Matta 6
1 Ⱨezi bolunglarki, hǝyr-sahawǝtlik ixliringlarni baxⱪilarning aldida kɵz-kɵz ⱪilmanglar. Bundaⱪ ⱪilsanglar, ǝrxtiki Atanglarning in’amiƣa erixǝlmǝysilǝr.
| ”היזהרו שלא תעשו את מעשיכם הטובים לפני כולם, כדי שכולם יראו ויכבדו אתכם, כי ככה אין לכם שכר מאביכם שבשמים. |
2 Xunga hǝyr-sahawǝt ⱪilƣiningda, dawrang salma. Sahtipǝzlǝrla sinagoglarda wǝ koqilarda adǝmlǝrning mahtixiƣa erixix üqün xundaⱪ ⱪilidu. Mǝn silǝrgǝ xuni bǝrⱨǝⱪ eytip ⱪoyayki, ular kɵzligǝn in’amiƣa erixkǝn bolidu.
| אם אתה נותן נדבה, אל תספר על כך לכולם, כפי שעושים הצבועים. הם אף תוקעים בשופר בבית־הכנסת לכבוד זה, כדי שכולם יעריצו את צדקנותם. אני אומר לכם: הם יקבלו את מה שמגיע להם. |
3 Lekin sǝn, hǝyr-sahawǝt ⱪilƣiningda ong ⱪolungning nemǝ ⱪiliwatⱪinini sol ⱪolung bilmisun.
| אם אתה נותן נדבה, עשה זאת בסתר – אל תספר לידך השמאלית מה שעושה ידך הימנית. |
4 Xuning bilǝn hǝyr-sahawiting yoxurun bolidu wǝ yoxurun ixlarni kɵrgüqi Atang sanga buni ⱪayturidu.
| ואז אביכם שבשמים, הרואה במסתרים, יגמול לכם. |
5 Dua ⱪilƣan waⱪtingda, sahtipǝzlǝrdǝk bolma; qünki ular baxⱪilarƣa kɵz-kɵz ⱪilix üqün sinagoglar yaki tɵt koqa eƣizida turuwelip dua ⱪilixⱪa amraⱪtur. Mǝn silǝrgǝ xuni bǝrⱨǝⱪ eytip ⱪoyayki, ular kɵzligǝn in’amiƣa erixkǝn bolidu.
| ”כשאתם מתפללים, אל תנהגו כמו הצבועים, המתפללים בפינות רחוב ובבית־הכנסת כדי שכולם יראו אותם. אני אומר לכם: שכרם אתם. |
6 Lekin sǝn bolsang, dua ⱪilƣan waⱪtingda, iqkiri ɵygǝ kirip, ixikni yepip, yoxurun turƣuqi Atangƣa dua ⱪilinglar; wǝ yoxurun kɵrgüqi Atang buni sanga ⱪayturidu.
| כשאתם מתפללים, היכנסו לחדר לבד, נעלו את הדלת והתפללו בסתר אל אביכם. ואז אביכם שבשמים, הרואה את הנעשה במסתרים, ייתן לכם שכר בגלוי. |
7 Dua-tilawǝt ⱪilƣanda, [butpǝrǝs] yat ǝlliklǝrdikidǝk ⱪuruⱪ gǝplǝrni tǝkrarlawǝrmǝnglar. Qünki ular degǝnlirimiz kɵp bolsa [Huda] tiliginimizni qoⱪum ijabǝt ⱪilidu, dǝp oylaydu.
| ”אל תחזרו שוב ושוב על אותה תפילה, כפי שנוהגים עובדי האלילים. הם חושבים שיקבלו תשובה רק אם יחזרו על תפילתם פעמים רבות. זכרו: אביכם יודע מה שאתם צריכים לפני שאתם מבקשים זאת ממנו! |
