Ibraniylarƣa 9

1 Birinqi ǝⱨdidǝ munasiwǝtlik ibadǝt bǝlgilimiliri wǝ yǝr yüzigǝ tǝwǝ bolƣan bir muⱪǝddǝs ibadǝt jayi bar idi.

לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני־ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה׳, והיה משכן על־פני האדמה.

2 Buningƣa bir ibadǝt qediri tikilgǝnidi; uning muⱪǝddǝs jay dǝp atalƣan birinqi bɵlümidǝ qiraƣdan, xirǝ ⱨǝm xirǝ üstidǝ rǝtlǝngǝn nanlar bolatti.

המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא”קודש“, ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם־הפנים.

3 Uning ikkinqi, [yǝni iqki] pǝrdisining kǝynidǝ ǝng muⱪǝddǝs jay dǝp atalƣan yǝnǝ bir qedir bɵlümi bar idi.

בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא”קודש הקודשים“.

4 Xu yǝrgǝ tǝwǝ bolƣan altun huxbuygaⱨ wǝ pütünlǝy altun bilǝn ⱪaplanƣan ǝⱨdǝ sanduⱪi bar idi. Sanduⱪning iqidǝ altundin yasalƣan, manna selinƣan komzǝk, Ⱨarunning bih sürgǝn ⱨasisi wǝ ikki ǝⱨdǝ [tax] tahtisi bar idi.

לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון־הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון־הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון־הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים”כרובים“, וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון – כיסוי הנקרא”כפורת“. לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה.

5 [Sanduⱪ] üstidiki «kafarǝt tǝhti»ning üstigǝ xan-xǝrǝplik «kerub»lar ornitilƣan bolup, ⱪanatliri bilǝn uni yepip turatti. Əmdi bular toƣruluⱪ tǝpsiliy tohtilixning ⱨazir waⱪti ǝmǝs.

6 Bu nǝrsilǝr mana xundaⱪ orunlaxturulƣandin keyinla, kaⱨinlar qedirning birinqi bɵlümigǝ [(yǝni «muⱪǝddǝs jay»ƣa)] ⱨǝrdaim kirip, ibadǝt hizmitini ⱪilidu.

בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם.

7 Biraⱪ, [«ǝng muⱪǝddǝs jay» dǝp atalƣan] ikkinqi bɵlümgǝ pǝⱪǝt bax kaⱨin yilda bir ⱪetimla kiridu. Kaⱨin u yǝrgǝ ɵz gunaⱨliri wǝ hǝlⱪning nadanliⱪtin ɵtküzgǝn gunaⱨliri üqün atalƣan [ⱪurbanliⱪ] ⱪenini almay kirmǝydu.

אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים – קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם.

8 Bu ixlar arⱪiliⱪ Muⱪǝddǝs Roⱨ xuni kɵrsitip bǝrmǝktiki, bu birinqi ibadǝt qediridiki tüzüm inawǝtlik bolup tursila, ǝng muⱪǝddǝs jayƣa baridiƣan yol yǝnila eqilmaydu.

רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים.

9 Mana bular rǝsimdǝk ⱨazirⱪi zamanni roxǝnlǝxtüridiƣan bir hil obraz, halas. Buningdin xuni kɵrüwelixⱪa boliduki, bu qedirda sunulidiƣan ⱨǝdiyǝ wǝ ⱪurbanliⱪlar ibadǝt ⱪilƣuqini wijdanida pak-kamil ⱪilalmaydu.

דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות.

10 Ular pǝⱪǝt yemǝk-iqmǝklǝr wǝ boyini suƣa selixning türlük rǝsmiyǝtlirigǝ baƣliⱪ bolup, [ⱪanun-tüzüm] tüzütülüx waⱪti kǝlgüqilik küqkǝ igǝ ⱪilinƣan, insanlarning ǝtlirigila baƣliⱪ bolƣan bǝlgilimǝ-nizamlardur.

מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד – עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה.

11 Lekin Mǝsiⱨ bolsa kǝlgüsidiki karamǝt yahxi ixlarni elip barƣuqi bax kaⱨin bolup, adǝm ⱪoli bilǝn yasalmiƣan, bu dunyaƣa mǝnsup bolmiƣan, tehimu uluƣ wǝ tehimu mukǝmmǝl ibadǝt qediriƣa kirdi;

כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים – משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה.

12 ɵqkǝ yaki mozaylarning [ⱪurbanliⱪ] ⱪenini ǝmǝs, bǝlki Ɵzining [ⱪurbanliⱪ] ⱪeni arⱪiliⱪ U (Ɵzila mǝnggülük ⱨɵrlük-nijatni igiligǝn bolup) bir yolila mǝnggügǝ ǝng muⱪǝddǝs jayƣa kirdi. (aiōnios g166)

וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית. (aiōnios g166)

13 [Kona ǝⱨdǝ dǝwridǝ] ɵqkǝ wǝ buⱪilarning ⱪeni ⱨǝm inǝkning külliri napak bolƣanlarning üstigǝ sepilsǝ, ularni ǝt jǝⱨǝtidin tazilap pak ⱪilƣan yǝrdǝ,

אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים,

14 undaⱪta, mǝnggülük Roⱨ arⱪiliⱪ ɵzini ƣubarsiz ⱪurbanliⱪ süpitidǝ Hudaƣa atiƣan Mǝsiⱨning ⱪeni wijdaninglarni ɵlük ixlardin pak ⱪilip, bizni mǝnggü ⱨayat Hudaƣa ibadǝt ⱪilixⱪa tehimu yetǝklimǝmdu?! (aiōnios g166)

אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על־ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו. (aiōnios g166)

15 Xuning üqün u yengi ǝⱨdining wasitiqisidur. Buning bilǝn (insanlarning awwalⱪi ǝⱨdǝ astida sadir ⱪilƣan itaǝtsizlikliri üqün azadliⱪ bǝdili süpitidǝ xundaⱪ bir ɵlüm bolƣanikǝn) Huda tǝripidin qaⱪirilƣanlar wǝdǝ ⱪilinƣan mǝnggülük mirasⱪa erixǝlǝydu. (aiōnios g166)

המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה. (aiōnios g166)

16 Əgǝr wǝsiyǝt ⱪaldurulsa, wǝsiyǝt ⱪaldurƣuqining ɵlüxi tǝstiⱪlanƣuqǝ, wǝsiyǝt küqkǝ igǝ bolmaydu.

כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת.

17 Qünki wǝsiyǝt pǝⱪǝt ɵlümdin keyin küqkǝ igǝ bolidu. Wǝsiyǝt ⱪaldurƣuqi ⱨayatla bolsa, wǝsiyitining ⱨeqⱪandaⱪ küqi bolmaydu.

כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה.

18 Xuningƣa ohxax, dǝslǝpki ǝⱨdimu ⱪan eⱪitilƣandila, andin küqkǝ igǝ bolƣan.

משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם.

19 Qünki Musa Tǝwrat ⱪanuni boyiqǝ ⱨǝrbir ǝmrini pütün hǝlⱪⱪǝ uⱪturƣandin keyin, mozay wǝ ɵqkilǝrning suƣa arilaxturulƣan ⱪenini ⱪizil yung yipta baƣlanƣan zofa bilǝn ⱪanun dǝsturiƣa wǝ pütün hǝlⱪⱪǝ sepip, ularƣa:

לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה׳, הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת־שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם.

20 «Mana, bu Huda silǝrning ǝmǝl ⱪilixinglarƣa ǝmr ⱪilƣan ǝⱨdining ⱪenidur» — dedi.

ובעשותו זאת אמר:”הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם“.

21 U yǝnǝ ohxax yolda ibadǝt qediriƣa wǝ qedirdiki ibadǝtkǝ munasiwǝtlik pütkül saymanlarning üstigǝ ⱪan sǝpti.

באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו.

22 Dǝrwǝⱪǝ, Tǝwrat ⱪanuni boyiqǝ ⱨǝmmǝ nǝrsǝ degüdǝk ⱪan bilǝn paklinidu; [ⱪurbanliⱪ] ⱪeni tɵkülmigüqǝ, gunaⱨlar kǝqürüm ⱪilinmaydu.

למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על־ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים.

23 Hox, ǝrxtikigǝ tǝⱪlid ⱪilip yasalƣan bu buyumlar muxundaⱪ [ⱪurbanliⱪlar] bilǝn paklinixi kerǝk idi. Biraⱪ ǝrxtiki nǝrsilǝrning ɵzi bulardin esil ⱪurbanliⱪlar bilǝn paklinixi kerǝk.

משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על־ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר.

24 Qünki Mǝsiⱨ ǝrxtiki ⱨǝⱪiⱪiy ibadǝt jayiƣa tǝⱪlid ⱪilinƣan, adǝm ⱪoli bilǝn yasalƣan muⱪǝddǝs jayƣa ǝmǝs, bǝlki Hudaning ⱨuzurida bizgǝ wǝkillik ⱪilip ⱨazir bolux üqün ǝrxning ɵzigǝ kirip boldi.

כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי־אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי; המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים.

25 [Yǝr yüzidiki] bax kaⱨinning yilmuyil ɵz ⱪenini ǝmǝs, bǝlki [ⱪurbanliⱪlarning] ⱪenini elip, ǝng muⱪǝddǝs jayƣa ⱪayta-ⱪayta kirip turƣinidǝk, u ⱪurbanliⱪ süpitidǝ ɵzini ⱪayta-ⱪayta atax üqün kirgini yoⱪ.

נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים.

26 Əgǝr xundaⱪ ⱪilixning zɵrüriyiti bolƣan bolsa, dunya apiridǝ bolƣandin beri Uning ⱪayta-ⱪayta azab qekixigǝ toƣra kelǝtti. Lekin U mana zamanlarning ahirida gunaⱨni yoⱪ ⱪilix üqün, bir yolila Ɵzini ⱪurban ⱪilixⱪa otturiƣa qiⱪti. (aiōn g165)

אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד, כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו. (aiōn g165)

27 Ⱨǝmmǝ adǝmning bir ⱪetim ɵlüxi wǝ ɵlgǝndin keyin soraⱪⱪa tartilixi bekitilgǝngǝ ohxax,

כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני־האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על־ידי אלוהים,

28 Mǝsiⱨmu nurƣun kixilǝrning gunaⱨlirini Ɵz üstigǝ elix üqün birla ⱪetim ⱪurbanliⱪ süpitidǝ sunulƣandin keyin, Ɵzini tǝlpünüp kütkǝnlǝrgǝ gunaⱨni yoⱪ ⱪilƣan ⱨalda nijat kǝltürüxkǝ ikkinqi ⱪetim axkarǝ bolidu.

כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית – הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו.