Yǝxua 8
1 Pǝrwǝrdigar Yǝxuaƣa: — Sǝn ⱨeq ⱪorⱪma, ⱨǝm ⱨoduⱪmiƣin. Turup, barliⱪ jǝngqilǝrni ɵzüng bilǝn elip, Ayi xǝⱨirigǝ qiⱪⱪin. Mana, Mǝn Ayining padixaⱨi, hǝlⱪi, xǝⱨiri wǝ zeminini ⱪoxup sening ⱪolungƣa tapxurdum.
| וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת קַח עִמְּךָ אֵת כׇּל־עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי רְאֵה ׀ נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת־מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת־עַמּוֹ וְאֶת־עִירוֹ וְאֶת־אַרְצֽוֹ׃ |
2 Sǝn Yeriho bilǝn uning padixaⱨiƣa ⱪandaⱪ ⱪilƣan bolsang Ayi xǝⱨiri bilǝn uning padixaⱨiƣimu xundaⱪ ⱪilisǝn. Pǝⱪǝt silǝr bu ⱪetim xǝⱨǝrdin olja wǝ qarpaylarni alsanglar bolidu. Əmdi sǝn xǝⱨǝrning kǝyni tǝripigǝ ⱨujum ⱪilixⱪa pistirma ⱪoyƣin, — dedi.
| וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִּֽירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ רַק־שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם שִׂים־לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶֽיהָ׃ |
3 Xuning bilǝn, Yǝxua bilǝn ⱨǝmmǝ jǝngqilǝr ⱪozƣilip, ayiƣa ⱨujum ⱪilixⱪa qiⱪti. Yǝxua ottuz ming batur jǝngqini ilƣap keqidǝ ularni mangdurdi
| וַיָּקׇם יְהוֹשֻׁעַ וְכׇל־עַם הַמִּלְחָמָה לַעֲלוֹת הָעָי וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַיִּשְׁלָחֵם לָֽיְלָה׃ |
4 wǝ ularƣa mundaⱪ tapilidi: — «Silǝr agaⱨ bolup, xǝⱨǝrdin bǝk neri kǝtmǝy xǝⱨǝrning kǝynidǝ mɵkünüp turup, ⱨǝmminglar bɵktürmǝ ⱨujumƣa tǝyyar turunglar.
| וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר אַל־תַּרְחִיקוּ מִן־הָעִיר מְאֹד וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִֽים׃ |
5 Mǝn ɵzüm bilǝn ⱪalƣan ⱨǝmmǝ kixilǝrni elip xǝⱨǝrgǝ yeⱪin barimǝn; xundaⱪ boliduki, ular baldurⱪidǝk aldimizƣa qiⱪip ⱨujum ⱪilƣanda, biz ularning aldidin ⱪaqimiz;
| וַאֲנִי וְכׇל־הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי נִקְרַב אֶל־הָעִיר וְהָיָה כִּֽי־יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִֽאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ |
6 ular jǝzmǝn bizning kǝynimizdin ⱪoƣlaydu; ular: «Israillar baldurⱪidǝk aldimizdin ⱪeqip kǝtti» dǝp oylaydu, biz ularni azdurup xǝⱨǝrdin yiraⱪ elip qiⱪimiz. Xuning üqün biz ularning aldidin ⱪaqimiz.
| וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן־הָעִיר כִּי יֹֽאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִֽאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ |
7 U waⱪitta silǝr bɵktürmidin ⱪopup qiⱪip, xǝⱨǝrni ixƣal ⱪilinglar; qünki Pǝrwǝrdigar Hudayinglar bu xǝⱨǝrni silǝrning ⱪolunglarƣa tapxuridu.
| וְאַתֶּם תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת־הָעִיר וּנְתָנָהּ יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶֽם׃ |
8 Xǝⱨǝrni ixƣal ⱪilƣandin keyin Pǝrwǝrdigarning tapiliƣini boyiqǝ u xǝⱨǝrni ot yeⱪip kɵydüriwetinglar. Mana, mǝn silǝrgǝ ǝmr bǝrdim».
| וְהָיָה כְּתׇפְשְׂכֶם אֶת־הָעִיר תַּצִּיתוּ אֶת־הָעִיר בָּאֵשׁ כִּדְבַר יְהֹוָה תַּעֲשׂוּ רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶֽם׃ |
9 Yǝxua ularni yolƣa saldi, ular berip Bǝyt-Əl bilǝn Ayining otturisida, Ayining ƣǝrb tǝripidǝ bɵktürmǝ selip marap olturdi. Yǝxua bolsa u keqisi hǝlⱪning arisida ⱪondi.
