Yǝrǝmiya 25
1 Yosiyaning oƣli, Yǝⱨuda padixaⱨi Yǝⱨoakimning tɵtinqi yilida (yǝni Babil padixaⱨi Neboⱪadnǝsarning birinqi yilida) Yǝⱨudaning barliⱪ hǝlⱪi toƣruluⱪ Yǝrǝmiyaƣa kǝlgǝn sɵz, —
| הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל׃ |
2 Bu sɵzni Yǝrǝmiya pǝyƣǝmbǝr Yǝⱨudaning barliⱪ hǝlⱪi wǝ Yerusalemda barliⱪ turuwatⱪanlarƣa eytip mundaⱪ dedi: —
| אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר׃ |
3 Amonning oƣli, Yǝⱨuda padixaⱨi Yosiyaning on üqinqi yilidin baxlap bügünki küngiqǝ, bu yigirmǝ üq yil Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip turƣan wǝ mǝn tang sǝⱨǝrdǝ ornumdin turup uni silǝrgǝ sɵzlǝp kǝldim, lekin silǝr ⱨeq ⱪulaⱪ salmidinglar;
| מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם׃ |
4 wǝ Pǝrwǝrdigar silǝrgǝ barliⱪ hizmǝtkarliri bolƣan pǝyƣǝmbǝrlǝrni ǝwǝtip kǝlgǝn; U tang sǝⱨǝrdǝ ornidin turup ularni ǝwǝtip kǝlgǝn; lekin silǝr ⱪulaⱪ salmay ⱨeq anglimidinglar.
| ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע׃ |
5 Ular: «Silǝr ⱨǝrbiringlar yaman yolunglardin wǝ ⱪilmixliringlarning rǝzillikidin towa ⱪilip yansanglar, Mǝn Pǝrwǝrdigar silǝrgǝ wǝ ata-bowiliringlarƣa ⱪǝdimdin tartip mǝnggügiqǝ tǝⱪdim ⱪilƣan zeminda turuwerisilǝr.
| לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם׃ |
6 Baxⱪa ilaⱨlarƣa ǝgixip ularning ⱪulluⱪida bolup qoⱪunmanglar; Meni ⱪolliringlar yasiƣanlar bilǝn ƣǝzǝplǝndürmǝnglar; Mǝn silǝrgǝ ⱨeq yamanliⱪ kǝltürmǝymǝn» — dǝp jakarliƣan.
| ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃ |
7 Lekin silǝr Manga ⱪulaⱪ salmidinglar, Meni ⱪolliringlar yasiƣanlar bilǝn ƣǝzǝplǝndürüp ɵzünglarƣa ziyan kǝltürdünglar, — dǝydu Pǝrwǝrdigar.
| ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃ |
8 Xunga samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — «Silǝr Mening sɵzlirimgǝ ⱪulaⱪ salmiƣan bolƣaqⱪa,
| לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי׃ |
9 mana, Mǝn ximaldiki ⱨǝmmǝ jǝmǝtlǝrni wǝ Mening ⱪulumni, yǝni Babil padixaⱨi Neboⱪadnǝsarni qaⱪirtimǝn, ularni bu zeminƣa, uningda barliⱪ turuwatⱪanlarƣa ⱨǝmdǝ ǝtraptiki ⱨǝmmǝ ǝllǝrgǝ ⱪarxilixixⱪa elip kelimǝn; Mǝn [muxu zemindikilǝr wǝ ǝtraptiki ǝllǝrni] pütünlǝy wǝyran ⱪilip, ularni tolimu wǝⱨimilik ⱪilimǝn ⱨǝm ux-ux obyekti, daimliⱪ bir harabilik ⱪilimǝn;
| הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃ |
10 Mǝn ulardin tamaxining sadasini, xad-huramliⱪ sadasini, toyi boluwatⱪan yigit-ⱪizining awazini, tügmǝn texining sadasini wǝ qiraƣ nurini mǝⱨrum ⱪilimǝn;
| והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃ |
11 bu pütkül zemin wǝyranǝ wǝ dǝⱨxǝt salƣuqi obyekt bolidu, wǝ bu ǝllǝr Babil padixaⱨining yǝtmix yil ⱪulluⱪida bolidu.
| והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃ |
12 Wǝ xundaⱪ boliduki, yǝtmix yil toxⱪanda, mǝn Babil padixaⱨining wǝ uning elining bexiƣa, xundaⱪla Kaldiylǝrning zemini üstigǝ ɵz ⱪǝbiⱨlikini qüxürüp, uni mǝnggügǝ harabilik ⱪilimǝn.
| והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃ |
13 Xuning bilǝn Mǝn xu zemin üstigǝ Mǝn uni ǝyibligǝn barliⱪ sɵzlirimni, jümlidin bu kitabta yezilƣanlarni, yǝni Yǝrǝmiyaning barliⱪ ǝllǝrni ǝyibligǝn bexarǝtlirini qüxürimǝn.
| והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים׃ |
14 Qünki kɵp ǝllǝr ⱨǝm uluƣ padixaⱨlar [bu padixaⱨ ⱨǝm ⱪowmlirinimu] ⱪul ⱪilidu; Mǝn ularning ⱪilƣan ixliri wǝ ⱪolliri yasiƣanliri boyiqǝ ularni jazalaymǝn.
| כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ |
15 Qünki Israilning Hudasi Pǝrwǝrdigar manga [alamǝt kɵrünüxtǝ] mundaⱪ dedi: — Mening ⱪolumdiki ƣǝzipimgǝ tolƣan ⱪǝdǝⱨni elip, Mǝn seni ǝwǝtkǝn barliⱪ ǝllǝrgǝ iqküzgin;
| כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃ |
16 ular iqidu, uyan-buyan irƣanglaydu wǝ Mǝn ular arisiƣa ǝwǝtkǝn ⱪiliq tüpǝylidin sarang bolidu.
| ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃ |
17 Xunga mǝn bu ⱪǝdǝⱨni Pǝrwǝrdigarning ⱪolidin aldim wǝ Pǝrwǝrdigar meni ǝwǝtkǝn barliⱪ ǝllǝrgǝ iqküzdüm,
| ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם׃ |
18 — yǝni Yerusalemƣa, Yǝⱨudaning xǝⱨǝrlirigǝ, uning padixaⱨliriƣa wǝ ǝmir-xaⱨzadilirigǝ, yǝni ularni bügünki kündikidǝk bir harabǝ, wǝⱨimǝ, ux-ux obyekti boluxⱪa ⱨǝm lǝnǝt sɵzliri boluxⱪa ⱪǝdǝⱨni iqküzdüm;
| את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃ |
19 Misir padixaⱨi Pirǝwngǝ, hizmǝtkarliriƣa, ǝmir-xaⱨzadiliriƣa ⱨǝm hǝlⱪigǝ iqküzdüm;
| את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו׃ |
20 barliⱪ xalƣut ǝllǝr, uz zeminidiki barliⱪ padixaⱨlar, Filistiylǝrning zeminidiki barliⱪ padixaⱨlar, Axkelondikilǝr, Gazadikilǝr, Əkrondikilǝrgǝ wǝ Axdodning ⱪalduⱪliriƣa iqküzdüm;
| ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד׃ |
21 Edomdikilǝr, Moabdikilǝr wǝ Ammoniylar,
| את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃ |
22 Turning barliⱪ padixaⱨliri ⱨǝm Zidonning barliⱪ padixaⱨliri, dengiz boyidiki barliⱪ padixaⱨlar,
| ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃ |
23 Dedandikilǝr, Temadikilǝr, Buzdikilǝr wǝ qekǝ qaqlirini qüxürüwǝtkǝn ǝllǝr,
| ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה׃ |
24 Ərǝbiyǝdiki barliⱪ padixaⱨlar wǝ qɵl-bayawanda turuwatⱪan xalƣut ǝllǝrning barliⱪ padixaⱨliri,
| ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר׃ |
25 Zimridiki barliⱪ padixaⱨlar, Elamdiki barliⱪ padixaⱨlar, Medialiⱪlarning barliⱪ padixaⱨliri,
| ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי׃ |
26 ximaldiki barliⱪ padixaⱨlarƣa, yiraⱪtiki bolsun, yeⱪindiki bolsun, bir-birlǝp iqküzdum; jaⱨandiki barliⱪ padixaⱨliⱪlarƣa iqküzdüm; ularning arⱪidin Xexaⱪning padixaⱨimu [ⱪǝdǝⱨni] iqidu.
| ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃ |
27 Andin sǝn ularƣa: «Israilning Hudasi, samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Iqinglar, mǝst bolunglar, ⱪusunglar, Mǝn aranglarƣa ǝwǝtkǝn ⱪiliq tüpǝylidin yiⱪilip ⱪaytidin dǝs turmanglar» — degin.
| ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃ |
28 Wǝ xundaⱪ boliduki, ular ⱪolungdin elip iqixni rǝt ⱪilsa, sǝn ularƣa: «Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Silǝr qoⱪum iqisilǝr!» — degin.
| והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃ |
29 Qünki mana, Mǝn Ɵz namim bilǝn atalƣan xǝⱨǝr üstigǝ apǝt qüxürgili turƣan yǝrdǝ, silǝr jazalanmay ⱪalamsilǝr? Silǝr jazalanmay ⱪalmaysilǝr; qünki Mǝn yǝr yüzidǝ barliⱪ turuwatⱪanlarning üstigǝ ⱪiliqni qüxüxkǝ qaⱪirimǝn, — dǝydu samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar.
| כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃ |
30 Əmdi sǝn [Yǝrǝmiya], ularƣa muxu bexarǝtning sɵzlirining ⱨǝmmisini jakarliƣin: — Pǝrwǝrdigar yuⱪiridin xirdǝk ⱨɵrkirǝydu, Ɵz muⱪǝddǝs turalƣusidin U awazini ⱪoyuwetidu; U Ɵzi turuwatⱪan jayi üstigǝ ⱨɵrkirǝydu; U üzüm qǝyligüqilǝr towliƣandǝk yǝr yüzidǝ barliⱪ turuwatⱪanlarni ǝyiblǝp towlaydu.
| ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ׃ |
31 Sadasi yǝr yüzining qǝtlirigiqǝ yetidu; Qünki Pǝrwǝrdigarning barliⱪ ǝllǝr bilǝn dǝwasi bar; U ǝt igilirining ⱨǝmmisi üstigǝ ⱨɵküm qiⱪiridu; Rǝzillǝrni bolsa, ularni ⱪiliqⱪa tapxuridu; — Pǝrwǝrdigar xundaⱪ dǝydu.
| בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה׃ |
32 Samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, balayi’apǝt ǝldin ǝlgǝ ⱨǝmmisi üstigǝ qiⱪip tarⱪilidu; Yǝr yüzining qǝt-qǝtliridin dǝⱨxǝtlik buran-qapⱪun qiⱪidu.
| כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ׃ |
33 Pǝrwǝrdigar ɵltürgǝnlǝr yǝrning bir qetidin yǝnǝ bir qetigiqǝ yatidu; ularƣa matǝm tutulmaydu, ular bir yǝrgǝ yiƣilmaydu, ⱨeq kɵmülmǝydu; ular yǝr yüzidǝ tezǝktǝk yatidu.
| והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃ |
34 I baⱪⱪuqilar, zarlanglar, nalǝ kɵtürünglar! Topa-qang iqidǝ eƣininglar, i pada yetǝkqiliri! Qünki ⱪirƣin ⱪilinix künliringlar yetip kǝldi, Mǝn silǝrni tarⱪitiwetimǝn; Silǝr ɵrülgǝn esil qinidǝk parqǝ-parqǝ qeⱪilisilǝr.
| הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃ |
35 Pada baⱪⱪuqilirining baxpanaⱨi, Pada yetǝkqilirining ⱪaqar yoli yoⱪap ketidu.
| ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃ |
36 Baⱪⱪuqilarning azabliⱪ pǝryadi, Pada yetǝkqilirining zarlaxliri anglinidu; Qünki Pǝrwǝrdigar ularning yaylaⱪlirini wǝyran ⱪilay dǝwatidu;
| קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃ |
37 Pǝrwǝrdigarning dǝⱨxǝtlik ƣǝzipi tüpǝylidin, Tinqliⱪ ⱪotanliri harabǝ bolidu.
| ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃ |
38 Pǝrwǝrdigar Ɵz uwisini taxlap qiⱪⱪan xirdǝktur; Əzgüqining wǝⱨxiyliki tüpǝylidin, Wǝ [Pǝrwǝrdigarning] dǝⱨxǝtlik ƣǝzipi tüpǝylidin, Ularning zemini wǝyranǝ bolmay ⱪalmaydu.
| עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃ |
