki kiedika ko.
| ”אם אני מעיד על עצמי, תאמרו שעדותי אינה מהימנה. |
32 Vayi vadi mutu wunkaka wukuthelimina kimbangi ayi nzebi ti kimbangi kiandi, mu diambu diama, kidi ki kiedika.
| אולם מישהו אחר מעיד עלי – יוחנן המטביל, ואני יודע שאפשר לסמוך על דבריו. |
33 Beno lutuma batu kuidi Yowani ayi niandi wutelimina kiedika kimbangi.
| אתם שלחתם את אנשיכם אל יוחנן כדי להקשיב לדבריו, ויוחנן אמר את האמת. |
34 Vayi minu, ndisi ko mfunu telomono kimbangi kuidi mutu vayithubidi bobo muingi luvuka.
| אל תחשבו שאני זקוק לעדות בני־אדם; אני מספר לכם כל זאת רק כדי שתאמינו ותיוושעו. |
35 Yowani wuba muinda wunlema ayi wunlezama, ayi, beno luzola monakhini mu ndambu thangu kaka mu kiezila kiandi.
| ”יוחנן הפיץ אור כנר דולק כדי להאיר לכם את הדרך, ולזמן קצר אף שמחתם להתענג על האור הזה. |
36 Vayi kimbangi kidi yama kiviokidi munneni ayi kimbangi ki Yowani. Bila mavanga maphana Tata mu dukisa, mawu ndieta vanga ayi mawu meta telama kimbangi mu minu ti Tata wuthuma.
| ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי. |
37 Tata, mutu wowo wuthuma, niandi veka wutelama kimbangi mu diambudiama. Vayi luwilu ko mbemboꞌandi andi lumueni ko zizi kiandi
| האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם. |
38 ayi mambu mandi masi ko mu beno, bila mutu wowo katuma benolukadi kueno kunwilukila.
| אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו. |
39 Beno lueti fiongunina masonoko ila lueta banzila ti mu mawu lubakidi luzingu lukalumani ayi masonoko beni mawu meta telama kimbangi mu diambu diama. (aiōnios g166)
| ”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי! (aiōnios g166) |
40 Ayi lumengi kueno kuiza kuidi minu muingi lutambula luzingu.
| למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח. |
41 Nditombanga ko nkembo wowo wumbanga kuidi batu.
| ”איני לוקח כבוד ושבחים מבני־אדם ואיני דואג לדעתכם עלי, |
42 Muaki minu ndiluzebi ti luisi ko luzolo mu Nzambi.
| אבל אני רוצה לומר לכם שאינכם אוהבים את אלוהים. |
43 Minu ndiyiza mu dizina di Dise diama ayi lumengi kuthambula. Enati mutu wunkaka wizidi mu dizina diandi veka buna niandi luntambulanga.
| אני באתי בשם אבי ולא קיבלתם אותי; אך אם יבוא מישהו אחר בשם עצמו, כן תקבלו אותו. |
44 Buevi lulenda wilukila, beno lueti tombanga nkembo mu beno yi benoayi lutombanga ko nkembo wumbanga kuidi Nzambi e?
| אין פלא שאינכם מאמינים, שכן אתם מבקשים כבוד איש מרעהו, וכלל אינכם דואגים לכבוד שחולק אלוהים. |
45 Bikanu kueno banza ti minu ndiela kulufunda kuidi Tata vayi vadimutu wela kulufunda kuidi Tata, Moyize, mutu wowo beno lusila diana.
| ”אל תחשבו שאטען עליכם לפני אבי. משה רבנו – שבו אתם מאמינים – הוא הטוען עליכם! |
46 Bila enati lueta wilukila Moyize, nganu lueta kunguilukila; bila niandi wusonika mu diambu diama.
| אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי. |
47 Enati lukadi wilukila mambu kasonika, buna buevi lulenda wilukila mambu momo ndintuba e?
| ואם אינכם מאמינים למה שכתב משה, איני מתפלא שאינכם מאמינים לדברי.“ |
