Yǝxua 8
1 Pǝrwǝrdigar Yǝxuaƣa: — Sǝn ⱨeq ⱪorⱪma, ⱨǝm ⱨoduⱪmiƣin. Turup, barliⱪ jǝngqilǝrni ɵzüng bilǝn elip, Ayi xǝⱨirigǝ qiⱪⱪin. Mana, Mǝn Ayining padixaⱨi, hǝlⱪi, xǝⱨiri wǝ zeminini ⱪoxup sening ⱪolungƣa tapxurdum.
| וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א וְאַל־תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה ׀ נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת־מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ וְאֶת־עִיר֖וֹ וְאֶת־אַרְצֽוֹ׃ |
2 Sǝn Yeriho bilǝn uning padixaⱨiƣa ⱪandaⱪ ⱪilƣan bolsang Ayi xǝⱨiri bilǝn uning padixaⱨiƣimu xundaⱪ ⱪilisǝn. Pǝⱪǝt silǝr bu ⱪetim xǝⱨǝrdin olja wǝ qarpaylarni alsanglar bolidu. Əmdi sǝn xǝⱨǝrning kǝyni tǝripigǝ ⱨujum ⱪilixⱪa pistirma ⱪoyƣin, — dedi.
| וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַק־שְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂים־לְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ׃ |
3 Xuning bilǝn, Yǝxua bilǝn ⱨǝmmǝ jǝngqilǝr ⱪozƣilip, ayiƣa ⱨujum ⱪilixⱪa qiⱪti. Yǝxua ottuz ming batur jǝngqini ilƣap keqidǝ ularni mangdurdi
| וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָל־עַ֥ם הַמִּלְחָמָ֖ה לַעֲל֣וֹת הָעָ֑י וַיִּבְחַ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף אִישׁ֙ גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַיִּשְׁלָחֵ֖ם לָֽיְלָה׃ |
4 wǝ ularƣa mundaⱪ tapilidi: — «Silǝr agaⱨ bolup, xǝⱨǝrdin bǝk neri kǝtmǝy xǝⱨǝrning kǝynidǝ mɵkünüp turup, ⱨǝmminglar bɵktürmǝ ⱨujumƣa tǝyyar turunglar.
| וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠אוּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַל־תַּרְחִ֥יקוּ מִן־הָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽים׃ |
5 Mǝn ɵzüm bilǝn ⱪalƣan ⱨǝmmǝ kixilǝrni elip xǝⱨǝrgǝ yeⱪin barimǝn; xundaⱪ boliduki, ular baldurⱪidǝk aldimizƣa qiⱪip ⱨujum ⱪilƣanda, biz ularning aldidin ⱪaqimiz;
| וַאֲנִ֗י וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶל־הָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽי־יֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ |
6 ular jǝzmǝn bizning kǝynimizdin ⱪoƣlaydu; ular: «Israillar baldurⱪidǝk aldimizdin ⱪeqip kǝtti» dǝp oylaydu, biz ularni azdurup xǝⱨǝrdin yiraⱪ elip qiⱪimiz. Xuning üqün biz ularning aldidin ⱪaqimiz.
| וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִן־הָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ |
7 U waⱪitta silǝr bɵktürmidin ⱪopup qiⱪip, xǝⱨǝrni ixƣal ⱪilinglar; qünki Pǝrwǝrdigar Hudayinglar bu xǝⱨǝrni silǝrning ⱪolunglarƣa tapxuridu.
| וְאַתֶּ֗ם תָּקֻ֙מוּ֙ מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם אֶת־הָעִ֑יר וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃ |
8 Xǝⱨǝrni ixƣal ⱪilƣandin keyin Pǝrwǝrdigarning tapiliƣini boyiqǝ u xǝⱨǝrni ot yeⱪip kɵydüriwetinglar. Mana, mǝn silǝrgǝ ǝmr bǝrdim».
