Batur Ⱨakimlar 3

1 Tɵwǝndikilǝr Pǝrwǝrdigar Ⱪanaaniylar bilǝn bolƣan jǝngni bexidin ɵtküzmigǝn Israilning [ǝwladlirini] sinax üqün ⱪaldurup ⱪoyƣan taipilǝr

וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהֹוָה לְנַסּוֹת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל־אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֵת כׇּל־מִלְחֲמוֹת כְּנָֽעַן׃

2 (U Israillarning ǝwladlirini, bolupmu jǝng-uruxlarni kɵrüp baⱪmiƣanlarni pǝⱪǝt jǝngni ɵgünsun dǝp ⱪaldurƣanidi): —

רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר־לְפָנִים לֹא יְדָעֽוּם׃

3 — ular Filistiylǝrning bǝx ǝmirliki, barliⱪ Ⱪanaaniylar, Zidonluⱪlar wǝ Baal-Ⱨǝrmon teƣidin tartip Hamat eƣiziƣiqǝ Liwan taƣliⱪida turuwatⱪan Ⱨiwiylar idi;

חֲמֵשֶׁת ׀ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכׇל־הַֽכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָֽת׃

4 Ularni ⱪaldurup ⱪoyuxtiki mǝⱪsiti Israilni sinax, yǝni ularning Pǝrwǝrdigarning Musaning wasitisi bilǝn ata-bowiliriƣa buyruƣan ǝmrlirini tutidiƣan-tutmaydiƣanliⱪini bilix üqün idi.

וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת־מִצְוֺת יְהֹוָה אֲשֶׁר־צִוָּה אֶת־אֲבוֹתָם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

5 Xuning bilǝn Israillar Ⱪanaaniylar, yǝni Ⱨittiylar, Amoriylar, Pǝrizziylǝr, Ⱨiwiylar wǝ Yǝbusiylar arisida turdi;

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַֽכְּנַעֲנִי הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִֽי׃

6 Israillar ularning ⱪizliriƣa ɵylinip, ɵz ⱪizlirini ularning oƣulliriƣa berip, ularning ilaⱨlirining ⱪulluⱪiƣa kirdi.

וַיִּקְחוּ אֶת־בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶֽם׃

7 Israillar Pǝrwǝrdigarning nǝziridǝ rǝzil bolƣanni ⱪilip, ɵz Hudasi Pǝrwǝrdigarni untup, Baallar wǝ Axǝraⱨlarning ⱪulluⱪiƣa kirdi.

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַֽיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָאֲשֵׁרֽוֹת׃

8 Xuning bilǝn Pǝrwǝrdigarning ƣǝzipi Israilƣa tutixip, ularni Aram-Naⱨaraimning padixaⱨi Ⱪuxan-Rixataimning ⱪoliƣa tapxurdi. Bu tǝriⱪidǝ Israillar sǝkkiz yilƣiqǝ Ⱪuxan-Rixataimƣa beⱪindi boldi.

וַיִּחַר־אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַֽיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם וַיַּעַבְדוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִֽים׃

9 Israillar Pǝrwǝrdigarƣa pǝryad kɵtürgǝndǝ, Pǝrwǝrdigar ular üqün bir ⱪutⱪuzƣuqini turƣuzup, u ularni ⱪutⱪuzdi. U kixi Kalǝbning inisi Kenazning oƣli Otniyǝl idi.

וַיִּזְעֲקוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה וַיָּקֶם יְהֹוָה מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם אֵת עׇתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּֽנּוּ׃

10 Pǝrwǝrdigarning Roⱨi uning üstigǝ qüxüp, u Israilƣa ⱨakimliⱪ ⱪildi; u jǝnggǝ qiⱪiwidi, Pǝrwǝrdigar Aramning padixaⱨi Ⱪuxan-Rixataimni uning ⱪoliƣa tapxurdi; buning bilǝn u Ⱪuxan-Rixataimning üstidin ƣalib kǝldi.

