Lawiylar 4

1 Pǝrwǝrdigar Musaƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ dedi: —

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

2 Israillarƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ degin: — «Birsi bilmǝy ezip, Pǝrwǝrdigar «ⱪilma» dǝp buyruƣan ⱨǝrⱪandaⱪ ǝmrlǝrdin birigǝ hilapliⱪ ⱪilip selip, gunaⱨ ⱪilsa, [tɵwǝndikidǝk ⱪilsun]: —

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃

3 — ǝgǝr mǝsiⱨlǝngǝn kaⱨin hǝlⱪni gunaⱨⱪa putlaxturidiƣan bir gunaⱨni ⱪilsa, undaⱪta u bu ⱪilƣan gunaⱨi üqün bir bejirim yax torpaⱪni elip kelip, Pǝrwǝrdigarƣa gunaⱨ ⱪurbanliⱪi süpitidǝ sunsun.

אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃

4 U torpaⱪni jamaǝt qedirining kirix aƣzining yeniƣa, Pǝrwǝrdigarning aldiƣa kǝltürüp, ⱪolini uning bexiƣa ⱪoyup, andin torpaⱪni Pǝrwǝrdigarning ⱨuzurida boƣuzlisun.

וְהֵבִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

5 Andin mǝsiⱨlǝngǝn kaⱨin torpaⱪning ⱪenidin azƣina elip, jamaǝt qediri iqigǝ kɵtürüp aparsun;

וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

6 kaⱨin xu yǝrdǝ barmiⱪini ⱪanƣa qilap, ⱪanni muⱪǝddǝs jayning pǝrdisining aldida, Pǝrwǝrdigarning ⱨuzurida yǝttǝ mǝrtiwǝ sǝpsun.

וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶת־אֶצְבָּע֖וֹ בַּדָּ֑ם וְהִזָּ֨ה מִן־הַדָּ֜ם שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י פָּרֹ֥כֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃

7 Xundaⱪla kaⱨin ⱪandin elip, jamaǝt qediri iqidǝ Pǝrwǝrdigarning aldida turƣan huxbuygaⱨning münggüzlirigǝ sürsun. Torpaⱪning ⱪalƣan ⱨǝmmǝ ⱪenini bolsa, jamaǝt qedirining kirix aƣzining aldidiki kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨining tüwigǝ tɵküp ⱪoysun;

וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנוֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת ׀ כָּל־דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

8 andin u gunaⱨ ⱪurbanliⱪi bolƣan torpaⱪning iqidin ⱨǝmmǝ meyini ajritip qiⱪarsun — yǝni iq ⱪarnini yɵgǝp turƣan may bilǝn ⱪalƣan iq meyi,

וְאֶת־כָּל־חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃

9 ikki bɵrǝkni wǝ ularning üstidiki ⱨǝmdǝ ikki yanpixidiki mayni ajritip, jigǝrning bɵrǝkkiqǝ bolƣan qawa meyini ajratsun

וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃

10 (huddi inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪi bolƣan kalining iqidiki may ajritilƣandǝk); andin kaⱨin bularni kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨining üstidǝ kɵydürsun.

כַּאֲשֶׁ֣ר יוּרַ֔ם מִשּׁ֖וֹר זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְהִקְטִירָם֙ הַכֹּהֵ֔ן עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃

11 Lekin torpaⱪning terisi bilǝn ⱨǝmmǝ gɵxi, bax bilǝn paqaⱪliri, iq ⱪarni bilǝn ȥinini,

וְאֶת־ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־כָּל־בְּשָׂר֔וֹ עַל־רֹאשׁ֖וֹ וְעַל־כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֽׁוֹ׃

12 yǝni pütkül torpaⱪning ⱪalƣan ⱪisimlirini qedirgaⱨning sirtiƣa elip qiⱪip, pak bir yǝrgǝ, yǝni küllǝr tɵkülidiƣan jayƣa elip qiⱪip, otunning üstidǝ otta kɵydürsun. Bular küllǝr tɵkülidiƣan jayda kɵydürüwetilsun.