| וַיִּשְׁלָחֵם יְהוֹשֻׁעַ וַיֵּֽלְכוּ אֶל־הַמַּאְרָב וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּֽית־אֵל וּבֵין הָעַי מִיָּם לָעָי וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעָֽם׃ |
10 Ətisi sǝⱨǝr Yǝxua ⱪopup, hǝlⱪni yiƣip tǝkxürdi; andin u Israilning aⱪsaⱪalliri bilǝn billǝ hǝlⱪning aldida Ayiƣa ⱪarxi mangdi.
| וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּפְקֹד אֶת־הָעָם וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָעָם הָעָֽי׃ |
11 Uning bilǝn billǝ bolƣan ⱨǝmmǝ jǝngqilǝrmu uning bilǝn qiⱪip, xǝⱨǝrning aldiƣa yeⱪin berip, Ayining ximal tǝripidǝ qedir tikti. Ular qüxkǝn jay bilǝn Ayining otturisida bir jilƣa bar idi.
| וְכׇל־הָעָם הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ עָלוּ וַֽיִּגְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ נֶגֶד הָעִיר וַֽיַּחֲנוּ מִצְּפוֹן לָעַי וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין־הָעָֽי׃ |
12 Yǝxua bǝx mingqǝ adǝmni tallap elip berip, Bǝyt-Əl bilǝn Ayining otturisida, xǝⱨǝrning ƣǝrb tǝripidǝ bɵktürmǝ turƣuzƣanidi.
| וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וַיָּשֶׂם אוֹתָם אֹרֵב בֵּין בֵּֽית־אֵל וּבֵין הָעַי מִיָּם לָעִֽיר׃ |
13 Xundaⱪ ⱪilip, barliⱪ hǝlⱪ, yǝni xǝⱨǝrning ximal tǝripidiki bargaⱨtiki ⱪoxun bilǝn ƣǝrb tǝripidiki pistirma ⱪoxun orunlaxturup bɵlündi. Xu keqisi Yǝxua ɵzi jilƣining otturisiƣa qüxti.
| וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֶת־כׇּל־הַֽמַּחֲנֶה אֲשֶׁר מִצְּפוֹן לָעִיר וְאֶת־עֲקֵבוֹ מִיָּם לָעִיר וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵֽמֶק׃ |
14 Ayining padixaⱨi xu ǝⱨwalni kɵrdi wǝ xǝⱨǝrdikilǝr aldirap sǝⱨǝr ⱪopuxti; padixaⱨ bilǝn barliⱪ hǝlⱪi Israil bilǝn soⱪuxux üqün bǝlgilǝngǝn waⱪitta Arabaⱨ tüzlǝnglikigǝ qiⱪti. Lekin padixaⱨning xǝⱨǝrning kǝynidiki pistirma ⱪoxundin hǝwiri yoⱪ idi.
| וַיְהִי כִּרְאוֹת מֶֽלֶךְ־הָעַי וַֽיְמַהֲרוּ וַיַּשְׁכִּימוּ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵֽׁי־הָעִיר לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵל לַֽמִּלְחָמָה הוּא וְכׇל־עַמּוֹ לַמּוֹעֵד לִפְנֵי הָעֲרָבָה וְהוּא לֹא יָדַע כִּֽי־אֹרֵב לוֹ מֵאַחֲרֵי הָעִֽיר׃ |
15 Yǝxua bilǝn barliⱪ Israil bolsa ɵzlirini ulardin yengilgǝngǝ selip, qɵl tǝrǝpkǝ ⱪaqti.
| וַיִּנָּגְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכׇל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵיהֶם וַיָּנֻסוּ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּֽר׃ |
16 Xǝⱨǝrdǝ bar hǝlⱪning ⱨǝmmisi ularni ⱪoƣlaxⱪa qaⱪirildi; ular kelip Yǝxuani ⱪoƣliƣanda, ular azdurulup xǝⱨǝrdin yiraⱪ ⱪilindi.
| וַיִּזָּעֲקוּ כׇּל־הָעָם אֲשֶׁר (בעיר) [בָּעַי] לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַֽיִּרְדְּפוּ אַֽחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּנָּתְקוּ מִן־הָעִֽיר׃ |
17 Ayi bilǝn Bǝyt-Əlning iqidǝ Israilni ⱪoƣlaxⱪa qiⱪmiƣan ⱨeqbir ǝr kixi ⱪalmidi; ular xǝⱨǝrni oquⱪ ⱪoyup, ⱨǝmmisi Israilni ⱪoƣlap qiⱪip kǝtti.