וַתְּהִי עָלָיו רֽוּחַ־יְהֹוָה וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן יְהֹוָה בְּיָדוֹ אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעׇז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָֽיִם׃

11 Xuningdin keyin zeminda ⱪiriⱪ yilƣiqǝ amanliⱪ boldi; Kenazning oƣli Otniyǝl alǝmdin ɵtti.

וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמׇת עׇתְנִיאֵל בֶּן־קְנַֽז׃

12 Andin Israillar yǝnǝ Pǝrwǝrdigarning nǝziridǝ rǝzil bolƣanni ⱪildi; ular Pǝrwǝrdigarning nǝziridǝ rǝzil bolƣanni ⱪilƣaqⱪa, u Moabning padixaⱨi Əglonni Israil bilǝn ⱪarixilixixⱪa küqlǝndürdi.

וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־עֶגְלוֹן מֶלֶךְ־מוֹאָב עַל־יִשְׂרָאֵל עַל כִּי־עָשׂוּ אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָֽה׃

13 U Ammoniylar wǝ Amalǝkiylǝrni ɵzigǝ tartip, jǝnggǝ qiⱪip Israilni urup ⱪirip, «Ⱨormiliⱪ Xǝⱨǝr»ni ixƣal ⱪildi.

וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת־בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּֽירְשׁוּ אֶת־עִיר הַתְּמָרִֽים׃

14 Buning bilǝn Israillar on sǝkkiz yilƣiqǝ Moabning padixaⱨi Əglonƣa beⱪindi boldi.

וַיַּעַבְדוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֶגְלוֹן מֶלֶךְ־מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָֽה׃

15 Xuning bilǝn Israillar Pǝrwǝrdigarƣa pǝryad kɵtürdi; Pǝrwǝrdigar ular üqün bir ⱪutⱪuzƣuqi, yǝni Binyamin ⱪǝbilisidin bolƣan Gǝraning oƣli Əⱨudni turƣuzdi; u solhay idi. Israil uning ⱪoli bilǝn Moabning padixaⱨi Əglonƣa sowƣat ǝwǝtti.

וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה וַיָּקֶם יְהֹוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת־אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינוֹ וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָֽב׃

16 Əmdi Əⱨud ɵzigǝ bir gǝz uzunluⱪta ikki bisliⱪ bir xǝmxǝr yasatⱪanidi; uni kiyimining iqigǝ, ong yotisining üstigǝ ⱪisturuwaldi;

וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אׇרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינֽוֹ׃

17 U xu ⱨalǝttǝ sowƣatni Moabning padixaⱨi Əglonning aldiƣa elip kǝldi. Əglon tolimu semiz bir adǝm idi.

וַיַּקְרֵב אֶת־הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹֽד׃

18 Əⱨud sowƣatni tǝⱪdim ⱪilip bolƣandin keyin, sowƣatni kɵtürüp kǝlgǝn kixilǝrni kǝtküzüwǝtti;

וַֽיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת־הַמִּנְחָה וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָֽה׃

19 andin ɵzi Gilgalning yenidiki tax oymilar bar jaydin yenip, padixaⱨning ⱪexiƣa kelip: — Əy padixaⱨ, mǝndǝ ɵzlirigǝ dǝydiƣan bir mǝhpiyǝtlik bar idi, — dewidi, padixaⱨ: — Jim tur! — dedi. Xuning bilǝn ǝtrapidiki hizmǝtkarlarning ⱨǝmmisi sirtⱪa qiⱪip kǝtti.

וְהוּא שָׁב מִן־הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת־הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר־סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּֽצְאוּ מֵעָלָיו כׇּל־הָעֹמְדִים עָלָֽיו׃

20 Andin Əⱨud padixaⱨning aldiƣa kǝldi; padixaⱨ yalƣuz salⱪin balihanida olturatti. Əⱨud: — Mǝndǝ sili üqün Hudadin kǝlgǝn bir sɵz bar, dewidi, padixaⱨ orunduⱪtin ⱪopup ɵrǝ turdi.

