Yuⱨanna 9
1 Wǝ u yolda ketiwetip, tuƣma ⱪariƣu bir adǝmni kɵrdi.
| ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה. |
2 Muhlisliri uningdin: — Ustaz, kim gunaⱨ ⱪilip uning ⱪariƣu tuƣulƣiniƣa sǝwǝb bolƣan? U ɵzimu ya ata-anisimu? — dǝp soraxti.
| ”רבי, “שאלו תלמידיו,”מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?“ |
3 Əysa mundaⱪ jawab bǝrdi: — Ɵzi yaki ata-anisining gunaⱨ sadir ⱪilƣanliⱪidin ǝmǝs, bǝlki Hudaning Ɵz ǝmǝlliri uningda ayan ⱪilinsun dǝp xundaⱪ bolƣan.
| ”לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו“, השיב ישוע.”אדם זה נולד עיוור על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. |
4 Künning yoruⱪida, meni Əwǝtküqining ǝmǝllirini ada ⱪilixim kerǝk. Kǝq kirsǝ, xu qaƣda ⱨeqkim ix ⱪilalmaydu.
| עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. |
5 Mǝn dunyada turƣan waⱪtimda, dunyaning nuri ɵzümdurmǝn.
| כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי.“ |
6 Bu sɵzlǝrni ⱪilƣandin keyin, u yǝrgǝ tükürüp, tükürüktin lay ⱪilip, layni ⱨeliⱪi adǝmning kɵzlirigǝ sürüp ⱪoydi
| ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. |
7 wǝ uningƣa: «Siloam kɵlqiki»gǝ berip yuyuwǝtkin» dedi («Siloam» [ibraniyqǝ sɵz bolup], «ǝwǝtilgǝn» degǝn mǝnini bildüridu). Xuning bilǝn ⱨeliⱪi adǝm berip yuyuwidi, kɵzi kɵridiƣan bolup ⱪaytip kǝldi.
| ”לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח“, אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות. |
8 Ⱪoxniliri wǝ u ilgiri tilǝmqilik ⱪilƣinida uni kɵrgǝnlǝr: — Bu olturup tilǝmqilik ⱪilidiƣan ⱨeliⱪi adǝm ǝmǝsmu? — deyixip kǝtti.
| שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה:”האם זהו אותו קבצן עיוור?“ |
9 Bǝzilǝr: «Ⱨǝǝ, xu ikǝn» desǝ, yǝnǝ bǝzilǝr: «Yaⱪ. u ǝmǝs, lekin uningƣa ohxaydikǝn» deyixti. Biraⱪ u ɵzi: — Mǝn dǝl xu kixi bolimǝn! — dedi.
| אחדים השיבו:”כן.“ואחדים אמרו:”לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם“, הרהרו בקול.”אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!“הקבצן בא לעזרתם וקרא”אני האיש!“ |
10 — Undaⱪta kɵzliring ⱪandaⱪ eqildi? — dǝp soraxti ular.
| ”כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?“שאלו. |
11 U jawabǝn mundaⱪ dedi: — Əysa isimlik bir kixi [tükürükidin] lay ⱪilip kɵzlirimgǝ sürüp ⱪoyuwidi, manga: «Siloam kɵlqikigǝ berip yuyuwǝtkin» degǝnidi. Mǝn berip yuyuwidim, kɵrǝlǝydiƣan boldum.
| והקבצן סיפר להם:”אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!“ |
12 — U ⱨazir ⱪǝyǝrdǝ? — dǝp soraxti ular. — Bilmǝymǝn, — dedi u.
| ”היכן האיש הזה עכשיו?“שאלו האנשים.”איני יודע“, השיב הקבצן. |
13 Halayiⱪ ilgiri ⱪariƣu bolƣan bu adǝmni Pǝrisiylǝrning aldiƣa elip berixti
| ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים |
14 (ǝslidǝ Əysa lay ⱪilip bu adǝmning kɵzlirini aqⱪan kün dǝl xabat küni idi).
| (כל זה התרחש בשבת). |
15 Xuning bilǝn Pǝrisiylǝr ⱪaytidin bu adǝmdin ⱪandaⱪ kɵrǝlǝydiƣan bolƣinini soriwidi, u ularƣa: — U kɵzlirimgǝ lay [sürüp] ⱪoydi, mǝn yuyuwidim wǝ mana, kɵrǝlǝydiƣan boldum! — dedi.
| ”כיצד נפקחו עיניך?“שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח. |
16 Xuning bilǝn Pǝrisiylǝrdin bǝziliri: — U adǝm Hudaning yenidin kǝlgǝn ǝmǝs, qünki u xabat künini tutmaydu, — deyixti. Yǝnǝ bǝziliri: — U gunaⱨkar adǝm bolsa, ⱪandaⱪlarqǝ bundaⱪ mɵjizilik alamǝtlǝrni yaritalaytti? — deyixti. Buning bilǝn ularning arisida bɵlünüx pǝyda boldi.
| אחדים מהפרושים החליטו:”האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת.“אחרים טענו:”אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה?“מחלוקת קשה התפתחה ביניהם. |
17 Ular ⱪariƣu adǝmdin yǝnǝ: — U kɵzliringni eqiptu, ǝmdi sǝn u toƣruluⱪ nemǝ dǝysǝn? — dǝp soraxti. U: — U bir pǝyƣǝmbǝr ikǝn, — dedi.
| הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו:”מה דעתך על האיש שריפא אותך?“”אני חושב שהוא נביא שנשלח על־ידי אלוהים“, השיב הקבצן. |
18 Yǝⱨudiylar kɵrǝlǝydiƣan ⱪilinƣan kixining ata-anisini tepip kǝlmigüqǝ, burun uning ⱪariƣu ikǝnlikigǝ wǝ ⱨazir kɵrǝlǝydiƣan ⱪilinƣanliⱪiƣa ixǝnmǝytti. Xunga ular uning ata-anisini qaⱪirtip,
| מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו. |
19 ulardin: — Bu silǝrning oƣlunglarmu? Tuƣma ⱪariƣu, dǝwatattinglar? Əmdi ⱨazir ⱪandaⱪlarqǝ kɵrǝlǝydiƣan bolup ⱪaldi? — dǝp soraxti.
| ”האם זהו בנכם?“שאלו.”האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?“ |
20 Ata-anisi ularƣa: — Uning bizning oƣlimiz ikǝnliki, xundaⱪla tuƣuluxidinla ⱪariƣu ikǝnlikini bilimiz;
| אולם ההורים השיבו:”אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור, |
21 lekin ⱨazir ⱪandaⱪlarqǝ kɵrǝlǝydiƣan bolup ⱪalƣanliⱪini, kɵzlirini kim aqⱪanliⱪini bilmǝymiz. U qong adǝm tursa, [buni] ɵzidin soranglar, u ɵzi dǝp bǝrsun, — dǝp jawab bǝrdi.
| אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו“, שאלו אותו. |
22 Ata-anisining xundaⱪ deyixi Yǝⱨudiylardin ⱪorⱪⱪanliⱪi üqün idi; qünki Yǝⱨudiylar kimdǝkim Əysani Mǝsiⱨ dǝp etirap ⱪilsa, u sinagog jamaitidin ⱪoƣlap qiⱪirilsun dǝp ⱪarar ⱪilƣanidi.
| ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח. |
23 Xu sǝwǝbtin uning ata-anisi: «U qong adǝm tursa, [buni] ɵzidin soranglar» degǝnidi.
24 Pǝrisiylǝr ǝslidǝ ⱪariƣu bolƣan adǝmni yǝnǝ qaⱪirip uningƣa: — Hudaƣa xan-xǝrǝp berip [ⱪǝsǝm ⱪil]! Biz bu adǝmning gunaⱨkar ikǝnlikini bilimiz, — deyixti.
| שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו:”עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא.“ |
25 U mundaⱪ jawab bǝrdi: — U gunaⱨkarmu, ǝmǝsmu, bilmǝymǝn. Biraⱪ mǝn xu birla ixni bilimǝnki, ⱪariƣu idim, ⱨazir kɵrǝlǝydiƣan boldum.
| ”איני יודע אם הוא חוטא או לא, “השיב הקבצן,”אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!“ |
26 Ular uningdin yǝnǝ bir ⱪetim: — U seni ⱪandaⱪ ⱪildi? Kɵzliringni ⱪandaⱪ aqti? — dǝp soraxti.
| ”מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?“דרשו. |
27 U jawabǝn: — Silǝrgǝ alliⱪaqan eyttim, biraⱪ ⱪulaⱪ salmidinglar. Silǝr nemǝ dǝp ⱪaytidin anglaxni halap ⱪaldinglar? Silǝrmu uning muhlisliri bolay dǝwatamsilǝr?! — dedi.