| וְלֹא־נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וּבֵית אֵל אֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַזְבוּ אֶת־הָעִיר פְּתוּחָה וַֽיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ |
18 U waⱪitta Pǝrwǝrdigar Yǝxuaƣa: — Ⱪolungdiki nǝyzini ayiƣa ⱪaritip uzatⱪin; qünki Mǝn uni sening ⱪolungƣa tapxurdum, — dewidi, Yǝxua ⱪolidiki nǝyzini xǝⱨǝrgǝ ⱪaritip uzatti.
| וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר־בְּיָֽדְךָ אֶל־הָעַי כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר־בְּיָדוֹ אֶל־הָעִֽיר׃ |
19 U ⱪolidiki nǝyzini uzatⱪan ⱨaman pistirmida yatⱪanlar jayidin tezla qiⱪip, yügürginiqǝ xǝⱨǝrgǝ etilip kirip, uni ixƣal ⱪilip xuan ot yeⱪip kɵydürüwǝtti.
| וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ כִּנְטוֹת יָדוֹ וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַֽיִּלְכְּדוּהָ וַֽיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת־הָעִיר בָּאֵֽשׁ׃ |
20 Ayining adǝmliri burulup ⱪariwidi, mana xǝⱨǝrdin asman-pǝlǝk ɵrlǝwatⱪan tütünni kɵrdi, ya u yaⱪⱪa ya bu yaⱪⱪa ⱪaqayli desǝ, ⱨeq ⱨali ⱪalmiƣanidi; qɵl tǝrǝpkǝ ⱪaqⱪan Israillar burulup ɵzlirini ⱪoƣlap keliwatⱪanlarƣa ⱨujum ⱪildi.
| וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה וְלֹא־הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר נֶהְפַּךְ אֶל־הָֽרוֹדֵֽף׃ |
21 Yǝxua bilǝn barliⱪ Israil pistirma ⱪoxunning xǝⱨǝrni elip bolƣanliⱪini, xundaⱪla xǝⱨǝrdin tütünning ɵrlǝp qiⱪⱪinini kɵrüp, yenip kelip, Ayining adǝmlirini ɵltürgili turdi.
| וִיהוֹשֻׁעַ וְכׇל־יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּֽי־לָכַד הָאֹרֵב אֶת־הָעִיר וְכִי עָלָה עֲשַׁן הָעִיר וַיָּשֻׁבוּ וַיַּכּוּ אֶת־אַנְשֵׁי הָעָֽי׃ |
22 Xuning bilǝn bir waⱪitta xǝⱨǝrni alƣanlarmu xǝⱨǝrdin qiⱪip ularƣa ⱨujum ⱪildi. Xuning bilǝn ular Israillarning otturisida, bǝziliri bu tǝrǝptin, bǝziliri u tǝrǝptin ⱪapsilip ⱪaldi. Israillar ularning ⱨeqbirini ⱪoymay, ⱨǝmmisini ɵltürüwǝtti.
| וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן־הָעִיר לִקְרָאתָם וַיִּֽהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה וַיַּכּוּ אוֹתָם עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִֽיר־לוֹ שָׂרִיד וּפָלִֽיט׃ |
23 Ular Ayining padixaⱨini tirik tutup, Yǝxuaning aldiƣa elip bardi.
| וְאֶת־מֶלֶךְ הָעַי תָּפְשׂוּ חָי וַיַּקְרִבוּ אֹתוֹ אֶל־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ |
24 Israil dalada uqriƣan barliⱪ ayiliⱪlarni, yǝni ɵzlirini qɵlgiqǝ ⱪoƣlap kǝlgǝnlǝrni ⱪirip yoⱪatⱪandin keyin (ularning ⱨǝmmisi ⱪiliqlinip yoⱪitilƣanidi), barliⱪ Israil Ayiƣa yenip kelip, u yǝrdikilǝrni ⱪiliqlap ɵltürdi.
| וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בּוֹ וַֽיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי־חֶרֶב עַד־תֻּמָּם וַיָּשֻׁבוּ כׇל־יִשְׂרָאֵל הָעַי וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי־חָֽרֶב׃ |
25 Xundaⱪ boldiki, xu künidǝ ɵltürülgǝn ǝr-ayallar, yǝni ayiliⱪlarning ⱨǝmmisi on ikki ming adǝm idi.
| וַיְהִי כׇל־הַנֹּפְלִים בַּיּוֹם הַהוּא מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף כֹּל אַנְשֵׁי הָעָֽי׃ |
26 Qünki Yǝxua Ayida turuwatⱪan ⱨǝmmǝ adǝm yoⱪitilmiƣuqǝ ⱪolidiki uzutup turƣan nǝyzisini yiƣmiƣanidi.
| וִיהוֹשֻׁעַ לֹא־הֵשִׁיב יָדוֹ אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים אֵת כׇּל־יֹשְׁבֵי הָעָֽי׃ |
27 Ⱨalbuki, Pǝrwǝrdigarning Yǝxuaƣa buyruƣan sɵzi boyiqǝ Israillar xǝⱨǝrdiki qarpay bilǝn oljini ɵzliri üqün aldi.