וְאֵהוּד ׀ בָּא אֵלָיו וְהֽוּא־יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר־לוֹ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר־אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקׇם מֵעַל הַכִּסֵּֽא׃

21 Xuning bilǝn Əⱨud sol ⱪolini uzitip ong yotisidin xǝmxǝrni suƣurup elip, uning ⱪorsiⱪiƣa tiⱪti.

וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת־יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת־הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנֽוֹ׃

22 Xundaⱪ ⱪilip xǝmxǝrning dǝstisimu tiƣi bilǝn ⱪoxulup kirip kǝtti, semiz eti xǝmxǝrni ⱪisiwalƣaqⱪa, Əⱨud xǝmxǝrni ⱪorsiⱪidin tartip qiⱪiriwalmidi; üqǝy-poⱪi arⱪidin qiⱪti.

וַיָּבֹא גַֽם־הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה׃

23 Andin Əⱨud dalanƣa qiⱪip, balihanining ixiklirini iqidin etip ⱪuluplap ⱪoydi.

וַיֵּצֵא אֵהוּד הַֽמִּסְדְּרוֹנָה וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה בַּעֲדוֹ וְנָעָֽל׃

24 U qiⱪip kǝtkǝndǝ, padixaⱨning hizmǝtqiliri kelip ⱪarisa, balihanining ixikliri ⱪuluplaⱪliⱪ idi. Ular: — Padixaⱨ salⱪin ɵydǝ qong tǝrǝtkǝ olturƣan bolsa kerǝk, dǝp oylidi.

וְהוּא יָצָא וַעֲבָדָיו בָּאוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת וַיֹּאמְרוּ אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת־רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָֽה׃

25 Ular uzun saⱪlap kirmisǝk sǝt bolarmu dǝp oylaxti; u yǝnila balihanining ixiklirini aqmiƣandin keyin, aqⱪuqni elip ixiklǝrni eqiwidi, mana, hojisining yǝrdǝ ɵlük yatⱪinini kɵrdi.

וַיָּחִילוּ עַד־בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת־הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵֽת׃

26 Əmdi ular ikkilinip ⱪarap turƣan waⱪtida, Əⱨud ⱪeqip qiⱪⱪanidi; u tax oymilar bar jaydin ɵtüp, Seiraⱨⱪa ⱪeqip kǝlgǝnidi.

וְאֵהוּד נִמְלַט עַד הִֽתְמַהְמְהָם וְהוּא עָבַר אֶת־הַפְּסִילִים וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָֽתָה׃

27 Xu yǝrgǝ yǝtkǝndǝ, u Əfraim taƣliⱪ rayonida kanay qeliwidi, Israillar uning bilǝn birgǝ taƣliⱪ rayondin qüxti, u aldida yol baxlap mangdi.

וַיְהִי בְּבוֹאוֹ וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָהָר וְהוּא לִפְנֵיהֶֽם׃

28 U ularƣa: — Manga ǝgixip yürünglar, qünki Pǝrwǝrdigar düxmininglar Moabiylarni ⱪolunglarƣa tapxurdi, — dewidi, ular uningƣa ǝgixip qüxüp, Iordan dǝryasining keqiklirini tosup, ⱨeqkimni ɵtküzmidi.

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּֽי־נָתַן יְהֹוָה אֶת־אֹיְבֵיכֶם אֶת־מוֹאָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַֽיִּלְכְּדוּ אֶֽת־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא־נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹֽר׃

29 U waⱪitta ular Moabiylardin on mingqǝ ǝskǝrni ɵltürdi; bularning ⱨǝmmisi tǝmbǝl palwanlar idi; ulardin ⱨeqbir adǝm ⱪeqip ⱪutulalmidi.

וַיַּכּוּ אֶת־מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כׇּל־שָׁמֵן וְכׇל־אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִֽישׁ׃

30 Xu küni Moab Israilning ⱪolida besiⱪturuldi. Zemin sǝksǝn yilƣiqǝ aman-tinqliⱪta turdi.

וַתִּכָּנַע מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמוֹנִים שָׁנָֽה׃

31 Əⱨuddin keyin Anatning oƣli Xamgar ⱨakim boldi; u altǝ yüz Filistiyǝlikni biraⱪla kala sanjiƣuq bilǝn ɵltürdi; umu Israilni ⱪutⱪuzdi.

וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים שֵֽׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר וַיּוֹשַׁע גַּם־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