| ”כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?“שאל הקבצן. |
28 Buning bilǝn, ular uni ⱪattiⱪ tillap: — Sǝn ⱨeliⱪining muhlisi! Biz bolsaⱪ Musa [pǝyƣǝmbǝrning] muhlislirimiz.
| הם קללו אותו ואמרו:”אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו! |
29 Hudaning Musaƣa sɵzligǝnlikini bilimiz; lekin bu nemining bolsa ⱪǝyǝrdin kǝlgǝnlikinimu bilmǝymiz, — deyixti.
| אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה.“ |
30 Ⱨeliⱪi adǝm ularƣa mundaⱪ jawab ⱪayturdi: — Ajayip ixⱪu bu! Gǝrqǝ silǝr uning ⱪǝyǝrdin kǝlgǝnlikini bilmigininglar bilǝn, u mening kɵzlirimni aqti.
| ”מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני“, השיב הקבצן. |
31 Biz bilimizki, Huda gunaⱨkarlarning tilǝklirini anglimaydu; biraⱪ Ɵzigǝ ihlasmǝn bolup iradisigǝ ǝmǝl ⱪilƣuqilarningkini anglaydu.
| ”אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו. |
32 Dunya apiridǝ bolƣandin tartip, birǝrsining tuƣma ⱪariƣuning kɵzini aqⱪanliⱪini anglap baⱪⱪan ǝmǝs. (aiōn g165)
| מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. (aiōn g165) |
33 Əgǝr bu adǝm Hudadin kǝlmigǝn bolsa, ⱨeqnemǝ ⱪilalmiƣan bolatti.
| אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!“ |
34 Ular uni: — Sǝn tüptin gunaⱨ iqidǝ tuƣulƣan turuⱪluⱪ, bizgǝ tǝlim bǝrmǝkqimusǝn? — deyixip, uni [sinagogtin] ⱪoƣlap qiⱪiriwetixti.
| ”ממזר שכמוך!“קראו לעברו בזעם.”אתה מתיימר ללמד אותנו?“והם גרשוהו החוצה. |
35 Əysa ularning uni [sinagogtin] ⱪoƣlap qiⱪarƣanliⱪini anglap, uni izdǝp tepip: Sǝn, Hudaning Oƣliƣa etiⱪad ⱪilamsǝn? — dǝp soridi.
| כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו:”האם אתה מאמין בבן האדם?“ |
36 U jawabǝn: — Tǝⱪsir, u kim? Mǝn uningƣa etiⱪad ⱪilay, — dedi.
| ”מיהו?“שאל האיש.”אני רוצה להאמין בו.“ |
37 — Sǝn ⱨǝm uni kɵrdüng ⱨǝm mana, ⱨazir sǝn bilǝn sɵzlixiwatⱪan dǝl xuning ɵzi, — dedi Əysa uningƣa.
| ”ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע“השיב ישוע. |
38 Ⱨeliⱪi adǝm: — I Rǝb, etiⱪad ⱪilimǝn! — dǝp, uningƣa sǝjdǝ ⱪildi.
| ”כן, אדוני, “קרא האיש,”אני מאמין!“והוא השתחווה לישוע. |
39 — Mǝn korlarni kɵridiƣan bolsun, kɵridiƣanlarni kor bolsun dǝp bu dunyaƣa ⱨɵküm qiⱪirixⱪa kǝldim, — dedi Əysa.
| ”אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים“, אמר ישוע. |
40 Uning yenidiki bǝzi Pǝrisiylǝr bu sɵzlǝrni anglap uningdin: — Bizmu kormu? — dǝp soraxti.
| הפרושים שעמדו שם שאלו:”האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?“ |
41 Əysa ularƣa: — Kor bolƣan bolsanglar, gunaⱨinglar bolmaytti; lekin silǝr ⱨazir «kɵrüwatimiz» degininglar üqün silǝrgǝ gunaⱨ ⱨesabliniweridu, — dedi.
| ”אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים“, הסביר ישוע.”אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים.“ |