וְהוֹצִ֣יא אֶת־כָּל־הַ֠פָּר אֶל־מִח֨וּץ לַֽמַּחֲנֶ֜ה אֶל־מָק֤וֹם טָהוֹר֙ אֶל־שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן וְשָׂרַ֥ף אֹת֛וֹ עַל־עֵצִ֖ים בָּאֵ֑שׁ עַל־שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף׃ פ

13 Əgǝr pütkül Israil jamaiti ɵzi bilmigǝn ⱨalda ezip gunaⱨ ⱪilƣan bolsa, Pǝrwǝrdigarning «ⱪilma» dǝp buyruƣan ⱨǝrⱪandaⱪ ǝmrlirigǝ hilapliⱪ ixlarning birini ⱪilip selip, gunaⱨⱪa qüxüp ⱪalsa,

וְאִ֨ם כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת מִכָּל־מִצְוֹ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃

14 xundaⱪla ularning sadir ⱪilƣan gunaⱨi aydinglaxⱪan bolsa, undaⱪta jamaǝt gunaⱨ ⱪurbanliⱪi süpitidǝ bir yax torpaⱪni sunup jamaǝt qedirining aldiƣa kǝltürsun.

וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

15 Jamaǝtning aⱪsaⱪalliri Pǝrwǝrdigarning aldida ⱪollirini torpaⱪning bexiƣa ⱪoyup, andin torpaⱪni Pǝrwǝrdigarning aldida boƣuzlisun.

וְ֠סָמְכוּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

16 Mǝsiⱨlǝngǝn kaⱨin torpaⱪning ⱪenidin azƣina elip jamaǝt qediri iqigǝ elip kirsun;

וְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל־אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד׃

17 xu yǝrdǝ barmiⱪini ⱪanƣa qilap, ⱪanni [muⱪǝddǝs jayning] pǝrdisining aldida, Pǝrwǝrdigarning ⱨuzurida yǝttǝ mǝrtiwǝ sǝpsun.

וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶצְבָּע֖וֹ מִן־הַדָּ֑ם וְהִזָּ֞ה שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת׃

18 Xundaⱪla kaⱨin ⱪandin elip jamaǝt qediri iqidǝ Pǝrwǝrdigarning aldida turƣan huxbuygaⱨning münggüzlirigǝ sürsun. Torpaⱪning ⱪalƣan ⱨǝmmǝ ⱪenini bolsa, jamaǝt qedirining kirix aƣzining aldidiki kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨining tüwigǝ tɵküp ⱪoysun;

וּמִן־הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן ׀ עַל־קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כָּל־הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

19 kaⱨin [torpaⱪning] iqidin barliⱪ meyini ajritip elip, ⱪurbangaⱨning üstidǝ kɵydürsun.

וְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃

20 U gunaⱨ ⱪurbanliⱪi bolƣan ilgiriki torpaⱪni ⱪilƣiniƣa ohxax bu torpaⱪnimu xundaⱪ ⱪilsun; wǝ dǝl xundaⱪ ⱪilixi kerǝk; xu yol bilǝn kaⱨin ular üqün kafarǝt kǝltüridu; xu gunaⱨ ulardin kǝqürülidu.

וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַעֲשֶׂה־לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם׃

21 Andin u torpaⱪni qedirgaⱨning taxⱪiriƣa elip qiⱪip, ilgiriki torpaⱪni kɵydürgǝndǝk bu torpaⱪnimu kɵydürsun. Bu jamaǝt üqün gunaⱨ ⱪurbanliⱪi bolidu.

וְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃ פ

22 Əgǝr bir ǝmir bilmǝy uning Hudasi Pǝrwǝrdigarning «ⱪilma» degǝn ⱨǝrⱪandaⱪ ǝmrlirining birigǝ hilapliⱪ ⱪilip selip, gunaⱨⱪa qüxüp ⱪalsa,

אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־מִצְוֹת֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃

23 wǝ ⱪilƣan gunaⱨi ɵzigǝ mǝlum ⱪilinƣan bolsa, undaⱪta u ɵzi ⱪurbanliⱪ üqün bejirim bir tekini sunsun;

אֽוֹ־הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א בָּ֑הּ וְהֵבִ֧יא אֶת־קָרְבָּנ֛וֹ שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים זָכָ֥ר תָּמִֽים׃

24 u ⱪolini tekining bexiƣa ⱪoyup, andin uni kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪilinidiƣan ⱨaywanlarni boƣuzlaydiƣan jayƣa elip berip Pǝrwǝrdigarning aldida boƣuzlisun. Bu bir gunaⱨ ⱪurbanliⱪi bolidu.

וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃

25 Kaⱨin gunaⱨ ⱪurbanliⱪining ⱪenidin barmiⱪiƣa azƣina elip, uni kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨining münggüzlirigǝ sürüp ⱪoysun; andin ⱪalƣan ⱪenini kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨining tüwigǝ tɵküp ⱪoysun.

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־דָּמ֣וֹ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃

26 U inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪi ⱪilinƣan ⱨaywanning meyini kɵydürgǝndǝk, uning barliⱪ meyini ⱪurbangaⱨta kɵydürsun. Bu yol bilǝn kaⱨin uni gunaⱨidin paklandurux üqün kafarǝt kǝltüridu wǝ xu gunaⱨi uningdin kǝqürülidu.

וְאֶת־כָּל־חֶלְבּוֹ֙ יַקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה כְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֖וֹ וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ

27 Əgǝr puⱪralardin biri bilmǝy uning Hudasi Pǝrwǝrdigarning «ⱪilma» degǝn ⱨǝrⱪandaⱪ ǝmrlirining birigǝ hilapliⱪ ⱪilip selip, gunaⱨⱪa qüxüp ⱪalsa,

וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָהּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֹ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃

28 wǝ ⱪilƣan gunaⱨi ɵzigǝ mǝlum ⱪilinƣan bolsa, undaⱪta u ɵzining, yǝni u sadir ⱪilƣan gunaⱨi üqün ⱪurbanliⱪ ⱪilixⱪa bejirim bir qixi ɵqkini sunsun;

א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קָרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃

29 u ⱪolini gunaⱨ ⱪurbanliⱪining bexiƣa ⱪoyup, andin uni kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪlarni boƣuzlaydiƣan jayƣa elip berip boƣuzlisun.

וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָעֹלָֽה׃

30 Andin kaⱨin uning ⱪenidin barmiⱪiƣa azƣina elip uni kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨining münggüzlirigǝ sürüp ⱪoysun; ⱪalƣan barliⱪ ⱪenini ⱪurbangaⱨning tüwigǝ tɵküp ⱪoysun.

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

31 Inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪi ⱪilinƣan ⱨaywanning meyi iqidin ajritilƣandǝk uningmu ⱨǝmmǝ meyini ajritip qiⱪarsun; kaⱨin uni Pǝrwǝrdigarning aldida huxbuy kǝltürsun dǝp ⱪurbangaⱨning üstidǝ kɵydürsun. Xu yol bilǝn kaⱨin uning üqün kafarǝt kǝltüridu; xu gunaⱨ uningdin kǝqürülidu.

וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵלֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ

32 Əgǝr u kixi gunaⱨ ⱪurbanliⱪi üqün ⱪoza kǝltürüxni halisa, bejirim bir qixi ⱪozini sunsun.

וְאִם־כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קָרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה׃

33 U ⱪolini gunaⱨ ⱪurbanliⱪi [ⱪozisining] bexiƣa ⱪoyup, kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪlar boƣuzlinidiƣan jayƣa elip berip, uni gunaⱨ ⱪurbanliⱪi süpitidǝ boƣuzlisun.

וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַ֤ט אֹתָהּ֙ לְחַטָּ֔את בִּמְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָֽה׃

34 Andin kaⱨin gunaⱨ ⱪurbanliⱪining ⱪenidin barmiⱪiƣa azƣina elip uni kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨining münggüzlirigǝ sürüp ⱪoysun; uning ⱪalƣan barliⱪ ⱪenini u ⱪurbangaⱨning tüwigǝ tɵküp ⱪoysun.

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כָּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

35 Inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪi ⱪilinƣan ⱪozining meyi iqidin ajritilƣandǝk, uningmu ⱨǝmmǝ meyini ajritip qiⱪarsun; kaⱨin bularni Pǝrwǝrdigarƣa atap otta sunulidiƣan barliⱪ ⱪurbanliⱪlarƣa ⱪoxup, ⱪurbangaⱨning üstidǝ kɵydürsun. Xu yol bilǝn kaⱨin uning sadir ⱪilƣan gunaⱨi üqün kafarǝt kǝltüridu; xu gunaⱨ uningdin kǝqürülidu.

וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּ֣ה יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֥ר חֵֽלֶב־הַכֶּשֶׂב֮ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֹתָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן עַל־חַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