| וְהָיָ֞ה כְּתָפְשְׂכֶ֣ם אֶת־הָעִ֗יר תַּצִּ֤יתוּ אֶת־הָעִיר֙ בָּאֵ֔שׁ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ רְא֖וּ צִוִּ֥יתִי אֶתְכֶֽם׃ |
9 Yǝxua ularni yolƣa saldi, ular berip Bǝyt-Əl bilǝn Ayining otturisida, Ayining ƣǝrb tǝripidǝ bɵktürmǝ selip marap olturdi. Yǝxua bolsa u keqisi hǝlⱪning arisida ⱪondi.
| וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־הַמַּאְרָ֔ב וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֣ם לָעָ֑י וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃ |
10 Ətisi sǝⱨǝr Yǝxua ⱪopup, hǝlⱪni yiƣip tǝkxürdi; andin u Israilning aⱪsaⱪalliri bilǝn billǝ hǝlⱪning aldida Ayiƣa ⱪarxi mangdi.
| וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־הָעָ֑ם וַיַּ֨עַל ה֜וּא וְזִקְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י הָעָ֖ם הָעָֽי׃ |
11 Uning bilǝn billǝ bolƣan ⱨǝmmǝ jǝngqilǝrmu uning bilǝn qiⱪip, xǝⱨǝrning aldiƣa yeⱪin berip, Ayining ximal tǝripidǝ qedir tikti. Ular qüxkǝn jay bilǝn Ayining otturisida bir jilƣa bar idi.
| וְכָל־הָעָ֨ם הַמִּלְחָמָ֜ה אֲשֶׁ֣ר אִתּ֗וֹ עָלוּ֙ וַֽיִּגְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ נֶ֣גֶד הָעִ֑יר וַֽיַּחֲנוּ֙ מִצְּפ֣וֹן לָעַ֔י וְהַגַּ֖י בינו וּבֵין־הָעָֽי׃ |
12 Yǝxua bǝx mingqǝ adǝmni tallap elip berip, Bǝyt-Əl bilǝn Ayining otturisida, xǝⱨǝrning ƣǝrb tǝripidǝ bɵktürmǝ turƣuzƣanidi.
| וַיִּקַּ֕ח כַּחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֥ם לָעִֽיר׃ |
13 Xundaⱪ ⱪilip, barliⱪ hǝlⱪ, yǝni xǝⱨǝrning ximal tǝripidiki bargaⱨtiki ⱪoxun bilǝn ƣǝrb tǝripidiki pistirma ⱪoxun orunlaxturup bɵlündi. Xu keqisi Yǝxua ɵzi jilƣining otturisiƣa qüxti.
| וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֜ם אֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֗ה אֲשֶׁר֙ מִצְּפ֣וֹן לָעִ֔יר וְאֶת־עֲקֵב֖וֹ מִיָּ֣ם לָעִ֑יר וַיֵּ֧לֶךְ יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעֵֽמֶק׃ |
14 Ayining padixaⱨi xu ǝⱨwalni kɵrdi wǝ xǝⱨǝrdikilǝr aldirap sǝⱨǝr ⱪopuxti; padixaⱨ bilǝn barliⱪ hǝlⱪi Israil bilǝn soⱪuxux üqün bǝlgilǝngǝn waⱪitta Arabaⱨ tüzlǝnglikigǝ qiⱪti. Lekin padixaⱨning xǝⱨǝrning kǝynidiki pistirma ⱪoxundin hǝwiri yoⱪ idi.
| וַיְהִ֞י כִּרְא֣וֹת מֶֽלֶךְ־הָעַ֗י וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ וַיֵּצְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־הָעִ֣יר לִקְרַֽאת־יִ֠שְׂרָאֵל לַֽמִּלְחָמָ֞ה ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמּוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָֽעֲרָבָ֑ה וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּֽי־אֹרֵ֥ב ל֖וֹ מֵאַחֲרֵ֥י הָעִֽיר׃ |
15 Yǝxua bilǝn barliⱪ Israil bolsa ɵzlirini ulardin yengilgǝngǝ selip, qɵl tǝrǝpkǝ ⱪaqti.
| וַיִּנָּֽגְע֛וּ יְהוֹשֻׁ֥עַ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵיהֶ֑ם וַיָּנֻ֖סוּ דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּֽר׃ |
16 Xǝⱨǝrdǝ bar hǝlⱪning ⱨǝmmisi ularni ⱪoƣlaxⱪa qaⱪirildi; ular kelip Yǝxuani ⱪoƣliƣanda, ular azdurulup xǝⱨǝrdin yiraⱪ ⱪilindi.
| וַיִּזָּעֲק֗וּ כָּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בעיר לִרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּנָּתְק֖וּ מִן־הָעִֽיר׃ |
17 Ayi bilǝn Bǝyt-Əlning iqidǝ Israilni ⱪoƣlaxⱪa qiⱪmiƣan ⱨeqbir ǝr kixi ⱪalmidi; ular xǝⱨǝrni oquⱪ ⱪoyup, ⱨǝmmisi Israilni ⱪoƣlap qiⱪip kǝtti.
| וְלֹֽא־נִשְׁאַ֣ר אִ֗ישׁ בָּעַי֙ וּבֵ֣ית אֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָצְא֖וּ אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הָעִיר֙ פְּתוּחָ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ |
18 U waⱪitta Pǝrwǝrdigar Yǝxuaƣa: — Ⱪolungdiki nǝyzini ayiƣa ⱪaritip uzatⱪin; qünki Mǝn uni sening ⱪolungƣa tapxurdum, — dewidi, Yǝxua ⱪolidiki nǝyzini xǝⱨǝrgǝ ⱪaritip uzatti.
| וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ נְ֠טֵה בַּכִּיד֤וֹן אֲשֶׁר־בְּיָֽדְךָ֙ אֶל־הָעַ֔י כִּ֥י בְיָדְךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה וַיֵּ֧ט יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּכִּיד֥וֹן אֲשֶׁר־בְּיָד֖וֹ אֶל־הָעִֽיר׃ |
19 U ⱪolidiki nǝyzini uzatⱪan ⱨaman pistirmida yatⱪanlar jayidin tezla qiⱪip, yügürginiqǝ xǝⱨǝrgǝ etilip kirip, uni ixƣal ⱪilip xuan ot yeⱪip kɵydürüwǝtti.
| וְהָאוֹרֵ֡ב קָם֩ מְהֵרָ֨ה מִמְּקוֹמ֤וֹ וַיָּר֙וּצוּ֙ כִּנְט֣וֹת יָד֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ הָעִ֖יר וַֽיִּלְכְּד֑וּהָ וַֽיְמַהֲר֔וּ וַיַּצִּ֥יתוּ אֶת־הָעִ֖יר בָּאֵֽשׁ׃ |
20 Ayining adǝmliri burulup ⱪariwidi, mana xǝⱨǝrdin asman-pǝlǝk ɵrlǝwatⱪan tütünni kɵrdi, ya u yaⱪⱪa ya bu yaⱪⱪa ⱪaqayli desǝ, ⱨeq ⱨali ⱪalmiƣanidi; qɵl tǝrǝpkǝ ⱪaqⱪan Israillar burulup ɵzlirini ⱪoƣlap keliwatⱪanlarƣa ⱨujum ⱪildi.
| וַיִּפְנ֣וּ אַנְשֵׁי֩ הָעַ֨י אַחֲרֵיהֶ֜ם וַיִּרְא֗וּ וְהִנֵּ֨ה עָלָ֜ה עֲשַׁ֤ן הָעִיר֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וְלֹא־הָיָ֨ה בָהֶ֥ם יָדַ֛יִם לָנ֖וּס הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וְהָעָם֙ הַנָּ֣ס הַמִּדְבָּ֔ר נֶהְפַּ֖ךְ אֶל־הָרוֹדֵֽף׃ |
21 Yǝxua bilǝn barliⱪ Israil pistirma ⱪoxunning xǝⱨǝrni elip bolƣanliⱪini, xundaⱪla xǝⱨǝrdin tütünning ɵrlǝp qiⱪⱪinini kɵrüp, yenip kelip, Ayining adǝmlirini ɵltürgili turdi.