8 Xunga, silǝr ularni dorimanglar. Qünki Atanglar silǝrning eⱨtiyajinglarni silǝr tilimǝstin burunla bilidu.
9 Xuning üqün, mundaⱪ dua ⱪilinglar: — «I asmanlarda turƣuqi Atimiz, Sening naming muⱪǝddǝs dǝp uluƣlanƣay.
| לכן התפללו כך:’אבינו שבשמים, יתקדש שמך. |
10 Padixaⱨliⱪing kǝlgǝy, Iradǝng ǝrxtǝ ada ⱪilinƣandǝk yǝr yüzidimu ada ⱪilinƣay.
| תבוא מלכותך, שרצונך ייעשה בארץ כמו בשמים. |
11 Bügünki nenimizni bügün bizgǝ bǝrgǝysǝn.
| ספק לנו מדי יום את המזון הדרוש לנו. |
12 Bizgǝ ⱪǝrzdar bolƣanlarni kǝqürginimizdǝk, Sǝnmu ⱪǝrzlirimizni kǝqürgǝysǝn.
| אנא סלח לנו על חטאינו, כשם שאנו סולחים לאלה שחטאו נגדנו. |
13 Bizni azduruluxlarƣa uqratⱪuzmiƣaysǝn, Bǝlki bizni rǝzil bolƣuqidin ⱪutuldurƣaysǝn».
| עזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות, והצל אותנו מכל רע (כי שלך המלכות, הכוח והתפארת לעולמי עולמים. אמן‘). |
14 Qünki silǝr baxⱪilarning gunaⱨ-sǝwǝnliklirini kǝqürsǝnglar, ǝrxtiki Atanglarmu silǝrni kǝqüridu.
| ”אביכם שבשמים יסלח לכם אם תסלחו גם אתם לאלה שחוטאים נגדכם. |
15 Biraⱪ baxⱪilarning gunaⱨ-sǝwǝnliklirini kǝqürmisǝnglǝr, ǝrxtiki Atanglarmu gunaⱨ-sǝwǝnlikliringlarni kǝqürmǝydu.
| אם לא תהיו מוכנים לסלוח להם, לא יסלח ה׳ גם לכם על חטאיכם. |
16 Roza tutⱪan waⱪtinglarda, sahtipǝzlǝrdǝk tatirangƣu ⱪiyapǝtkǝ kiriwalmanglar. Ular roza tutⱪinini kɵz-kɵz ⱪilix üqün qiraylirini solƣun ⱪiyapǝttǝ kɵrsitidu. Mǝn silǝrgǝ xuni bǝrⱨǝⱪ eytip ⱪoyayki, ular kɵzligǝn in’amiƣa erixkǝn bolidu.
| ”כאשר אתם צמים, אל תפגינו זאת לפני כולם, כפי שעושים הצבועים. הם מנסים להראות עצובים ושהם בצום. הם יקבלו את מה שמגיע להם. |
17 Əmdi sǝn, roza tutⱪiningda, qaqliringni maylap, yüzüngni yuyup yür.
| אך אתם, כאשר אתם צמים, סדרו וטפחו את מראכם, |
18 Xu qaƣda, roza tutⱪining insanlarƣa ǝmǝs, bǝlki pǝⱪǝt yoxurun turƣuqi Atangƣila kɵrünidu; wǝ yoxurun kɵrgüqi Atang uni sanga ⱪayturidu.
| כדי שאיש לא יחשוב שאתם רעבים – מלבד אביכם שבשמים הרואה במסתרים, והוא ייתן לכם את השכר המגיע לכם. |
19 Yǝr yüzidǝ ɵzünglarƣa bayliⱪlarni toplimanglar. Qünki bu yǝrdǝ ya küyǝ yǝp ketidu, ya dat basidu yaki oƣrilar tam texip oƣrilap ketidu.
| ”אל תצברו לכם רכוש בארץ, במקום שהוא עלול להחליד, להירקב או להיגנב. |
20 Əksiqǝ, ǝrxtǝ ɵzünglarƣa bayliⱪlar toplanglar. U yǝrdǝ küyǝ yemǝydu, dat basmaydu, oƣrimu tam texip oƣrilimaydu.
| צברו את רכושכם בשמים, כי שם הוא בטוח מפני גנבה ולא יאבד את ערכו לעולם. |
21 Qünki bayliⱪing ⱪǝyǝrdǝ bolsa, ⱪǝlbingmu xu yǝrdǝ bolidu.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. |
22 Tǝnning qiriƣi kɵzdur. Xunga ǝgǝr kɵzüng sap bolsa, pütün wujudung yorutulidu.
| ”עין האדם היא אור גופו. אם עינך טהורה, תמיד יזרח אור השמש בתוך נפשך. |
23 Lekin ǝgǝr kɵzüng yaman bolsa pütün wujudung ⱪarangƣu bolidu. Əgǝr wujudungdiki «yoruⱪluⱪ» ǝmǝliyǝttǝ ⱪarangƣuluⱪ bolsa, u ⱪarangƣuluⱪ nemidegǝn ⱪorⱪunqluⱪ-ⱨǝ!
| אבל אם עינכם רעה, אזי תחשך כולך. מה רבה חשכה זאת! |
24 Ⱨeqkim [birla waⱪitta] ikki hojayinning ⱪulluⱪida bolmaydu. Qünki u yaki buni yaman kɵrüp, uni yahxi kɵridu; yaki buningƣa baƣlinip, uningƣa etibarsiz ⱪaraydu. [xuningƣa ohxax], silǝrning ⱨǝm Hudaning, ⱨǝm mal-dunyaning ⱪulluⱪida boluxunglar mumkin ǝmǝs.
