Yǝxaya 41
1 — «I arallar, süküt ⱪilip Mening aldimƣa kelinglar; Hǝlⱪlǝrmu küqini yengilisun! Ular yeⱪin kǝlsun, sɵz ⱪilsun; Toƣra ⱨɵküm ⱪilix üqün ɵzara yeⱪinlixayli!»
| הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃ |
2 «Kim xǝrⱪtiki birsini oyƣitip, Uni ⱨǝⱪⱪaniyliⱪ bilǝn Ɵz hizmitigǝ qaⱪirdi? U ǝllǝrni uning ⱪoliƣa tapxuridu, Uni padixaⱨlar üstidin ⱨɵkümranliⱪ ⱪilduridu; Ularni uning ⱪiliqiƣa tapxurup topa-qangƣa aylanduridu, Ularni uning oⱪyasi aldida xamal uqurƣan pahal-topandǝk ⱪilidu.
| מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְלֹ֑ו יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גֹּויִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבֹּ֔ו כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתֹּֽו׃ |
3 U ularni ⱪoƣliwetip, Putini yǝrgǝ tǝgküzmǝy degüdǝk mangidu, aman-esǝnlik iqidǝ ɵtiweridu;
| יִרְדְּפֵ֖ם יַעֲבֹ֣ור שָׁלֹ֑ום אֹ֥רַח בְּרַגְלָ֖יו לֹ֥א יָבֹֽוא׃ |
4 Əlmisaⱪtin tartip dǝwrlǝrni «Barliⱪⱪa kǝl» dǝp qaⱪirip, Bularni bekitip ada ⱪilƣan kim? Mǝn Pǝrwǝrdigar Awwal Bolƣuqidurmǝn, Ahiri bolƣanlar bilǝnmu billǝ Bolƣuqidurmǝn; Mǝn degǝn «U»durmǝn.
| מִֽי־פָעַ֣ל וְעָשָׂ֔ה קֹרֵ֥א הַדֹּרֹ֖ות מֵרֹ֑אשׁ אֲנִ֤י יְהוָה֙ רִאשֹׁ֔ון וְאֶת־אַחֲרֹנִ֖ים אֲנִי־הֽוּא׃ |
5 Arallar xu ixlarni kɵrüp ⱪorⱪixidu; Jaⱨanning qǝt-qetidikilǝr titrǝp ketidu; Ular bir-birigǝ yeⱪinlixip, aldiƣa kelidu;
| רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִירָ֔אוּ קְצֹ֥ות הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃ |
6 Ularning ⱨǝrbiri ɵz ⱪoxnisiƣa yardǝm ⱪilip, Ɵz ⱪerindixiƣa: «Yürǝklik bol!» — dǝydu.
| אִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ יַעְזֹ֑רוּ וּלְאָחִ֖יו יֹאמַ֥ר חֲזָֽק׃ |
7 Xuning bilǝn nǝⱪⱪaxqi zǝrgǝrni riƣbǝtlǝndüridu, Metalni yapilaⱪlap bolⱪa oynatⱪuqi sǝndǝlni bazƣan bilǝn soⱪⱪuqini riƣbǝtlǝndürüp: «Kǝpxǝrligini yahxi!» dǝydu; Xuning bilǝn uni lingxip ⱪalmisun dǝp butning putini mihlar bilǝn bekitidu.
| וַיְחַזֵּ֤ק חָרָשׁ֙ אֶת־צֹרֵ֔ף מַחֲלִ֥יק פַּטִּ֖ישׁ אֶת־הֹ֣ולֶם פָּ֑עַם אֹמֵ֤ר לַדֶּ֙בֶק֙ טֹ֣וב ה֔וּא וַיְחַזְּקֵ֥הוּ בְמַסְמְרִ֖ים לֹ֥א יִמֹּֽוט׃ ס |
8 Biraⱪ sǝn, i ⱪulum Israil, I Ɵzüm talliƣan Yaⱪup, Ibraⱨim Mening dostumning ǝwladi: —
| וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי׃ |
9 Mǝn jaⱨanning ⱪǝridin elip kǝlgǝn, Yǝrning ǝng qǝtliridin qaⱪiriƣinim sǝn ikǝnsǝn; Mǝn sanga «Sǝn mening ⱪulumdursǝn, Mǝn seni talliƣan, Seni ⱨǝrgiz qǝtkǝ ⱪaⱪmaymǝn» — degǝnidim.
| אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֙יךָ֙ מִקְצֹ֣ות הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃ |
10 — Ⱪorⱪma; qünki Mǝn sǝn bilǝn billidurmǝn; Uyan-buyan ⱪarap ⱨoduⱪmanglar; Qünki Mǝn sening Hudayingdurmǝn; Mǝn seni küqǝytimǝn, Bǝrⱨǝⱪ, Mǝn sanga yardǝmdǝ bolimǝn! Bǝrⱨǝⱪ, Mǝn Ɵzümning ⱨǝⱪⱪaniyliⱪimni bildürgüqi ong ⱪolum bilǝn seni yɵlǝymǝn.
| אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף־עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃ |
11 Mana, sanga ⱪarap ƣaljirlixip kǝtkǝnlǝrning ⱨǝmmisi hijil bolup xǝrmǝndǝ bolidu; Sanga xikayǝt ⱪilƣuqilar yoⱪ deyǝrlik bolidu, ⱨalak bolidu.
| הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִֽהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃ |
12 Sǝn ularni izdisǝng, ⱨeq tapalmaysǝn; Sǝn bilǝn dǝwalaxⱪuqilar — Sanga ⱪarxi urux ⱪilƣuqilar yoⱪ deyǝrlik, ⱨeq bolup baⱪmiƣandǝk turidu.
| תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃ |
13 Qünki Mǝn Pǝrwǝrdigar Hudaying ong ⱪolungni tutup turup, sanga: — «Ⱪorⱪma, Mǝn sanga yardǝmdǝ bolimǝn!» dǝymǝn.
| כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל־תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ ס |
14 Ⱪorⱪma, sǝn ⱪurt bolƣan Yaⱪup, Israilning baliliri! Mǝn sanga yardǝmdǝ bolimǝn!» — dǝydu Pǝrwǝrdigar, yǝni sening Ⱨǝmjǝmǝt-Ⱪutⱪuzƣuqing, Israildiki Muⱪǝddǝs Bolƣuqi.
| אַל־תִּֽירְאִי֙ תֹּולַ֣עַת יַֽעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ |
15 Mana, Mǝn seni kɵp ⱨǝm ɵtkür qixliⱪ yengi bir dan ayriƣuqi tirna ⱪilimǝn; Sǝn taƣlarni yanjip, ularni parǝ-parǝ ⱪiliwetisǝn, Dɵnglǝrnimu kɵküm-talⱪanƣa aylanduruwetisǝn.
| הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמֹורַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּֽיפִיֹּ֑ות תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָעֹ֖ות כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃ |
16 Sǝn ularni soruysǝn, Xamal ularni uqurup ketidu, Ⱪuyun ularni tarⱪitiwetidu; Wǝ sǝn Pǝrwǝrdigar bilǝn xadlinisǝn, Israildiki Muⱪǝddǝs Bolƣuqini iptiharlinip mǝdⱨiyǝlǝysǝn.
| תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אֹותָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהוָ֔ה בִּקְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ פ |
17 Bozǝklǝr wǝ yoⱪsullar su izdǝydu, lekin su yoⱪ; Ularning tili ussuzluⱪtin ⱪaƣjirap ketidu; Mǝn Pǝrwǝrdigar ularni anglaymǝn; Mǝn Israilning Hudasi ulardin waz kǝqmǝymǝn.
| הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיֹונִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשֹׁונָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃ |
18 Mǝn ⱪaⱪas egizliklǝrdǝ dǝryalarni, Jilƣilar iqidǝ bulaⱪlarni aqimǝn; Dalani kɵlqǝkkǝ aylandurimǝn, Tatirang yǝrdin sularni urƣutup su bilǝn ⱪaplap berimǝn.
| אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָרֹ֔ות וּבְתֹ֥וךְ בְּקָעֹ֖ות מַעְיָנֹ֑ות אָשִׂ֤ים מִדְבָּר֙ לַאֲגַם־מַ֔יִם וְאֶ֥רֶץ צִיָּ֖ה לְמֹוצָ֥אֵי מָֽיִם׃ |
19 Dalada kedir, akatsiyǝ, hadas wǝ zǝytun dǝrǝhlirini ɵstürüp berimǝn; Qɵl-bayawanda arqa, ⱪariƣay wǝ boksus dǝrǝhlirini birgǝ tikimǝn;
| אֶתֵּ֤ן בַּמִּדְבָּר֙ אֶ֣רֶז שִׁטָּ֔ה וַהֲדַ֖ס וְעֵ֣ץ שָׁ֑מֶן אָשִׂ֣ים בָּעֲרָבָ֗ה בְּרֹ֛ושׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּֽו׃ |
20 Xundaⱪ ⱪilip ular bularni kɵrüp, bilip, oylinip: — «Pǝrwǝrdigarning ⱪoli muxularni ⱪilƣan, Israildiki Muⱪǝddǝs Bolƣuqi uni yaratⱪan!» dǝp tǝng qüxinixidu.
| לְמַ֧עַן יִרְא֣וּ וְיֵדְע֗וּ וְיָשִׂ֤ימוּ וְיַשְׂכִּ֙ילוּ֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֥י יַד־יְהוָ֖ה עָ֣שְׂתָה זֹּ֑את וּקְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרָאָֽהּ׃ פ |
21 — Muⱨakimiliringlarni otturiƣa ⱪoyunglar, dǝydu Pǝrwǝrdigar; — Küqlük sǝwǝbliringlarni qiⱪiringlar, dǝydu Yaⱪupning Padixaⱨi.