| וִיהוֹשֻׁ֨עַ וְכָֽל־יִשְׂרָאֵ֜ל רָא֗וּ כִּֽי־לָכַ֤ד הָֽאֹרֵב֙ אֶת־הָעִ֔יר וְכִ֥י עָלָ֖ה עֲשַׁ֣ן הָעִ֑יר וַיָּשֻׁ֕בוּ וַיַּכּ֖וּ אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃ |
22 Xuning bilǝn bir waⱪitta xǝⱨǝrni alƣanlarmu xǝⱨǝrdin qiⱪip ularƣa ⱨujum ⱪildi. Xuning bilǝn ular Israillarning otturisida, bǝziliri bu tǝrǝptin, bǝziliri u tǝrǝptin ⱪapsilip ⱪaldi. Israillar ularning ⱨeqbirini ⱪoymay, ⱨǝmmisini ɵltürüwǝtti.
| וְאֵ֨לֶּה יָצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ לִקְרָאתָ֔ם וַיִּֽהְי֤וּ לְיִשְׂרָאֵל֙ בַּתָּ֔וֶךְ אֵ֥לֶּה מִזֶּ֖ה וְאֵ֣לֶּה מִזֶּ֑ה וַיַּכּ֣וּ אוֹתָ֔ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֥יד וּפָלִֽיט׃ |
23 Ular Ayining padixaⱨini tirik tutup, Yǝxuaning aldiƣa elip bardi.
| וְאֶת־מֶ֥לֶךְ הָעַ֖י תָּ֣פְשׂוּ חָ֑י וַיַּקְרִ֥בוּ אֹת֖וֹ אֶל־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ |
24 Israil dalada uqriƣan barliⱪ ayiliⱪlarni, yǝni ɵzlirini qɵlgiqǝ ⱪoƣlap kǝlgǝnlǝrni ⱪirip yoⱪatⱪandin keyin (ularning ⱨǝmmisi ⱪiliqlinip yoⱪitilƣanidi), barliⱪ Israil Ayiƣa yenip kelip, u yǝrdikilǝrni ⱪiliqlap ɵltürdi.
| וַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֡ל לַהֲרֹג֩ אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֨י הָעַ֜י בַּשָּׂדֶ֗ה בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רְדָפ֣וּם בּ֔וֹ וַֽיִּפְּל֥וּ כֻלָּ֛ם לְפִי־חֶ֖רֶב עַד־תֻּמָּ֑ם וַיָּשֻׁ֤בוּ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ הָעַ֔י וַיַּכּ֥וּ אֹתָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ |
25 Xundaⱪ boldiki, xu künidǝ ɵltürülgǝn ǝr-ayallar, yǝni ayiliⱪlarning ⱨǝmmisi on ikki ming adǝm idi.
| וַיְהִי֩ כָל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃ |
26 Qünki Yǝxua Ayida turuwatⱪan ⱨǝmmǝ adǝm yoⱪitilmiƣuqǝ ⱪolidiki uzutup turƣan nǝyzisini yiƣmiƣanidi.
| וִיהוֹשֻׁ֙עַ֙ לֹֽא־הֵשִׁ֣יב יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה בַּכִּיד֑וֹן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֔ים אֵ֖ת כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָעָֽי׃ |
27 Ⱨalbuki, Pǝrwǝrdigarning Yǝxuaƣa buyruƣan sɵzi boyiqǝ Israillar xǝⱨǝrdiki qarpay bilǝn oljini ɵzliri üqün aldi.
| רַ֣ק הַבְּהֵמָ֗ה וּשְׁלַל֙ הָעִ֣יר הַהִ֔יא בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אֶת־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ |
28 Andin Yǝxua Ayi xǝⱨirini kɵydürüp, uni ǝbǝdgiqǝ Harabilik dɵwisigǝ aylanduruwǝtti; taki bügüngiqǝ u xundaⱪ turmaⱪta.
| וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל־עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ |
29 Ayining padixaⱨini bolsa, u bir dǝrǝhⱪǝ asturup, u yǝrdǝ kǝqkiqǝ turƣuzdi. Kün patⱪanda Yǝxua ǝmr ⱪiliwidi, kixilǝr uning ɵlükini dǝrǝhtin qüxürüp, uni xǝⱨǝrning ⱪowuⱪining aldiƣa taxlap, üstigǝ qong bir dɵwǝ taxni dɵwiliwǝtti; bu tax dɵwisi bügüngiqǝ turmaⱪta.
