< Yǝrǝmiya 29 >

1 Yǝrǝmiyaning Yerusalemdin sürgün bolƣanlar arisidiki ⱨayat ⱪalƣan aⱪsaⱪallarƣa, kaⱨinlarƣa, pǝyƣǝmbǝrlǝrgǝ wǝ Neboⱪadnǝsar ǝsir ⱪilip Babilƣa elip kǝtkǝn barliⱪ hǝlⱪⱪǝ Yerusalemdin yolliƣan heti: —
ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה
2 (hǝt padixaⱨ Yǝkoniyaⱨ, hanix, wǝzirlǝr, Yǝⱨuda wǝ Yerusalemdiki xaⱨzadǝ-ǝmirlǝr wǝ ⱨünǝrwǝnlǝr Yerusalemdin kǝtkǝndin keyin,
אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר--מירושלם
3 Xafanning oƣli Əlasaⱨning wǝ Ⱨilⱪiyaning oƣli Gǝmariyaning ⱪoli bilǝn yollanƣan — Yǝⱨuda padixaⱨi Zǝdǝkiya bu kixilǝrni Babil padixaⱨi Neboⱪadnǝsarning aldiƣa yolliƣan). Yolliƣan hǝt mundaⱪ: —
ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר
4 Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi Yerusalemdin Babilƣa sürgüngǝ ǝwǝtkǝnlǝrning ⱨǝmmisigǝ mundaⱪ dǝydu: —
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל הגולה--אשר הגליתי מירושלם בבלה
5 Ɵylǝrni ⱪurunglar, ularda turunglar; baƣlarni bǝrpa ⱪilinglar, ularning mewisini yǝnglar;
בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין
6 ɵylininglar, oƣul-ⱪizliⱪ bolunglar; oƣulliringlar üqün ⱪizlarni elip beringlar, ⱪizliringlarni ǝrlǝrgǝ yatliⱪ ⱪilinglar; ularmu oƣul-ⱪizliⱪ bolsun; xu yǝrdǝ kɵpiyinglarki, aziyip kǝtmǝnglar;
קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו
7 Mǝn silǝrni sürgüngǝ ǝwǝtkǝn xǝⱨǝrning tinq-awatliⱪini izdǝnglar, uning üqün Pǝrwǝrdigarƣa dua ⱪilinglar; qünki uning tinq-awatliⱪi bolsa, silǝrmu tinq-awat bolisilǝr.
ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום
8 Qünki samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi mundaⱪ dǝydu: — Aranglardiki pǝyƣǝmbǝrlǝr wǝ silǝrning palqiliringlar silǝrni aldap ⱪoymisun; silǝr ularƣa kɵrgüzgǝn qüxlǝrgǝ ⱪulaⱪ salmanglar;
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים
9 qünki ular Mening namimda yalƣandin bexarǝt beridu; Mǝn ularni ǝwǝtkǝn ǝmǝsmǝn, — dǝydu Pǝrwǝrdigar.
כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם יהוה
10 Qünki Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Babilƣa bekitilgǝn yǝtmix yil toxⱪanda, Mǝn silǝrning yeninglarƣa kelip silǝrgǝ iltipat kɵrsitimǝnki, silǝrni muxu yurtⱪa ⱪayturuxum bilǝn silǝrgǝ ⱪilƣan xapaǝtlik wǝdǝmni ada ⱪilimǝn;
כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה
11 Qünki Ɵzümning silǝr toƣruluⱪ pilanlirimni, apǝt elip kelidiƣan ǝmǝs, tinq-awatliⱪ elip kelidiƣan, ahirda silǝrgǝ ümidwar kelǝqǝkni ata ⱪilidiƣan pilanlirimni obdan bilimǝn, — dǝydu Pǝrwǝrdigar.
כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם--נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה
12 Xuning bilǝn ilǝr Manga nida ⱪilip, yenimƣa kelip Manga dua ⱪilisilǝr wǝ Mǝn silǝrni anglaymǝn.
וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם
13 Silǝr Meni izdǝysilǝr wǝ Meni tapisilǝr, qünki silǝr pütün ⱪǝlbinglar bilǝn Manga intilidiƣan bolisilǝr.
ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם
14 Mǝn Ɵzümni silǝrgǝ tapⱪuzimǝn, — dǝydu Pǝrwǝrdigar — wǝ Mǝn silǝrni sürgünlüktin ⱪayturup ǝsligǝ kǝltürimǝn, Mǝn silǝrni ⱨǝydiwǝtkǝn barliⱪ ǝllǝrdin wǝ ⱨǝydiwǝtkǝn barliⱪ jaylardin yiƣimǝn, — dǝydu Pǝrwǝrdigar, — Mǝn silǝrni elip, ǝsli sürgün ⱪilip ayriƣan yurtⱪa ⱪayturimǝn.
ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם (שבותכם) וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם--אל המקום אשר הגליתי אתכם משם
15 Silǝr: «Pǝrwǝrdigar bizgǝ Babilda pǝyƣǝmbǝrlǝrni tiklidi» desǝnglar,
כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה
16 ǝmdi Pǝrwǝrdigar Dawutning tǝhtigǝ olturƣan padixaⱨ wǝ bu xǝⱨǝrdǝ turuwatⱪan barliⱪ hǝlⱪ, yǝni silǝr bilǝn billǝ sürgün ⱪilinmiƣan ⱪerindaxliringlar toƣruluⱪ xuni dǝydu: —
כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה
17 Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn ularni azablaydiƣan ⱪiliq, ⱪǝⱨǝtqilik wǝ waba ǝwǝtimǝn; xuning bilǝn ularni huddi sesiƣan, yegili bolmaydiƣan naqar ǝnjürlǝrdǝk ⱪilimǝn;
כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע
18 ularni ⱪiliq, ⱪǝⱨǝtqilik wǝ waba bilǝn ⱪoƣlaymǝn, ularni yǝr yüzidiki barliⱪ padixaⱨliⱪlarƣa ⱨǝydǝp apirimǝn; ularni xu ǝllǝrgǝ wǝⱨimǝ, lǝnǝt, dǝⱨxǝt, ux-ux ⱪilinidiƣan wǝ rǝswa ⱪilinidiƣan obyekt ⱪilimǝn.
ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם
19 qünki Mǝn tang sǝⱨǝrdǝ ornumdin turup, hizmǝtkarlirim bolƣan pǝyƣǝmbǝrlǝrni ǝwǝtip sɵzlirimni ularƣa eytⱪinim bilǝn, ular ⱪulaⱪ salmiƣan; silǝr [sürgün bolƣanlarmu] ⱨeq ⱪulaⱪ salmiƣansilǝr, — dǝydu Pǝrwǝrdigar.
תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה--אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה
20 Lekin i silǝr sürgün bolƣanlar, Mǝn Yerusalemdin Babilƣa ǝwǝtkǝnlǝr, Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar: —
ואתם שמעו דבר יהוה כל הגולה--אשר שלחתי מירושלם בבלה
21 Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi mundaⱪ dǝydu: — Mening namimda silǝrgǝ yalƣandin bexarǝt beridiƣan Kolayaning oƣli Aⱨab toƣruluⱪ wǝ Maaseyaⱨning oƣli Zǝdǝkiya toƣruluⱪ mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn ularni Babil padixaⱨi Neboⱪadnǝsarning ⱪoliƣa tapxurimǝn, u ularni kɵz aldinglarda ɵlümgǝ mǝⱨküm ⱪilidu;
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם
22 xuning bilǝn ular misal ⱪilinip Babilda turƣan Yǝⱨudadiki barliⱪ sürgün ⱪilinƣanlarning aƣzida: «Pǝrwǝrdigar seni Babil padixaⱨi Neboⱪadnǝsar otta kawab ⱪilƣan Zǝdǝkiya wǝ Aⱨabdǝk ⱪilsun!» degǝn lǝnǝt sɵzi bolidu;
ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש
23 qünki ular Israil iqidǝ iplasliⱪ ⱪilƣan, ⱪoxnilarning ayalliri bilǝn zina ⱪilƣan wǝ Mening namimda yalƣan sɵzlǝrni, Mǝn ularƣa ⱨeq tapilmiƣan sɵzlǝrni ⱪilƣan; Mǝn bularni Bilgüqi wǝ guwaⱨ Bolƣuqidurmǝn, — dǝydu Pǝrwǝrdigar.
יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם יהוה
24 «Sǝn Yǝrǝmiya Nǝⱨǝlǝmlik Xemayaƣa mundaⱪ degin: —
ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר
25 Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar — Israilning Hudasi mundaⱪ dǝydu: — Qünki sǝn ɵz namingda Yerusalemdiki barliⱪ hǝlⱪⱪǝ, kaⱨin bolƣan Maaseyaⱨning oƣli Zǝfaniyaƣa wǝ barliⱪ kaⱨinlarƣa hǝtlǝr yolliƣining tüpǝylidin, —
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר
26 ([sǝn Zǝfaniyaƣa mundaⱪ yazƣan]: «Pǝrwǝrdigar seni kaⱨin Yǝⱨuyadaning orniƣa kaⱨin tikligǝn ǝmǝsmu? U seni Pǝrwǝrdigarning ɵyidǝ xuningƣa nazarǝtqi ⱪilƣanki, bexarǝt beridiƣan pǝyƣǝmbǝr boluwalƣan ⱨǝrbir tǝlwini besix üqün puti wǝ boyniƣa taⱪaⱪ selixing kerǝk.
יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק
27 Əmdi sǝn nemixⱪa silǝrgǝ ɵzini pǝyƣǝmbǝr ⱪiliwalƣan Anatotluⱪ Yǝrǝmiyani ǝyiblimiding?
ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי--המתנבא לכם
28 Qünki u ⱨǝtta Babilda turuwatⱪan bizlǝrgimu: «Xu yǝrdǝ bolƣan waⱪtinglar uzun bolidu; xunga ɵylǝrni selinglar, ularda turunglar, baƣlarni bǝrpa ⱪilinglar, ularning mewisini yǝnglar» dǝp hǝt yollidi!»)
כי על כן שלח אלינו בבל לאמר--ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן
29 — Zǝfaniya muxu hǝtni Yǝrǝmiya pǝyƣǝmbǝr aldida oⱪudi.
ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא
30 Andin Pǝrwǝrdigarning sɵzi Yǝrǝmiyaƣa kelip mundaⱪ deyildi: —
ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר
31 Barliⱪ sürgün bolƣanlarƣa hǝt yollap mundaⱪ degin: — Pǝrwǝrdigar Nǝⱨǝlamliⱪ Xǝmaya toƣruluⱪ munaⱪ dǝydu: Qünki Mǝn uni ǝwǝtmigǝn bolsammu, Xemayaning silǝrgǝ bexarǝt berip, silǝrni yalƣanqiliⱪⱪa ixǝndürgǝnliki tüpǝylidin,
שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר
32 Xunga Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, Nǝⱨǝlamliⱪ Xemayani nǝsli bilǝn billǝ jazalaymǝn; muxu hǝlⱪ arisida uning ⱨeqⱪandaⱪ nǝsli tepilmaydu; u Mǝn Ɵz hǝlⱪim üqün ⱪilmaⱪqi bolƣan yahxiliⱪni ⱨeq kɵrmǝydu, — dǝydu Pǝrwǝrdigar: — qünki u adǝmlǝrni Manga asiyliⱪⱪa ⱪutratti.
לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו--לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה כי סרה דבר על יהוה

< Yǝrǝmiya 29 >