| רַק הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא בָּֽזְזוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶת־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ |
28 Andin Yǝxua Ayi xǝⱨirini kɵydürüp, uni ǝbǝdgiqǝ Harabilik dɵwisigǝ aylanduruwǝtti; taki bügüngiqǝ u xundaⱪ turmaⱪta.
| וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל־עוֹלָם שְׁמָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃ |
29 Ayining padixaⱨini bolsa, u bir dǝrǝhⱪǝ asturup, u yǝrdǝ kǝqkiqǝ turƣuzdi. Kün patⱪanda Yǝxua ǝmr ⱪiliwidi, kixilǝr uning ɵlükini dǝrǝhtin qüxürüp, uni xǝⱨǝrning ⱪowuⱪining aldiƣa taxlap, üstigǝ qong bir dɵwǝ taxni dɵwiliwǝtti; bu tax dɵwisi bügüngiqǝ turmaⱪta.
| וְאֶת־מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל־הָעֵץ עַד־עֵת הָעָרֶב וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת־נִבְלָתוֹ מִן־הָעֵץ וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל־פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל־אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃ |
30 Andin Yǝxua Ebal teƣida Israilning Hudasi Pǝrwǝrdigarƣa ⱪurbangaⱨ yasidi.
| אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַֽיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָֽל׃ |
31 Pǝrwǝrdigarning ⱪuli Musaning Israilƣa buyruƣini boyiqǝ, Musaƣa nazil ⱪilinƣan ⱪanun kitabida pütülgǝndǝk, ⱪurbangaⱨ ⱨeqbir tɵmür ǝswab tǝgküzülmigǝn pütün taxlardin yasalƣanidi. Uning üstidǝ hǝlⱪ Pǝrwǝrdigarƣa atap kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪlar wǝ inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪliri sunup turdi.
| כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶֽבֶד־יְהֹוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא־הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַֽיהֹוָה וַֽיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִֽים׃ |
32 Xu yǝrdǝ Yǝxua uning taxlirining üstigǝ pütkül Israilning aldida Musa pütkǝn ⱪanunni kɵqürüp pütüp ⱪoydi.
| וַיִּכְתׇּב־שָׁם עַל־הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ |
33 Andin pütkül Israil hǝlⱪi, ularning aⱪsaⱪalliri, ǝmǝldarliri bilǝn ⱨakimliri, mǝyli musapirlar bolsun yaki ularning arisida tuƣulƣanlar bolsun, ⱨǝmmisi Pǝrwǝrdigarning ǝⱨdǝ sanduⱪining ikki tǝripidǝ, ǝⱨdǝ sanduⱪini kɵtürgǝn kaⱨinlar bolƣan Lawiylarning aldida ɵrǝ turdi; Pǝrwǝrdigarning ⱪuli Musaning dǝslǝptǝ buyruƣini boyiqǝ, Israillarning bǝht-bǝrikitini tilǝxkǝ hǝlⱪning yerimi Gǝrizim teƣi aldida, yǝnǝ bir yerimi Ebal teƣi aldida turdi.
| וְכׇל־יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים ׀ וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה ׀ וּמִזֶּה ׀ לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי ׀ אֲרוֹן בְּרִית־יְהֹוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל־מוּל הַר־גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל־מוּל הַר־עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהֹוָה לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָֽה׃ |
34 Andin Yǝxua ⱪanun kitabida pütülgǝnning ⱨǝmmisigǝ muwapiⱪ ⱪanundiki ⱨǝmmǝ sɵzlǝrni, jümlidin bǝht-bǝrikǝt sɵzliri wǝ lǝnǝt sɵzlirini oⱪup bǝrdi.
| וְאַחֲרֵי־כֵן קָרָא אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכׇל־הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָֽה׃ |
35 Yǝxua bularni pütkül Israil jamaitigǝ, jümlidin ayallar, balilar wǝ ularning arisida turuwatⱪan musapirlarƣa oⱪup bǝrdi; Musaning barliⱪ buyruƣanliridin ⱨeqbir sɵzni ⱪaldurmidi.
| לֹא־הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹֽא־קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כׇּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּֽם׃ |
