< Lawiylar 15 >

1 Pǝrwǝrdigar Musa bilǝn Ⱨarunƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ dedi: —
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶֽל־אַהֲרֹן לֵאמֹֽר׃
2 Israillarƣa mundaⱪ dǝnglar: — Ⱨǝrⱪandaⱪ ǝrkǝkning ɵz tenidin aⱪma qiⱪsa xu kixi xu aⱪma sǝwǝbidin napak sanalsun.
דַּבְּרוּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הֽוּא׃
3 Aⱪma qiⱪixtin bolƣan napakliⱪ toƣrisidiki ⱨɵküm xuki, aⱪmisi mǝyli tenidin eⱪip tursun yaki eⱪixtin tohtitilƣan bolsun, xu kixi yǝnila napak sanalsun;
וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂרוֹ אֶת־זוֹבוֹ אֽוֹ־הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִֽוא׃
4 mundaⱪ aⱪma bolƣan kixi yatⱪan ⱨǝrbir orun-kɵrpǝ napak sanilidu wǝ u ⱪaysi nǝrsining üstidǝ oltursa xu nǝrsimu napak sanilidu.
כָּל־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָֽל־הַכְּלִי אֲשֶׁר־יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָֽא׃
5 Kimki u yatⱪan orun-kɵrpigǝ tǝgsǝ, ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun, andin kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
6 Xuningdǝk kimki mundaⱪ aⱪma bolƣan kixi olturƣan nǝrsidǝ oltursa ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְהַיֹּשֵׁב עַֽל־הַכְּלִי אֲשֶׁר־יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
7 Kimki aⱪma bolƣan kixining tenigǝ tǝgsǝ, ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun, wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְהַנֹּגֵעַ בִּבְשַׂר הַזָּב יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
8 Əgǝr aⱪma bolƣan kixi pak birsigǝ tükürsǝ, xu kixi ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun, kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְכִֽי־יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
9 Ⱪaysibir egǝr-toⱪumning üstigǝ [aⱪma bolƣan] kixi minsǝ, xu nǝrsǝ napak sanalsun.
וְכָל־הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָֽא׃
10 Kimki uning tegidǝ ⱪoyulƣan nǝrsilǝrgǝ tǝgsǝ kǝq kirgüqǝ napak sanilidu; wǝ kimki xu nǝrsilǝrni kɵtürsǝ, ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun, wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְכָל־הַנֹּגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו יִטְמָא עַד־הָעָרֶב וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
11 Aⱪma bolƣan kixi ⱪolini yumastin birkimgǝ tǝgküzsǝ, xu kixi ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע־בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא־שָׁטַף בַּמָּיִם וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
12 Aⱪma bolƣan kixi sapal ⱪaqini tutup salsa, xu ⱪaqa qeⱪiwetilsun; yaƣaq ⱪaqa bolsa suda yuyulsun.
וּכְלִי־חֶרֶשׂ אֲשֶׁר־יִגַּע־בּוֹ הַזָּב יִשָּׁבֵר וְכָל־כְּלִי־עֵץ יִשָּׁטֵף בַּמָּֽיִם׃
13 Ⱪaqaniki aⱪma bar kixi aⱪma ⱨalitidin ⱪutulsa, ɵzining pak ⱪilinixi üqün yǝttǝ künni ⱨesablap ɵtküzüp, andin kiyimlirini yuyup, eⱪin suda yuyunsun; andin pak sanilidu.
וְכִֽי־יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ וְסָפַר לוֹ שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵֽר׃
14 Sǝkkizinqi küni ikki pahtǝk yaki ikki baqkini elip, jamaǝt qedirining kirix aƣziƣa, Pǝrwǝrdigarning aldiƣa kǝltürüp, kaⱨinƣa tapxursun.
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִֽקַּֽח־לוֹ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וּבָא ׀ לִפְנֵי יְהוָה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּנְתָנָם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
15 Kaⱨin ulardin birini gunaⱨ ⱪurbanliⱪi üqün, yǝnǝ birini kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ üqün sunsun. Bu yol bilǝn kaⱨin Pǝrwǝrdigarning aldida uning aⱪma bolƣanliⱪiƣa kafarǝt kǝltüridu.
וְעָשָׂה אֹתָם הַכֹּהֵן אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה מִזּוֹבֽוֹ׃
16 Əgǝr bir ǝrkǝkning mǝniysi ɵzlükidin qiⱪip kǝtkǝn bolsa, u pütün bǝdinini suda yusun, u kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְאִישׁ כִּֽי־תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת־זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת־כָּל־בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
17 Xuningdǝk adǝmning mǝniysi ⱪaysi kiyimigǝ yaki terisigǝ yuⱪup ⱪalsa, suda yuyulsun wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְכָל־בֶּגֶד וְכָל־עוֹר אֲשֶׁר־יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת־זָרַע וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
18 Ər wǝ ayal kixi bir-birigǝ yeⱪinlixixi bilǝn mǝniy qiⱪsa, ikkisi yuyunsun wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת־זָרַע וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד־הָעָֽרֶב׃
19 Əgǝr ayal kixilǝr aⱪma kelix ⱨalitidǝ tursa wǝ aⱪmisi hun bolsa, u yǝttǝ küngiqǝ «ayrim» tursun; kimki uningƣa tǝgsǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְאִשָּׁה כִּֽי־תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד־הָעָֽרֶב׃
20 «Ayrim» turux mǝzgilidǝ, ⱪaysi nǝrsining üstidǝ yatsa, xu nǝrsǝ napak sanilidu, xundaⱪla ⱪaysi nǝrsining üstidǝ olturƣan bolsa, xu nǝrsimu napak sanalsun.
וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא וְכֹל אֲשֶׁר־תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָֽא׃
21 Ⱨǝrkim uning orun-kɵrpisigǝ tǝgsǝ ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְכָל־הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
22 Ⱨǝrkim u olturƣan nǝrsigǝ tǝgsǝ, ɵz kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְכָל־הַנֹּגֵעַ בְּכָל־כְּלִי אֲשֶׁר־תֵּשֵׁב עָלָיו יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
23 Wǝ ǝgǝr birkim u yatⱪan yaki olturƣan jayda ⱪoyulƣan birǝr nǝrsigǝ tǝgsǝ, kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְאִם עַֽל־הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַֽל־הַכְּלִי אֲשֶׁר־הִוא יֹשֶֽׁבֶת־עָלָיו בְּנָגְעוֹ־בוֹ יִטְמָא עַד־הָעָֽרֶב׃
24 Əgǝr bir ǝr kixi xu ⱨalǝttiki ayal bilǝn birgǝ yatsa, xundaⱪla uning hun napakliⱪi xu ǝrgǝ yuⱪup ⱪalsa, u yǝttǝ küngiqǝ napak sanalsun; u yatⱪan ⱨǝrbir orun-kɵrpimu napak sanalsun.
וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר־יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָֽא׃
25 Əgǝr ayal kixining adǝt waⱪtining sirtidimu birnǝqqǝ küngiqǝ huni kelip tursa, yaki hun aⱪmisi adǝt waⱪtidin exip kǝtkǝn bolsa, undaⱪta bu napak ⱪan eⱪip turƣan künlirining ⱨǝmmisidǝ, u adǝt künliridǝ turƣandǝk sanalsun, yǝnǝ napak sanalsun.
וְאִשָּׁה כִּֽי־יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת־נִדָּתָהּ אוֹ כִֽי־תָזוּב עַל־נִדָּתָהּ כָּל־יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִֽוא׃
26 Ⱪan kǝlgǝn ⱨǝrbir kündǝ u ⱪaysi orun-kɵrpǝ üstidǝ yatsa, bular u adǝt künliridǝ yatⱪan orun-kɵrpilǝrdǝk ⱨesablinidu; u ⱪaysi nǝrsining üstidǝ olturƣan bolsa, xu nǝrsǝ adǝt künlirining napakliⱪidǝk napak sanalsun.
כָּל־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר־תִּשְׁכַּב עָלָיו כָּל־יְמֵי זוֹבָהּ כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִֽהְיֶה־לָּהּ וְכָֽל־הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה כְּטֻמְאַת נִדָּתָֽהּ׃
27 Ⱨǝrkim bu nǝrsilǝrgǝ tǝgsǝ napak bolidu; xu kixi kiyimlirini yuyup, suda yuyunsun wǝ kǝq kirgüqǝ napak sanalsun.
וְכָל־הַנּוֹגֵעַ בָּם יִטְמָא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד־הָעָֽרֶב׃
28 Ayal kixi ⱪaqan hun kelixtin saⱪaysa, u yǝttǝ künni ⱨesablap, ɵtküzüp bolƣanda pak sanilidu.
וְאִֽם־טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָֽר׃
29 Sǝkkizinqi küni u ikki pahtǝk yaki ikki baqkini elip jamaǝt qedirining kirix aƣziƣa, kaⱨinning ⱪexiƣa kǝltürsun.
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּֽקַּֽח־לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל־הַכֹּהֵן אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵֽד׃
30 Kaⱨin bularning birini gunaⱨ ⱪurbanliⱪi üqün, yǝnǝ birini kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ üqün ɵtküzsun; bu yol bilǝn kaⱨin uning napak aⱪma ⱪenidin pak boluxiƣa uning üqün Pǝrwǝrdigarning aldida kafarǝt kǝltüridu.
וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת־הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת־הָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה מִזּוֹב טֻמְאָתָֽהּ׃
31 Silǝr muxu yol bilǝn Israillarni napakliⱪidin üzünglar; bolmisa, ular napakliⱪida turiwerip, ularning arisida turƣan mening turalƣu qedirimni bulƣixi tüpǝylidin napak ⱨalitidǝ ɵlüp ketidu.
וְהִזַּרְתֶּם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת־מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָֽם׃
32 Aⱪma kelix ⱨalitidǝ bolƣan kixi wǝ mǝniy ketix bilǝn napak bolƣan kixi toƣrisida,
זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת־זֶרַע לְטָמְאָה־בָֽהּ׃
33 Xuningdǝk hun kelix künliridiki aƣriⱪ ayal kixi toƣruluⱪ, aⱪma ⱨalǝttǝ bolƣan ǝr wǝ ayal toƣruluⱪ, napak ⱨalǝttiki ayal billǝ yatⱪan ǝr toƣruluⱪ kǝlgǝn ⱪanun-bǝlgilimǝ mana xulardur.
וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ וְהַזָּב אֶת־זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם־טְמֵאָֽה׃

< Lawiylar 15 >