| אינך יכול לעבוד שני אדונים; אתה תשנא את האחד ותאהב את האחר, או להיפך – תהיה נאמן לאחד ותזלזל באחר. אינך יכול לעבוד את האלוהים ואת הכסף! |
25 Xunga mǝn silǝrgǝ xuni eytip ⱪoyayki, ⱨayatinglarƣa kerǝklik yemǝk-iqmǝk yaki uqanglarƣa kiyidiƣan kiyim-keqǝkning ƣemini ⱪilmanglar. Ⱨayatliⱪ ozuⱪtin, tǝn kiyim-keqǝktin ǝziz ǝmǝsmu?
| ”משום כך אני אומר לכם שלא תדאגו לדברים חומרניים ויום־יומיים כמו מה לאכול ולשתות ומה ללבוש. הלא החיים חשובים מאוכל, והנפש חשובה מהלבוש. |
26 Asmandiki uqar-ⱪanatlarƣa ⱪaranglar! Ular terimaydu, ormaydu, ambarlarƣa yiƣmaydu, lekin ǝrxtiki Atanglar ularnimu ozuⱪlanduridu. Silǝr axu ⱪuxlardin kɵp ǝziz ǝmǝsmu?
| תחשבו על הציפורים למשל: אין הן דואגות למה שתאכלנה – הציפורים אינן זורעות, אינן קוצרות ואינן אוגרות מזון – כי אביכם שבשמים מאכיל אותן ודואג להן. והלא יקרים אתם לאלוהים הרבה יותר מהציפורים. |
27 Aranglarda ⱪaysinglar ƣǝm-ⱪayƣu bilǝn ɵmrünglarni birǝr saǝt uzartalaysilǝr?
| חוץ מזה, מה תועיל דאגתכם? האם היא יכולה להוסיף עוד יום לחייכם, או עוד סנטימטר לקומתכם? |
28 Silǝrning kiyim-keqǝkning ƣemini ⱪilixinglarning nemǝ ⱨajiti?! Daladiki nelupǝrlǝrning ⱪandaⱪ ɵsidiƣanliⱪiƣa ⱪarap beⱪinglar! Ular ǝmgǝkmu ⱪilmaydu, qaⱪ egirmǝydu;
| ”ומדוע אתם דואגים ללבוש? הביטו בפרחי הבר! אין הם דואגים למה שילבשו! |
29 lekin silǝrgǝ xuni eytayki, ⱨǝtta Sulayman toluⱪ xan-xǝrǝptǝ turƣandimu uning kiyinixi nilupǝrlǝrning bir güliqilikmu yoⱪ idi.
| ואילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהם! |
30 Əmdi Huda daladiki bügün eqilsa, ǝtisi ⱪurup oqaⱪⱪa selinidiƣan axu gül-giyaⱨlarni xunqǝ bezigǝn yǝrdǝ, silǝrni tehimu kiyindürmǝsmu, ǝy ixǝnqi ajizlar!
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? |
31 Xunga «nemǝ yǝymiz», «nemǝ iqimiz», «nemǝ kiyimiz?» dǝp ƣǝm ⱪilmanglar.
| ”לכן אל תדאגו לאוכל או ללבוש. |
32 Qünki yat ǝldikilǝr mana xundaⱪ ⱨǝmmǝ nǝrsigǝ intilidu, ǝmma ǝrxtiki Atanglar silǝrning bu ⱨǝmmǝ nǝrsilǝrgǝ moⱨtajliⱪinglarni bilidu;
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. |
33 xundaⱪ ikǝn, ⱨǝmmidin awwal Hudaning padixaⱨliⱪi wǝ ⱨǝⱪⱪaniyliⱪiƣa intilinglar. U qaƣda, bularning ⱨǝmmisi silǝrgǝ ⱪoxulup nesip bolidu.
| בקשו לפני הכול את מלכותו של אלוהים וחיו ביושר, והוא ייתן לכם את כל מה שאתם צריכים. |
34 Xuning üqün, ǝtining ƣemini ⱪilmanglar. Ətining ƣemi ǝtigǝ ⱪalsun. Ⱨǝr künning dǝrdi xu küngǝ tuxluⱪ bolidu.
| ”אם כן אל תדאגו למחר; אלוהים ידאג למחר שלכם, ודיה לצרה בשעתה.“ |