| וְאֶת־מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל־הָעֵ֖ץ עַד־עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁמֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת־נִבְלָת֣וֹ מִן־הָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶל־פֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיָּקִ֤ימוּ עָלָיו֙ גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֔וֹל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ |
30 Andin Yǝxua Ebal teƣida Israilning Hudasi Pǝrwǝrdigarƣa ⱪurbangaⱨ yasidi.
| אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל׃ |
31 Pǝrwǝrdigarning ⱪuli Musaning Israilƣa buyruƣini boyiqǝ, Musaƣa nazil ⱪilinƣan ⱪanun kitabida pütülgǝndǝk, ⱪurbangaⱨ ⱨeqbir tɵmür ǝswab tǝgküzülmigǝn pütün taxlardin yasalƣanidi. Uning üstidǝ hǝlⱪ Pǝrwǝrdigarƣa atap kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪlar wǝ inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪliri sunup turdi.
| כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּכָּתוּב֙ בְּסֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־הֵנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיהוָ֔ה וַֽיִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים׃ |
32 Xu yǝrdǝ Yǝxua uning taxlirining üstigǝ pütkül Israilning aldida Musa pütkǝn ⱪanunni kɵqürüp pütüp ⱪoydi.
| וַיִּכְתָּב־שָׁ֖ם עַל־הָאֲבָנִ֑ים אֵ֗ת מִשְׁנֵה֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ |
33 Andin pütkül Israil hǝlⱪi, ularning aⱪsaⱪalliri, ǝmǝldarliri bilǝn ⱨakimliri, mǝyli musapirlar bolsun yaki ularning arisida tuƣulƣanlar bolsun, ⱨǝmmisi Pǝrwǝrdigarning ǝⱨdǝ sanduⱪining ikki tǝripidǝ, ǝⱨdǝ sanduⱪini kɵtürgǝn kaⱨinlar bolƣan Lawiylarning aldida ɵrǝ turdi; Pǝrwǝrdigarning ⱪuli Musaning dǝslǝptǝ buyruƣini boyiqǝ, Israillarning bǝht-bǝrikitini tilǝxkǝ hǝlⱪning yerimi Gǝrizim teƣi aldida, yǝnǝ bir yerimi Ebal teƣi aldida turdi.
| וְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל וּזְקֵנָ֡יו וְשֹׁטְרִ֣ים ׀ וְשֹׁפְטָ֡יו עֹמְדִ֣ים מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לָאָר֡וֹן נֶגֶד֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם נֹשְׂאֵ֣י ׀ אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח חֶצְיוֹ֙ אֶל־מ֣וּל הַר־גְּרִזִ֔ים וְהַֽחֶצְי֖וֹ אֶל־מ֣וּל הַר־עֵיבָ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־יְהוָ֗ה לְבָרֵ֛ךְ אֶת־הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל בָּרִאשֹׁנָֽה׃ |
34 Andin Yǝxua ⱪanun kitabida pütülgǝnning ⱨǝmmisigǝ muwapiⱪ ⱪanundiki ⱨǝmmǝ sɵzlǝrni, jümlidin bǝht-bǝrikǝt sɵzliri wǝ lǝnǝt sɵzlirini oⱪup bǝrdi.
| וְאַֽחֲרֵי־כֵ֗ן קָרָא֙ אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֔ה הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה כְּכָל־הַכָּת֖וּב בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה׃ |
35 Yǝxua bularni pütkül Israil jamaitigǝ, jümlidin ayallar, balilar wǝ ularning arisida turuwatⱪan musapirlarƣa oⱪup bǝrdi; Musaning barliⱪ buyruƣanliridin ⱨeqbir sɵzni ⱪaldurmidi.
| לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־קָרָ֜א יְהוֹשֻׁ֗עַ נֶ֣גֶד כָּל־קְהַ֤ל יִשְׂרָאֵל֙ וְהַנָּשִׁ֣ים וְהַטַּ֔ף וְהַגֵּ֖ר הַהֹלֵ֥ךְ בְּקִרְבָּֽם׃ פ |