| קָרְב֥וּ רִֽיבְכֶ֖ם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה הַגִּ֙ישׁוּ֙ עֲצֻמֹ֣ותֵיכֶ֔ם יֹאמַ֖ר מֶ֥לֶךְ יַעֲקֹֽב׃ |
22 — [Butliringlar] elip kirilsun, Bizgǝ nemilǝrning yüz beridiƣanliⱪini eytsun; Ilgiriki ixlarni, ularning üjür-büjürlirigiqǝ kɵz aldimizda kɵrsǝtsun, Xundaⱪla bulardin qiⱪidiƣan nǝtijilǝrni bizgǝ bildürüx üqün eytip bǝrsun; — Yaki bolmisa, kǝlgüsidiki ixlarni anglap bilǝyli;
| יַגִּ֙ישׁוּ֙ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֔נוּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר תִּקְרֶ֑ינָה הָרִאשֹׁנֹ֣ות ׀ מָ֣ה הֵ֗נָּה הַגִּ֜ידוּ וְנָשִׂ֤ימָה לִבֵּ֙נוּ֙ וְנֵדְעָ֣ה אַחֲרִיתָ֔ן אֹ֥ו הַבָּאֹ֖ות הַשְׁמִיעֻֽנוּ׃ |
23 Silǝrning ilaⱨliⱪ ikǝnlikinglarni biliximiz üqün, Keyinki yüz beridiƣan ixlarni bizgǝ bayan ⱪilinglar; Ⱪandaⱪla bolmisun, Bizni ⱨang-tang ⱪilip uni tǝng kɵridiƣan ⱪilix üqün, Birǝr yahxi ix yaki yaman bir ixni ⱪilinglar!
| הַגִּ֙ידוּ֙ הָאֹתִיֹּ֣ות לְאָחֹ֔ור וְנֵ֣דְעָ֔ה כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים אַתֶּ֑ם אַף־תֵּיטִ֣יבוּ וְתָרֵ֔עוּ וְנִשְׁתָּ֖עָה וְנֵרֶא (וְנִרְאֶ֥ה) יַחְדָּֽו׃ |
24 Mana, silǝr yoⱪning ariliⱪida, Ixligininglarmu yoⱪ ixtur; Silǝrni talliƣuqi bir lǝnitidur.
| הֵן־אַתֶּ֣ם מֵאַ֔יִן וּפָעָלְכֶ֖ם מֵאָ֑פַע תֹּועֵבָ֖ה יִבְחַ֥ר בָּכֶֽם׃ |
25 Birsini ximal tǝrǝptin ⱪozƣidim, u kelidu; U künqiⱪixtin Mening namimni jakarlap kelidu; U birsi ⱨak layni dǝssigǝndǝk, sapalqi lay qǝyligǝndǝk ǝmǝldarlarning üstigǝ ⱨujum ⱪilidu;
| הַעִירֹ֤ותִי מִצָּפֹון֙ וַיַּ֔את מִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙ כְּמֹו־חֹ֔מֶר וּכְמֹ֥ו יֹוצֵ֖ר יִרְמָס־טִֽיט׃ |
26 Bizgǝ uⱪturux üqün, kim muⱪǝddǝmdin buyan buni eytⱪan? Yaki Bizni «U ⱨǝⱪiⱪǝttur» degüzüp bu ixtin burun uni aldin’ala eytⱪan? Yaⱪ, ⱨeqkim eytmaydu; Bǝrⱨǝⱪ, ⱨeqkim bayan ⱪilmaydu; Sɵzünglarni angliyaliƣuqi bǝrⱨǝⱪ yoⱪtur!
| מִֽי־הִגִּ֤יד מֵרֹאשׁ֙ וְנֵדָ֔עָה וּמִלְּפָנִ֖ים וְנֹאמַ֣ר צַדִּ֑יק אַ֣ף אֵין־מַגִּ֗יד אַ֚ף אֵ֣ין מַשְׁמִ֔יעַ אַ֥ף אֵין־שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵיכֶֽם׃ |
27 Mǝn dǝslǝptǝ Zionƣa: — «Muxu ixlarƣa kɵz tikip turunglar! Kɵz tikip turunglar!» dedim, Yerusalemƣa hux hǝwǝrni yǝtküzgüqini ǝwǝtip bǝrdim.
| רִאשֹׁ֥ון לְצִיֹּ֖ון הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן׃ |
28 Mǝn ⱪarisam, xular arisida ⱨeqkim yoⱪ — Mǝsliⱨǝt bǝrgüdǝk ⱨeqkim yoⱪ, Xulardin sorisam, jawab bǝrgüdǝk ⱨeqkimmu yoⱪ.
| וְאֵ֙רֶא֙ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ וּמֵאֵ֖לֶּה וְאֵ֣ין יֹועֵ֑ץ וְאֶשְׁאָלֵ֖ם וְיָשִׁ֥יבוּ דָבָֽר׃ |
29 Ⱪaranglar, ular ⱨǝmmisi ⱪuruⱪ; Ularning yasiƣanliri yoⱪ ixtur, Ⱪuyma mǝbudliri ⱪuruⱪ xamaldǝk mǝnisizdur.
| הֵ֣ן כֻּלָּ֔ם אָ֥וֶן אֶ֖פֶס מַעֲשֵׂיהֶ֑ם ר֥וּחַ וָתֹ֖הוּ נִסְכֵּיהֶֽם׃ פ |
