< Lawiylar 26 >

1 Silǝr ɵzünglar üqün ⱨeqⱪandaⱪ but yasimanglar yaki ɵzünglarƣa ⱨeq oyma mǝbud yaki ⱨǝykǝl-tüwrükni turƣuzmanglar yaki ularƣa bax uruxⱪa oyulƣan nǝⱪixlik taxlarni zemininglarda ⱨǝrgiz tiklimǝnglar; qünki Ɵzüm Hudayinglar Pǝrwǝrdigardurmǝn.
לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃
2 Mening xabat künlirimni tutup, muⱪǝddǝs jayimƣa ihlasmǝn bolunglar. Mǝn Pǝrwǝrdigardurmǝn.
את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃
3 Əgǝr silǝr mening bǝlgilimilirimdǝ mengip, ǝmrlirimni tutup ularƣa ǝmǝl ⱪilsanglar,
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃
4 Mǝn yeringlarning ɵz ⱨosulini berip turuxiƣa, daladiki dǝrǝhlǝrning mewisini qiⱪirixiƣa waⱪtida yamƣurliringlarni yaƣdurup turimǝn.
ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃
5 Xuning bilǝn haman tepix waⱪti üzüm yiƣix pǝsligiqǝ bolidu, üzüm yiƣix waⱪti terilƣu waⱪtiƣiqǝ bolidu; silǝr neninglarni toyunƣuqǝ yǝp, ɵz zemininglarda tinq-aman turisilǝr.
והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃
6 Mǝn zeminƣa aram-tinqliⱪ ata ⱪilimǝn, xuning bilǝn ⱨeqkim silǝrni ⱪorⱪitalmaydu, aramhuda yetip uhlaysilǝr; wǝⱨxiy ⱨaywanlarni zemindin yoⱪitimǝn, ⱪiliqmu zemininglardin ɵtmǝydu;
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃
7 silǝr düxmǝnliringlarni ⱪoƣlaysilǝr, ular aldinglarda ⱪiliqlinip yiⱪilidu.
ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃
8 Silǝrdin bǝx kixi yüz kixini ⱪoƣlaydu, yüz kixi on mingni ⱪaquridu; düxmǝnliringlar bolsa aldinglarda ⱪiliqlinip yiⱪilidu.
ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃
9 Mǝn silǝrgǝ yüzümni ⱪaritip, silǝrni pǝrzǝnt kɵrgüzüp kɵpǝytimǝn, silǝr bilǝn baƣliƣan ǝⱨdǝmni mǝzmut turƣuzimǝn.
ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃
10 Silǝr tehiqǝ uzun saⱪlanƣan kona axliⱪni yǝwatⱪininglarda, yengi axliⱪ qiⱪidu; yengisi wǝjidin konisini qiⱪiriwetisilǝr.
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃
11 Mǝn Ɵz makanimni aranglarda turƣuzimǝn wǝ ⱪǝlbim silǝrdin nǝprǝtlǝnmǝydu.
ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃
12 Mǝn aranglarda mengip silǝrning Hudayinglar bolimǝn wǝ silǝr Mening hǝlⱪim bolisilǝr.
והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃
13 Mǝn silǝrni Misirda ularning ⱪulliri boluxtin ⱨɵr ⱪilixⱪa xu zeminidin qiⱪarƣan Hudayinglar Pǝrwǝrdigardurmǝn; Mǝn boyunturuⱪunglarning asarǝtlirini sundurup, ⱪǝddinglarni tik ⱪilip mangƣuzdum.
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃
14 Ⱨalbuki, ǝgǝr silǝr Manga ⱪulaⱪ salmay, bu ǝmrlǝrning ⱨǝmmisigǝ ǝmǝl ⱪilmay,
ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃
15 bǝlgilimilirimni taxlap, ⱪǝlbinglardin ⱨɵkümlirimni yaman kɵrüp, barliⱪ ǝmrlirimni tutmay, ǝⱨdǝmni buzsanglar,
ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃
16 Mǝnmu bexinglarƣa xu ixlarni qüxürimǝnki, — Mǝn silǝrgǝ wǝⱨimǝ selip, kɵzünglarni kor ⱪilidiƣan, jeninglarni zǝiplǝxtüridiƣan sil-waba kesili, kezik kesilini bexinglarƣa qüxürimǝn. Silǝr uruⱪunglarni bikar qeqip-teriysilǝr, qünki düxmǝnliringlar uni yǝp ketidu.
אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃
17 Mǝn yüzümni silǝrgǝ ⱪarxi ⱪilimǝn, xuning bilǝn silǝr düxmǝnliringlardin urulup ⱪaqidiƣan bolisilǝr; silǝrni ɵq kɵrgüqilǝr üstünglardin ⱨɵkümranliⱪ ⱪilidu; ⱨeqkim silǝrni ⱪoƣlimisimu, ⱪaqisilǝr.
ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃
18 Bulardin ⱨeq ibrǝt almay, bǝlki Manga yǝnǝ ⱪulaⱪ salmisanglar, Mǝn gunaⱨliringlar tüpǝylidin silǝrgǝ bolƣan jazani yǝttǝ ⱨǝssǝ eƣirlitimǝn,
ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃
19 küq-ⱨǝywǝnglardin bolƣan ⱨakawurluⱪinglarni sundurimǝn; asmininglarni tɵmürdǝk ⱪilip, yeringlarni mistǝk ⱪiliwetimǝn;
ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃
20 ǝjir-japayinglar bikarƣa ketidu, yeringlar ⱨosul bǝrmǝydu, daladiki dǝrǝhlǝrgǝ mewǝ qüxmǝydu.
ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃
21 Əgǝr yǝnila Mǝn bilǝn ⱪarxi mangsanglar, xundaⱪla Manga ⱪulaⱪ salmisanglar, Mǝn gunaⱨliringlarƣa layiⱪ bexinglarƣa qüxidiƣan waba-külpǝtlǝrni yǝnǝ yǝttǝ ⱨǝssǝ eƣirlitimǝn.
ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃
22 Aranglarƣa silǝrni baliliringlardin juda ⱪilidiƣan, qarpayliringlarni yoⱪitidiƣan, silǝrni azlitidiƣan yawayi ⱨaywanlarni ǝwǝtimǝn; yol-koqiliringlar adǝmzatsiz qɵldǝk bolup ⱪalidu.
והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃
23 Silǝr bu ixlar arⱪiliⱪ ibrǝt-tǝrbiyǝ almay, bǝlki yǝnila Manga ⱪarxi mangsanglar,
ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃
24 Mǝnmu silǝrgǝ ⱪarxi mengip, gunaⱨinglar tüpǝylidin bolƣan jazani yǝnǝ yǝttǝ ⱨǝssǝ eƣirlitip, Mǝn Ɵzüm silǝrni urimǝn;
והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃
25 üstünglarƣa ǝⱨdǝmni buzƣanliⱪning intiⱪamini alidiƣan ⱪiliq qüxürimǝn; xuning bilǝn silǝr xǝⱨǝrlǝrgǝ yiƣiliwalisilǝr, Mǝn aranglarƣa waba qüxürimǝn; xuning bilǝn silǝr düxmǝnlǝrning ⱪoliƣa qüxisilǝr.
והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃
26 Silǝrgǝ yɵlǝnqük bolƣan axliⱪni ⱪurutiwetimǝn; on ayal bir bolup bir tonurda nan yeⱪip, nanlarni silǝrgǝ tarazida tartip beridu, ǝmma buni yegininglar bilǝn toymaysilǝr.
בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃
27 Əgǝr bulardin ⱨeq ibrǝt almay, manga ⱪulaⱪ salmisanglar, bǝlki manga ⱪarxi mangsanglar,
ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃
28 Mǝnmu ⱪǝⱨr bilǝn silǝrgǝ ⱪarxi mangimǝn; Mǝn, yǝni Mǝn Ɵzüm gunaⱨliringlar tüpǝylidin jaza-tǝrbiyini yǝnǝ yǝttǝ ⱨǝssǝ eƣirlitip qüxürimǝn.
והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃
29 Xuning bilǝn silǝr oƣulliringlarning gɵxi wǝ ⱪizliringlarning gɵxini yǝysilǝr;
ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃
30 xundaⱪla Mǝn ⱪurbanliⱪ «yuⱪiri jay»liringlani wǝyran ⱪilip, «kün tüwrük»liringlarni sundurup, ɵlükliringlarni sunuⱪ butliringlarning üstigǝ taxliwetimǝn; Mening ⱪǝlbim silǝrdin nǝprǝtlinidu.
והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃
31 Mǝn xǝⱨǝrliringlarni wǝyran ⱪilip, muⱪǝddǝs jayliringlarni harab ⱪilip, [ⱪurbanliⱪinglarning] huxbuylirini yǝnǝ purimaymǝn;
ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃
32 zeminni ⱨalakǝtkǝ elip barimǝn; uningda olturaⱪlaxⱪan düxmǝnliringlar bu ǝⱨwalƣa ⱨǝyranuⱨǝs ⱪalidu.
והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃
33 Silǝrni ǝllǝrning arisiƣa taritip, kǝyninglardin ⱪiliqni suƣurup ⱪoƣlaymǝn; xuning bilǝn zemininglar wǝyran bolup xǝⱨǝrliringlar harab ⱪilinidu.
ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃
34 U waⱪitta, silǝr düxmǝnliringlarning zeminida turuwatⱪininglarda, zemin wǝyranǝ bolƣan barliⱪ künlǝrdǝ, zemin ɵz xabat künliridin sɵyünidu; u zamanda zemin dǝrwǝⱪǝ aram elip ɵz xabatliridin sɵyünidu.
אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃
35 Ɵzi wǝyranǝ bolup turƣan barliⱪ künliridǝ u aram alidu, yǝni silǝr uningda turuwatⱪan waⱪittiki xabat künliringlarda ⱨeq almiƣan aramni ǝmdi alidu.
כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃
36 Aranglardin ⱪutulup ⱪalƣanlar bolsa, ular düxmǝnlǝrning zeminlirida turƣinida kɵngüllirigǝ yürǝkzadilik salimǝn, xuning bilǝn ular qüxkǝn bir yopurmaⱪning xǝpisini anglisa ⱪiliqtin ⱪaqⱪandǝk ⱪaqidu; ⱨeqkim ⱪoƣlimisimu yiⱪilip qüxidu.
והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃
37 Gǝrqǝ ⱨeqkim ularni ⱪoƣlimisimu, dǝrwǝⱪǝ ⱪiliqtin yiⱪitilƣandǝk ular bir-birining üstigǝ putlixip yiⱪilidu; silǝrdǝ düxmǝnliringlarƣa ⱪarxi turƣudǝk küq ⱪalmaydu.
וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃
38 Əllǝrning arisida ⱨalak bolisilǝr, düxmǝnliringlarning zemini silǝrni yǝp ketidu.
ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃
39 Aranglardin ⱪutulup ⱪalƣanliri bolsa ɵz rǝzilliki tüpǝylidin düxmǝnliringlarning zeminida zǝiplixidu; wǝ ata-bowilirining rǝzillikidimu yürüp, xular zǝiplǝxkǝndǝk ularmu zǝiplixidu.
והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃
40 Ⱨalbuki, ular ɵzi ⱪilƣan rǝzilliki bilǝn ata-bowilirining sadir ⱪilƣan rǝzillikini, Manga yüz ɵrüp asiyliⱪ ⱪilƣinini, xundaⱪla ularning Manga ⱪarxi turup mangƣinini boyniƣa alidu,
והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃
41 xuningdǝk Mening ularƣa ⱪarxi mangƣinimƣa, xuningdǝk ularni düxmǝnlirining ⱪoliƣa tapxurƣinimƣa iⱪrar bolidu. Xunga ǝgǝr u waⱪitta ularning hǝtnisiz kɵngli tɵwǝn ⱪilinip, ɵz ⱪǝbiⱨlikining jazasini ⱪobul ⱪilsa,
אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃
42 undaⱪta Mǝn Yaⱪup bilǝn baƣliƣan ǝⱨdǝmni yad ⱪilip, Isⱨaⱪ bilǝn baƣliƣan ǝⱨdǝmnimu wǝ Ibraⱨim bilǝn baƣliƣan ǝⱨdǝmnimu esimgǝ kǝltürimǝn, zeminnimu yad ⱪilimǝn.
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃
43 Qünki zemin ulardin taxlinip, ularsiz bolup harabǝ turƣan waⱪitta, xabat künliridin sɵyünidu; ular bolsa ɵz ⱪǝbiⱨlikining jazasini ⱪobul ⱪilidu; sǝwǝbi dǝl xuki, ular Mening ⱨɵkümlirimni taxlidi, bǝlgilimilirimni ⱪǝlbidin yaman kɵrgǝnidi.
והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃
44 Ⱨalbuki, xundaⱪ bolsimu, ular ɵz düxmǝnlirining zeminida turƣinida Mǝn ularni taxlimaymǝn yaki ularƣa ɵqlük ⱪilmaymǝn, xuningdǝk ular bilǝn baƣliƣan ǝⱨdǝmni buzmaymǝn, ularni yoⱪatmaymǝn; qünki Mǝn Ɵzüm ularning Hudasi Pǝrwǝrdigardurmǝn.
ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃
45 Mǝn bǝlki ularni dǝp, ularning Hudasi boluxⱪa ǝllǝrning kɵzi aldida Misir zeminidin qiⱪirip kǝlgǝn ata-bowiliri bilǝn baƣlaxⱪan ǝⱨdǝmni esimdǝ tutimǝn. Mǝn Pǝrwǝrdigardurmǝn.
וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃
46 Pǝrwǝrdigar Musani wasitǝ ⱪilip, Sinay teƣida ɵzi bilǝn Israillarning otturisida bekitkǝn ⱨɵkümlǝr, bǝlgilimilǝr wǝ ⱪanunlar mana xular idi.
אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃

< Lawiylar 26 >